אור בקצה המנהרה: אחרי שנתיים שדרדרו את הכדורגל הישראלי למקום ה-25 בדירוג אופ"א, הגיע חמישי האחרון והפיח תקווה לעלייה מחודשת במעלה הטבלה. נכון, אלה רק המוקדמות והניקוד הוא נמוך יותר, אבל 3 ניצחונות, 0.750 נקודות והזדמנות ל-4 נציגות גם בשלב הבא לא הולכים ברגל. בייחוד אחרי שבשנתיים האחרונות השגנו 2.875 נקודות בסך הכל בכל אחת מהעונות.
את העונה הזו פתחה ישראל במקום ה-25, הנמוך ביותר שלה מזה 7 שנים, כזה שמחזיר אותנו לימים שהאלופה הישראלית פתחה את שלב המוקדמות של ליגת האלופות בסיבוב הראשון. הניקוד שצברו מכבי ת"א, בית"ר ירושלים והפועל ת"א העלה אותנו ל-21.5 נקודות והרחיק אותנו מאזרבייג'אן שבמקום ה-26 (20.437), אבל אנחנו עדיין רחוקים מסלובניה שנמצאת מקום אחד מעלינו (22.343).
אם לפני שתי עונות עוד נאבקנו על המקום ה-15 המעניק שתי נציגות בליגת האלופות, כעת הפער מקפריסין שנמצאת בו (כן, זו שאחת נציגותיה היא א.א.ק לרנקה) עומד על כמעט 11 נקודות, פער בלתי מחיק בעונה אחת. בצד האופטימי, ככל שיהיו יותר נציגות בשלבים הבאים, כך האפשרויות להשיג ניקוד יגדלו ונוכל להתחיל ולצמצם את הפער.
מכבי ת"א די הבטיחה מקום בשלב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית ולכן גם שלב פלייאוף כלשהו (אם תודח, תרד לקונפרנס), הפועל ב"ש צריכה לעבור שלב אחד בלבד כדי להבטיח עונה אירופית והפועל ת"א ובית"ר ירושלים עשו צעד גדול אל עבר סיבוב המוקדמות השלישי בו הן יפגשו יריבות שהן לא בהכרח יותר חזקות מאלה שהן פגשו בסיבוב השני. נחזיק אצבעות.