עבודת קודש: המסע המופלא של סאות'המפטון
למרות שהיא יצרנית הכשרונות המובילה באנגליה, סאות'המפטון נשארת אחת הקבוצות המלהיבות בממלכה גם לאחר המכירה שלהם. בניגוד ליריבה אחרת של ב"ש, בשבילה ימי חמישי הם חגיגה ענקית. על המסע המופלא של הקדושים מהליגה השלישית למרכז הבמה
לפעמים, מהמקום הנמוך ביותר אפשר לטפס הכי גבוה. במאי 2009, נאלצה סאות'המפטון להתפלש בבוץ של הליגה השלישית באנגליה, לראשונה מזה 50 שנה, בעקבות מצוקה כלכלית שכללה הליכה לפירוק והורדת נקודות בפועל. למזלה, הביקורים במגרשים האפרוריים של סטוקפורט, יאוביל וג'ילינגהאם פסקו בתוך זמן להיות עניין שבשגרה הודות למרקוס ליבהר, איש עסקים שוויצרי שקנה את הקבוצה והציל אותה מפשיטת רגל. בתוך שלוש שנים חזרו הקדושים אל הזירה שבה היו שחקני העבר מאתיו לה טיסייה ואייל ברקוביץ' הכי מזוהים איתה, הפרמיירליג.
ליבהר לא הספיק לראות את חזון הקאמבק מתגשם לנגד עיניו, משום שהלך לעולמו בקיץ 2010 אחרי התקף לב. אך ביתו, קתרינה, נטלה רסן הניהול והמשיכה יחד עם המנהל הספורטיבי היהודי המחונן לס ריד, להוביל את המועדון לקדמת הבמה של הכדורגל האנגלי. הקדושים ביצעו קפיצת מדרגה אדירה כשהגיעו למקום השמיני ב-2014, לשביעי ב-2015 ובעונה שעברה רשמו מיקום שיא בתולדותיהם, כשסיימו בשישי. לא רק ניהול בריא ושפוי הביא את "סוטון", מקבוצה שלא היה לה כסף לשלם לעובדיה בליגות הנמוכות לכדי ההעפלה שנייה רצופה לליגה האירופית. אלא גם אסטרטגיה מקצועית מנצחת. הסיינטס פיתחו מתודולוגיה ייחודית בתחום רכישת שחקנים תוך שמירה וטיפוח אקדמיית הנוער שהטיסו את המועדון קדימה. באנגליה אפילו יש לזה שם: "The Southampton Way".
"הדרך של סאות'הפטון" מתחילה במה שמכונה "חדר הקופסה השחורה", ששוכן במתקן האימונים בסטייפלוד, המקום בו נפגשים מוחות הכדורגל החריפים בדרום אנגליה עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר. "בחדר עצמו יש מסך ענק עם גישה מהירה לסרטוני וידיאו וסטטיסטיקות על כל שחקן בעולם הכדורגל", מספר לי פט הווארד, כתב הדיילי-אקו המסקר את הקבוצה ביום-יום, "החדר משמש את צוות האנליסטים של הקבוצה, את השחקנים והמאמנים להרצאות, ושם גם מתקבלות ההחלטות הגורליות ביותר באשר להשתלבותם של שחקני הבית הצעירים של המועדון, וגם כמובן איזה רכש המנג'ר רוצה לבצע ואיזה שחקנים למכור בחלון העברות".
מהקופסה השחורה יצאו מספר החלטות מבריקות שהפכו את סאות'המפטון למה שהיא היום: יצואנית הכישרונות מספר אחת באנגליה. בשלוש השנים האחרונות היא מכרה שחקנים למתחרות (בעיקר לליברפול) בסכום של למעלה מ-200 פאונד. סיידו מאנה, אדם לאלנה (ליברפול), מורגן שניידרלין, לוק שואו (מנצ'סטר יונייטד) ו-ויקטור וואניאמה (טוטנהאם) הם רק חלק מהשמות שהתפרסמו בסיינט מארי לפני שעברו למועדונים עשירים יותר. היא מדורגת במקום ה-14 בטבלת המוכרות הגדולות ביותר בעשור האחרון באירופה, הישג בלתי רגיל לקבוצה שמשחקת בליגה הבכירה רק חמש עונות ושמעולם לא העפילה לליגת האלופות. ההצלחה גררה גם עזיבה של שני מנג'רים – מאוריסיו פוצ'טינו (טוטנהאם) ורונאלד קומאן (אברטון), משום ש"סוטון", שמחזיקה בתקציב בינוני בפרמיירליג, אינה יכולה הייתה לעמוד בדרכם הכלכלית והמקצועית.
