מיאמי ניצחה 84:92 ועלתה ל-0:1 על דאלאס

לברון ג'יימס הגיע לסידרת הגמר מול דאלאס אחרי 7 שנים שחונות. אחרי קיץ בו דימויו ספג מכה קשה והוא הפך מהאלטרנטיבה לתואר השחקן הטוב בעולם לשחקן השנוא בארה"ב. את הלילה הזה הוא גם התחיל ללא ניצחון בפיינלס. אבל כל זה מאחוריו. לברון ודוויין ווייד, שאחרי פתיחה חלשה היה המוציא לפועל שנעץ את המסמרים האחרונים בארון המאבריקס, הובילו את מיאמי לניצחון 84:92 וליתרון 0:1 על דאלאס.

• שישי ב-04:00, ישיר בספורט 5 וב-5HD: מיאמי מול דאלאס, משחק מספר 2
• נוביצקי סובל מקרע בגיד באצבע ידו: "אני אהיה בסדר, אשחק עם חבישה"
• ווייד: "ההגנה שלנו היא שניצחה". קרלייל: "הם שומרים פשוט נהדר"

גיים 1 הראה לנו לברון ג'יימס אחר. הוא שם חותמת על השינוי שהביאה "ההחלטה" לחבור לווייד ולכריס בוש בקבוצת הכוכבים החדשה. לברון צלף השלשות, לברון שלא זורק בכמויות ולא תמיד מעדיף לפנות את דרכו לסל אלא מבין שהכדור צריך לעבור בידיים של כולם. לברון הסבלני, אפילו המנהיג. גיים 1 אף הראה לנו מה מיוחד בטריו הכוכבים: שלושה סופרסטארים שהפכו משחקני מטרה לקבוצתיים ויודעים לפרגן ולמסור בטיימינג מושלם. "אני ולברון פליימייקרים", סיכם פלאש מיד אחרי ה-W. במחצית הראשונה היה זה בוש שהפגין רפרטואר התקפי מרשים, ברבע ה-3 לברון קבר שלוש שלשות וברבע האחרון היה ווייד הכוכב. פעולות הגנתיות מוצלחות שלו הכניסו אותו לזון התקפי בדיוק במאני-טיים והפכו משחק צמוד למרדף חסר סיכוי עבור המאבס.

ווייד עלה למשחק אחרי אימון אחד בלבד בו השתתף בשלושה ימים. השמועות מדברות על כך שייתכן וחלה במחלת הנשיקה, על כך שברכיו כואבות והכתף פצועה. במחצית הראשונה הוא היה נראה כבוי ולא במשחק, חסר את הלוק הרצחני בעיניים. אבל ה-IQ  שלו, ערכו פשוט בלתי נמדד. לרגעים החשובים ביותר הוא הופיע, ונכנס למשחק דרך ההגנה ברבע השלישי. ברביעי הוא כבר זינק לכדורים אבודים, שלח אסיסטים על חצי מגרש והוריד ריבאונדים. וכן, קלע סלים גדולים ועמד לצד לברון עם הראש למעלה. כאומר "זו הקבוצה שלנו".

"מיאמי היא מפלצת תלת ראשית ואנחנו מפלצת של חמישה ראשים", אמר אתמול שון מריון. אבהל המטריקס הוותיק גילה את ההיפך. גם הוא חווה את מה שראינו מההיט בתקופה האחרונה - שזו קבוצה, כזו שיכולה להכריע משחק בתוך שניות ורק מחכה לאיש או לרגע הנכון ללחוץ על דוושת הגז. דווקא באותם רגעים המאבס חזרו לסורם והתקפלו, בדיוק כפי שעשו בגמר ההוא ב-2006 אותו הם מבקשים למחוק מהתודעה.

