השליחים: מנחם לס מנתח את סגל ארה"ב

אז הקבוצה נבחרה. היא מוכנה להגן על מדליית הזהב שלה, אפילו שתהיה הנבחרת הנמוכה ביותר בטורניר האולימפי. אני יודע כמובן ששלשום כתבתי שלאמריקנים הזהב לא מובטח. מאומה בחיים לא מובטח מלבד המוות. אז ניצחונם לא מובטח בחברת הביטוח הגדולה בעולם, "ללויד" של לונדון, אבל הייתי אומר שהיא כמעט בטוחה כמו שהשמש תזרח מחר ממזרח הירדן.

מה שיקשה מעט על האמריקנים הוא שישנם הבדלים משמעותיים ביותר בין חוקי הכדורסל הבינ"ל וחוקי ה-NBA, ועובדה זו הייתה משמעותית ביותר בבחירת השחקנים. מייק ששבסקי אמר בסיום הבחירה לכל 15 השחקנים - כולל שלושת שחקני המילואים למקרה הצורך, אריק גורדון, רודי גיי ואנטוני דייויס - שהוא "מרגיש כמו במסעדת יקרה עם תפריט אלוהי ועליי לבחור 12 מתוך 15 מנות לדוגמא. הבחירה הייתה לפי הצורך של הרגע. בעוד שבוע או שבועיים אולי היינו בוחרים אחרת. השלושה שלא נבחרו אינם פחות טובים מאלה שנבחרו, אבל לצורת המשחק שאני מתכנן אלה הם השנים-עשר שלי":

גארדים
כריס פול
אני מאמין שהוא יהיה הפוינט גארד הפותח ברוב המשחקים. בבייג´ין הוא קלע 8.0 נק´ ו-4.0 אס´ בשמונת המשחקים כשבחמישה מהם עלה כפוינט גארד הפותח. הוא מוביל הכדור הבטוח מכולם, ובד"כ ששבסקי ירצה אותו להוביל את הכדור ולשתף את השחקנים בדקות הראשונות של כל משחק. הכדורסל הבלתי אנוכי שלו הוא התרומה החשובה ביותר לנבחרת שבה כל שחקן יותר סופר-סטארי מהשני. פול יצליח לעשות סדר בעניינים, ולמעשה אפילו לקבוע מי יקלע את הנקודות הראשונות. הוא גם השחקן שמייק ששבסקי יוכל לומר לו: "אני רוצה שהערב קובי יהיה הסטאר של הקבוצה", וכריס פול ידאג שקובי יהיה הכוכב של הערב.

קובי בראיינט
יהיו איזה 6-7 ALPHA DOGS בקבוצה, אבל בראש העדר עדיין מוביל האלפא-דוג הראשי שליחו לא נס עם השנים. הוא אוהב כדורסל בינ"ל והוא אוהב להראות את השטיק שלו לכל העולם. בבייג´ין הוא ודוויין ווייד היו עצורים מדי בתחילה כי לא רצו להיראות כ... כלבי אלפא בפני חבריהם, עד שששבסקי לקח את שניהם הצדה ואמר להם: "מוטב שתהיו עצמכם או תשבו על הספסל". אז עכשיו דוויין איננו וקובי יוכל ללהטט מעט בעצמו. הוא יהיה המנהיג, ואם במקרה המשחק יהיה צמוד משום מה קובי הזקן יהיה זה שייקרא לדגל להוציא את הקבוצה מצרתה. הוא קלע בבייג'ין 15.0 נק´ למשחק, וכנראה יקלע בערך אותו מספר נקודות הפעם.

דרון וויליאמס
הגדולה של נבחרת ארה"ב אינה בחמישיה שלה, אלא בעובדה שבכל עמדה זה שיושב על הספסל הוא לא פחות טוב - ויכול להיות יותר טוב - מהשחקן אותו הוא מחליף. כריס פול הוא לא ´יותר טוב´ או ´פחות טוב´ מדרון, הם פשוט פוינט גארדס אחרים. להחליף את פול בדרון זה לוקסוס - כמעט מותרות - שלאף אחד אחר אין. פול מתעייף ודרון נכנס. דרון גדול יותר, חזק יותר ואיש התקפה יעיל יותר. הוא מסוגל לשחק גם שוטינג גארד באותה יעילות, ולכן אתם תראו את השניים משחקים יחד די הרבה.