מה שמבדיל את סאות'הפטון מהרבה קבוצות אחרות בממלכה הוא לא רק יכולת לזהות פוטנציאל, לגייס אותו לשורות המועדון ולמכור אותו בהרבה כסף. "בקבוצה יש תכנית ברורה מראש ונראה שהיא תמיד מוכנה לעזיבה של שחקן או מנג'ר כזה או אחר. בזמן שרוב קבוצות הפרמיירליג 'קונות בגדול' שחקנים או מנג'רים בעלי שם, סאות'המפטון פועלת באופן שונה. היא נוברת עמוק יותר בשוק כדי לגייס את השחקנים והמאמנים המתאימים ביותר בהתאם לתקציב המוגבל", אומר האוורד. נייתן רדמונד ופייר הויברג, שהגיע הקיץ, הם שני שחקנים שמגלמים בצורה טובה את מדינות הרכש של המועדון: שחקנים בעלי רעב אמיתי, שהיו על הכוונת של ההנהלה זמן רב, ומחפשים אתגר וקרש מקפצה לעבר הטופ של הליגה העשירה בעולם.
המנג'ר החדש, קלוד פואל, מונה הקיץ אחרי הצלחה בליגה הצרפתית כשהוביל את ניס למקום הרביעי. אבל הקדושים לא מסתכלים כאמור על התוצאות בלבד. לצרפתי בן ה-55 יש היסטוריה עשירה של טיפול בשחקנים צעירים וקידומם ובין השאר היה לו חלק בהפיכתם של תיירי הנרי ואדן הזאר לכוכבי על. במועדון מצפים שפואל ינקוט בגישה שונה מקודמו קומאן שלא האמין בשחקני האקדמיה ומיעט לתת להם צ'אנס. המנג'ר החדש כבר שיתף את הילדים ג'ייק הסקת' והריסון ריד בגביע הליגה, והם מצטרפים לג'יימס וורד-פרווז ומאט טראגט, תוצרי מחלקת הנוער של המועדון שלוקחים חלק אינטגראלי בבוגרים. האקדמיה של הסיינטס, ששימשה כאכסניה הראשונה בקריירה של גארת' בייל, תיאו וולקוט, לוק שואו, לאלאנה ואלכס אוקסלייד צ'מברלין, היא עוד סיבה לגאווה למועדון ששואף להמשיך לטפח את החממה.
פואל מביא עימו גישת משחק שונה מקומאן. הוא נוהג לשחק 4-4-2, בניגוד להולנדי, שהתבסס על 4-2-3-1. המשחק של סאות'המפטון בנוי על לחץ גבוה, דגש רב על הנעת כדור, שימוש במגנים שיוצאים למשימות התקפה והתבססות על חלוץ חזק ופיזי כמו צ'רלי אוסטין, שלא ישחק מול הפועל באר שבע. הרבה סימני שאלה עלו בתחילת הקיץ סביב העזיבה של גרציאנו פלה לסין, אבל נראה כי בשבועות האחרונים אוסטין משתדל להסיר אותם אחרי שכבש בארבעת המשחקים הקודמים בכל המסגרות והחזיר את חבריו למקום הקבוע בחלק העליון של הטבלה. שינוי בולט אחר הוא בהצבתו של דושאן טאדיץ', שעבר מעמדת האגף בתקופת קומאן לעמדת הקשר הקדמי בשיטת היהלום של פואל. הקשר הסרבי הוא כנראה השחקן המוכשר ביותר בהתקפה של הקדושים: דרכו עוברים כל הכדורים והוא סכנה מיידית בכל הקשור לבעיטות חופשיות.
פואל גם נוהג לבצע רוטציות על מנת לאפשר לשחקנים שלו להגיע לכל משחק ומשחק ברמה האופטימאלית. מול ב"ש, בחר לתת מנוחה ל-4 שחקני מפתח, כשמלבד אוסטין, גם ז'וזה פונטה, סטיבן דייויס וראיין ברטראנד לא נכללו בסגל. "בניגוד לגישה של אינטר, בסאות'המפטון לוקחים ברצינות רבה את המפעל וזה מתבטא בכל שדרות המועדון. גם בקרב האוהדים, שכתבו שיר על המפעל האירופי, יש תכונה גדולה לפני משחקים בימי חמישי. לא הרבה יגיעו לישראל, אבל תצפה לכך שהם ימלאו את הסיינט מארי בסיבוב הבא", מסכם הווארד. כעת, המודל של סאות'המפטון שזכה להישגים נהדרים בגזרת האקדמיה, מדיניות הרכש והתוצאות בפרמיירליג מוכן לעלות עוד שלב אחד קדימה בהתפתחות שלו, ולקצור הצלחות גם בזירה האירופית.