זה היה משחק שבו אריק ספולסטרה גבר על ריק קרלייל. כל מאמן שלף שפני נסיונות בהגנה, אבל החלטת ספולסטרה להוציא את ג'ייסון טרי מהמשחק כשזה עולה מהספסל פגעה לבסוף ביריבה בצורה קריטית. בכל פעם שטרי שיחק, היה זה לברון שניצב מיד מולו. והוכיח כי הוא אכן ראוי לבחירה לחמישיית ההגנה של העונה. 3 מ-10  מהשדה ל-12 נק', 0 במחצית השניה החשובה כל כך, היו לג'ט. ובלעדיו זו הייתה דאלאס אחרת.

לברון להט ברבע השלישי בו נקלעו ההיט לפיגור של 8 נק'. במו ידיו הוא מצא פעם אחר פעם את האיש הנכון, סחט את הדאבל טים וידע לשנות את המומנטום. שלשה אדירה שלו עם סיום הדקה ה-36 השלימה חזרה מדהימה מהמינוס ההוא לפלוס 8, כשריק קרלייל והמאבריקס עוברים 6 דקות ללא סל, כשבחלקם הגדול דירק נוביצקי מבלה על הספסל. כשהוא חזר גם המשחק שב להיות צמוד, אבל שוטר התנועה ג'יימס, שלקח את ההחלטות וקרא בתרגילי ההתקפה, עשה הכל. בהתקפה ובהגנה. הוא היה האיש המרכזי כאשר לשני חבריו האחרים לא הלך כלום.

דאלאס יכולה להיות מעודדת. היא נראתה טוב במרבית שלבי המשחק, גם בדקות הארוכות במחצית הראשונה בהן נוביצקי לא הצליח לקנות סל מול השמירה החכמה של ההיט. אריק ספולסטרה שלח על הפורוורד הגרמני דאבל טים כל אימת שהוריד את הכדור לריצפה והוציאו מידיו. ועדיין, פעם היה זה ג'ייסון טרי, פעם ג'ייסון קיד ובעיקר שון מריון שידעו לשים את הכדור הכתום בטבעת ולשבור את הרוטציה ההגנתית יוצאת הדופן של המארחים. כשטרי לא פגע במחצית השניה (0 נק' אחרי 10 בראשונה) וקיד נעלם, היא נשברה. את הערב סיימו הטקסנים עם 37% מהשדה וכששחקני הספסל מסיימים עם 4 מ-22 מביכים מהשדה.

65 נק', 28 ריב' ו-14 אס' רשם טריו כוכבי ההיט. והנתון המרשים ביותר הוא הריב': 28 הכדורים החוזרים שלהם סייעו לקבוצתם לנצח 36:46 במאבק מתחת לסלים, ולמי ששכח, מרבית הפסדי ההיט ונקודת החולשה הגדולה של הקבוצה העונה הגיעו במשחקים בהם היריבה שלטה בתחום.

מיאמי הוכיחה כי המשפט של ספולסטרה מפתיחת העונה דבק בה: ה-DNA שלה הוא ההגנה, והיא ראויה לקרדיט רב על W במשחק בעל אוריינטציה הגנתית מובהקת וסופר צמוד. מהלכי הגנה נפלאים של ווייד אחרי פסק זמן שלקחה הקבוצה בפיגור 51:43 היו אלו שהביאו לשינוי לצד ההתעלות של ג'יימס בהתקפה ושל ווייד בהגנה. הפוש ההגנתי הזה עזר להכניס את יתר השחקנים למשחק וגם את הקהל שלפרקים ראה כיצד המערך של קרלייל מפרק כל שמירה שהציב ספולסטרה. היא ניטרלה את טרי בעזרת ידיו של ג'יימס והוציאה את סטויאקוביץ' מאיפוס. ווייד עשה עבודה מצוינת על קיד וכל אלו יחד שווים ניצחון. אבל למיאמי אין הרבה זמן לחגוג, ובכל זאת מדובר במשחק אחד בלבד. ביום שישי ב-04:00 בבוקר מתחיל הקרב השני.

קלעו למיאמי: ג'יימס 24 נק' עם 9 ריב' ו-5 אס', ווייד 22 עם 10 ריב' ו-6 אס', בוש 19 עם 9 ריב' ו-3 אס', צ'למרס 10, האסלם 7, מילר 6, האוורד 2.