ראסל ווסטברוק
ברגע שראסל ווסטברוק יעלה על הפארקט - בדרך כלל יעלה מהספסל - יעבור שוק חשמלי בגופות כל יריביו על הפארקט. הם חזו בו מספיק בפלייאוף האחרון לדעת שהצימוק הזה מסוגל לקלוע סל בעצמו כמעט בכל רגע נתון. מקרוב, מרחוק, מחצי מרחק, בחדירה, בג´אמפ. רק תזמין. המאמן K יכניסו בכל זמן שירצה שהקבוצה תחליף מהלך למהלך שביעי. למה שהוא יכניס בקבוצה קוראים בעברית TEMPO. הוא הדינמו של הנבחרת. האתלטיות שלו תהיה חשובה ביותר בלונדון, כי היתרון של היאנקים על שאר העולם הוא האתלטיות. ישנם התוהים כיצד הוא יסתדר עם האחרים; כיצד יהיה מסוגל להיות חלק מקבוצה. אז תנו לי להרגיע אתכם. הכל יהיה בסדר. אני מקווה רק שקוץ´ K לא יצטרך לומר לו: "תהיה עצמך או תרד לספסל!".

ג´יימס הארדן
קשת ה-3 הבינ"ל קרובה לסל במטר מאשר ב-NBA. להארדן - קלעי 39% מה-3 - זה יהיה לא הרבה יותר מליי-אפ. עבורו יהיה זה ניסיונו הבינ"ל הראשון, אבל מי שמכיר את הארדן יודע שהמזוקן לא פוחד מאף אחד ולא עושה חשבון לאף אחד. "בינ"ל?", עבורו זאת עוד שרלוט בובקאטס. הבעיה כאן היא שבת´אנדר הוא נע רק כשהכדור בידיו. עם הנבחרת הוא יהיה חייב לנוע ללא כדור. האם יש לו את היכולת או הרצון לנוע ללא כדור? בזה יהיו תלויות דקות המשחק שישחק. ילמד לנוע ללא כדור - ישחק את ה-10-12 דקות שלו למשחק. לא יידע לנוע ללא כדור? הוא בקושי ישחק.

פורוורדים
לברון ג'יימס
הצורה היחידה בה יוכלו שחקנים בינ"ל לעצור את לברון תהיה הגנה איזורית, או ביריה. אחרת הוא יחגוג עליהם. פשוט יכדרר ויעלה עם שני שומרים הניתלים עליו אל הסל. אם שחקני ההגנה הבינ"ל אף פעם לא הרגישו פחד אמיתי על הפארקט כשטנק כלברון שועט לעברם, עוד כחודש ושבועיים הם יגלו עולם חדש בהופס. הפלייאוף האחרון העלה את רמת משחקו לשלב חדש. הוא לא יכול לחכות להראות את לברון החדש לעולם, ואין מקום כאולימפיאדה להראות את לברון החדש. קוץ´ K ישתמש בו כסמול פורוורד ופאוור פורוורד, והוא יהיה השחקן עם מספר הדקות הגדול ביותר בקבוצה.

קווין דוראנט
מי שזוכר את קווין דוראנט מאליפות העולם האחרונה באיטליה, יודע מה דוראנט מסוגל לעשות. היו רגעים באיסטנבול שהרגשת שהוא יכול לנצח לבדו. הוא יהיה כוכב הקבוצה כשהקלע המצטיין יהיה דו-קרב בינו לבין לברון. הוא טוב מדי מכדי לשמור עליו אישית, במיוחד שחקנים שהם לא שחקני NBA. אבל נגד איזורית הוא ישים את השלשות שלו כמו אלן ריי. הוא היה ה-MVP של אליפות העולם האחרונה, ונראה היה שהמשחק הבינ"ל הוא לטעמו. בבייג'ין דוויין ווייד הוביל את הקלעים האמריקנים עם 16.4 נק´ למשחק. לברון היה שני עם 15.5 וקובי שלישי עם 15.0. הפעם דוראנט ולברון יקלעו בסביבות ה-20 כל אחד ב-25-30 הדקות שישחקו בהן.

בלייק גריפין
אם רק בגלל הדאנק שהוא ביצע עם הקפצה מהקיר ביום האחרון של האימון, מגיע לו להיות בנבחרת. כשלברון, דוראנט, ווסטברוק והמעופפים האחרים עומדים עם לשון בחוץ, זה אומר הכל. שחקן צעיר ללא כל ניסיון בינ"ל, אבל כשהוא יתעופף בשחקים כל שחקני שאר העולם יעמדו כדי ליהנות מהחוויה. האתלטיות של ה-2.08 מ' הזה תיתן לאמריקנים נשק שהאירופאים לא רגילים לו, ושהאירופאים ב-NBA לא יודעים מה לעשות נגדו.

כרמלו אנטוני
כרמלו תמיד שיחק מצוין נגד שחקנים בינ"ל. הדבר הבלתי ייאמן ביותר במשחקו היא יכולתו להפוך מהצגת יחיד כפי שהוא משחק בניקס, לשחקן קבוצתי מצוין כפי שהיה בבייג'ין. הוא גם פופולרי מאוד בחדר ההלבשה. הוא היה לרוב שחקן חמישיה בבייג'ין, אך הפעם יפנה מקום לדוראנט. הגדולה של כרמלו היא שהוא מסוגל לשים את הכדור בחור מכל מקום במגרש. הוא נולד לקלוע וקליעות הן הדבר שהוא עושה במומחיות. אני נהניתי ממנו מאוד בבייג'ין, במיוחד לראות את המטמורפוזה שעבר כשהפך תוך ימים ספורים מאגואיסט לשחקן קבוצתי מושלם.

אנדרה איגודאלה
אני בטוח שהיה קרב עד השניה האחרונה בינו לבין רודי גיי. בסופו של דבר כנראה שהיכולת ההגנתית העדיפה של איגודאלה הכריעה את הכף על העדיפות ההתקפית של גיי, שהפעם היא לא מצרך מבוקש. הוא מגן פרימטר מעולה ביותר - אולי הטוב בליגה - בגלל מידות גופו ומוטת זרועותיו שדומה למטוס בואינג. הוא לא דורש כדורים בהתקפה, אז שחקן כמוהו הוא לטעמם של דוראנט ושות´. מי לא רוצה שחקן חמישיה שכל מה שמעניין אותו זה שהשחקן המסוכן ביותר בקבוצה היריבה יחוסל, בלי לדרוש כדור זריקה אחד לרפואה?

קווין לאב
ללא דווייט האוורד וכריס בוש, קווין לאב הפך לשחקן חשוב ביותר של הנבחרת בפרונטליין. הוא עצמו לא גבוה, 2.08 מ´ בסך הכל, אבל הוא יהיה הריבאונדר החשוב ביותר של הנבחרת. ישנה אמירה פופולרית שנבחרת ארה"ב תמיד מכניסה לבן אחד כדי לצאת ידי חובה. קווין נבחר לא כדי לצאת ידי חובה אלא כדי להציל את הקבוצה הנמוכה מפני הענקים האירופאים. קווין היה אחד הריבאונדרים הטובים בליגה עם 13.3 ריב´ למשחק, ומשחק של 30 נק´ הוא דבר רגיל בשבילו. הוא יכול לקלוע עם הגב לסל, מרחוק ומחצי מרחק. לדעתי, הוא יהיה אחד השחקנים החשובים ביותר בנבחרת.

סנטר
טייסון צ'אנדלר
אות קין לאמריקנים. מדינה של 330 מיליון תושבים ויש לה רק סנטר אחד בנבחרת? מה יעשו האמריקנים כשפאו גאסול, מארק גאסול, וסרג' איבקה יתקיפו יחד את הסל? טוב, דיה לצרה בשעתה, ואני בטוח שהתרופה האמריקאית תהיה במשחק מהיר והתעופפויות אתלטיות שיעשו שחור בעיניים לכל הענקים הלבנים. אבל טייסון הוא 2.15 מ', והוא יהיה הציר תחת הסל. משחק התקפה כלל לא מעניין אותו - פלוס גדול נוסף בעיני טורפי הנקודות הרבים בנבחרת.

* כתבתי בתחילה "18 נקודות הפרש ממוצע לאמריקנים". ככל שכתבתי יותר ההפרש גדל בראשי יותר. ההפרש הממוצע למשחק יהיה 22 נקודות, וזה סופי.

• לחצו כאן והיכנסו ל"הופס" - פורטל הכדורסל של מנחם לס >