קלעו לדאלאס: נוביצקי 27 (7 מ-17 מהשדה, 12 מ-12 מהעונשין), מריון 16 ו-10 ריב', טרי 12, צ'נדלר 9,  קיד 9 ו-6 אס', סטיבנסון 6, הייווד 3 ו-7 ריב', באראה 2.

מהלך המשחק
מיאמי פתחה עם מייק ביבי, דוויין ווייד, לברון ג'יימס, כריס בוש וג'ואל אנתוני בעוד שהמאבס עלו עם ג'ייסון קיד, דשון סטיבנסון, שון מריון, דירק נוביצקי וטייסון צ'נדלר. דאלאס הפתיעה כשפתחה עם דשון סטיבנסון כשומר של לברון ג'יימס, בעוד שג'ואל אנתוני, סנטר המארחים, הופקד על נוביצקי. ג'יימס פתח מצוין, עם מסירה נהדרת שהובילה לנק' ראשונות של בוש ופייד-אוואי קטלני פנימה ל-0:4. שתי שלשות של קיד צימקו ל-11:13 ולא נתנו להיט לברוח למרות פתיחה רעה של נוביצקי. שריקה שגויה של השופטים לעבירה של לברון על ג'ייסון טרי, העבירה ה-2 של ג'יימס, נתנה לגארד המאבס אפשרות להעלות את קבוצתו ליתרון ראשון, 16:17 בסיום הרבע הפותח.

ההגנות המשיכו להיות הדבר הדומיננטי במשחק ברבע השני, כשהיתרון עבר מצד לצד. ההיט נהנו מהאקטיביות של בוש, בעוד שאצל דאלאס הכניסו הייווד ובאראה ניצוץ למשחק. השלשות של טרי וסטויאקוביץ' סירבו להיכנס, הרבה בזכות רוטציה הגנתית נהדרת של המארחים, אולם סל גדול של מריון על הראש של מייק מילר קבע 26:24 לאורחים.

שלשות של ווייד ומריו צ'למרס העניקו להיט יתרון 29:33, אולם נוביצקי סוף סוף הצליח לחדור את ההגנה האדירה של ההיט ושם נק' על הלוח אחרי סידרת החטאות. 7 נק' מהירות של הג'רמנייטור מבחוץ ומבפנים, ביצעו מהפך ודאלאס עלתה ל-38:35. שלשה שלישית של צ'למרס במחצית הורידה את הקבוצות למנוחה כשהמאבס ביתרון זעיר, 44:43.

פתיחת הרבע השלישי הייתה של המאבס, שרצו 0:7 ליתרון שיא, 51:43. מיאמי הגיבה בפסק זמן בהול, שעזר. לברון קלע שתי שלשות, ולמרות שלא הירבה לתקוף את הטבעת החזיר את ההובלה למיאמי, 59:60, כשבתווך נתקעו הטקסנים במשך שש דקות ללא סל. לברון, כבר אמרנו? בפוזשן האחרון של הרבע לקח האיש והכישורים את הכדור וקבר שלשה רביעית מארבעה נסיונות ממש עם הבאזר, 61:65 להיט אחרי 36 דקות.

המשחק הצמוד נמשך. לברון לא פגע בתחילת הרבע הרביעי אבל יודוניס האסלם קיבל כדורים מצויינים מבוש ותירגם אותן לנקודות, 69:74. סל ענק של ווייד העלה את ההיט ליתרון שיא של 7 נק', קצת יותר מארבע דקות לסיום, 70:77. סל גדול נוסף של ווייד ודאנק עצום של ג'יימס העלו את ההיט לפלוס 10. נוביצקי הצליח לצמק מהקו ל-79:85 כדקה וחצי לסיום. אלי-הופ מדהים ששלח ווייד ללברון שם את החותמת הסופית לניצחון. בצד השני דאלאס שמה את הכדור בידי נוביצקי וקיוותה לנס שלא קרה, כשיתר ארבעת חבריו הופכים לסטטיסטים בלבד. בסיום, 84:92 להיט שעלו ל-0:1.