נעלם במשוואה: איגייבור עדיין נחשב לתעלומה

"ג'ון אובי מיקל החדש", "היורש של ווילסון אורומה", אם תהיתם מי זכה לכינויים המחייבים האלה בניגריה, אז הכוונה היא לנוסא איגייבור. קשר מכבי ת"א, שנחשב בצעירותו להבטחה גדולה. הכוח המתפרץ, הפיזיות והתנועה ללא כדור, הפכו את הקשר לכזה שישראל סומנה בשבילו כתחנת מעבר בדרך לליגות הגדולות.

חלף הזמן ואותה הבטחה אבדה לה, הליגות האירופאיות התחלפו בליגה השישית בטיבה באירופה, וכך גם המקום בנבחרת, שאת ההופעה האחרונה בה הוא רשם לפני שלוש שנים. למרות שאיגייבור יפתח הקיץ את עונתו השלישית בקרית שלום, נדמה שהקהל בישראל עדיין לא גיבש עליו דעה. לצד שערים חשובים במאני טיים, הופיעו החמצות מסמרות שיער ופציעות טורדניות. לכולם ברור שהניגרי לא פלופ, אבל יחד עם זאת רחוק מלהיות מניה בטוחה. רגע לפני המשחק החשוב של הצהובים מול קייראט, ניסינו לפענח את החידה סביב הקשר הניגרי של מכבי ת"א.

בעיות משמעת שהתחלפו בשמחת חיים
איגייבור הוא כבר תושב ותיק בישראל. למי ששכח, הקדנציה הראשונה שלו בארץ הקודש הייתה בכלל הפועל ת"א, אליה הגיע בגיל 20 מלילסטרום הנורבגית. מה שזוכרים עד היום לקשר בארץ הסקנדינבית דווקא לא קשור לכדורגל. לאחר שתי עונות ו-13 שערים, הניגרי החליט שהוא רוצה לעבור ליעד הבא והסתכסך עם אגדה מקומית, הנינג ברג, בלם מנצ'סטר יונייטד בעבר. הקשר, שחזר ממשחק של הנבחרת, ביקש מנוחה מהשתתפות בליגה, והנורבגי חשב שמדובר בשביתה איטלקית.

איגייבור הוא לא טיפוס מופנם. כאשר שמע את הביקורות נגדו, לא נשאר חייב ותקף את ברג בפומבי: "הוא לא יודע לכבד שחקנים, ביקשתי מנוחה. זו החלטה שלי איפה ומתי לשחק. אני רוצה לשחק עם ניגריה במשחקים האולימפיים ולכן הנבחרת חשובה לי יותר".

אם בנורבגיה נתפס ככזה שמבצע בעיות משמעת, נראה שדווקא במכבי ת"א הוא מצא בית. ג'ורדי קרויף הבין שכדי להרוויח אותו, צריך להעניק לו חיבוק חם וכך הוא נהג. איגייבור מעולם לא יצא כנגד המערכת, למרות שבילה לא מעט מהמשחקים על הספסל. בחדר ההלבשה הוא אחראי על מצב הרוח ומעשי הקונדס, כך ב-1 באפריל היה שותף למתיחה לפיה קיבל אזרחות ישראלית. מבט על חשבון האינסטגרם שלו וסרטוני הווידאו מובילים למסקנה ברורה שנוסא איגייבור מאושר בישראל, והמתחם בקרית שלום הפך לבית שני עבורו.

פציעות והחמצות שהביאו אותו לישראל
"הוא דור העתיד של ניגריה. אני מאמין שהוא יוכל להוביל אותנו עוד הרבה שנים", החמיא לו מאמן ניגריה דאז, סמסון סיאסיה. אז מה גרם לאיגייבור להפוך ללא רלוונטי בזירה הבינלאומית? הסתכלות על הקריירה שלו תצביע על שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שלמרות שהניגרי רק בן 25, הסתכלות על הגיליון הרפואי עלולה לגרום למחשבה שמדובר בשחקן שחצה את גיל 30.

בבטיס ממנה הגיעה לצהובים הוא רשם 16 הופעות בעונה הראשונה, בה התמודד עם פציעה במפשעה, בעונה לאחר מכן הוא סבל מפגיעה בברכיים, ושיחק 12 פעמים בלבד. בשנתו הראשונה במכבי ת"א, שהסתיימה בזכייה בטרבל, הוא היה בורג משמעותי ושותף ב-30 משחקים, אולם בעונה החולפת ההיעדרויות חזרו. איגייבור שוב התמודד עם פציעות חוזרות בברכיים, שגרמו לו להחמיץ את רוב העונה.

אבל נראה שחוץ מהבעיה הרפואית, הבעיה הגדולה סביב הניגרי היא בריכוז שלו מול השער. אומנם קשר הצהובים מייצר לעצמו במשחק אינספור מצבים בזכות תנועה בלתי פוסקת, אבל פעם אחר פעם הוא מחמיץ ברשלנות, וגורם לאוהדים לא להאמין.

כשהיה בבטיס, בצוות המקצועי מיד הבינו שלקשר, שנקנה ב-1.1 מיליון יורו, יש בעיה אקוטית שיש לפתור אותה. בהתחלה האנדלוסים תירצו את זה בחוסר ניסיון אירופי, אולם לאחר מכן המאמן של המועדון מסביליה, פפה מל, לקח את איגייבור כפרויקט אישי והעביר לו אימונים אישים בהם תירגל עבודה מול השער. מל הוא זה שהביא אותו והאמין בו, אבל כשהוא עזב, היחס הסלחני לניגרי הסתיים, וכך הוא עשה את דרכו בחזרה לישראל.

גם הניגרי מבין שהמספרים שלו לאורך הקריירה לא מספיקים עבור מי שאמור להיות זה שמקשר בין הגנה להתקפה, ולאחד ששילמו עליו לא מעט כסף. שלושה שערים ב-27 הופעות בהפועל ת"א, שני כיבושים ב-28 משחקים בהם שותף בבטיס, ו-7 שערים ב-48 פעמים בהן שותף במכבי ת"א, הם מספרים שגם איגייבור יודע שהוא חייב יהיה לשפר.

האיש שמופיע במאני טיים
התנועה הבלתי פוסקת, המעבר המהיר מההגנה להתקפה, והפיזיות שמאפשרת לו לנער מעליו בקלות את היריבים, נותנים לאיגייבור יתרון על מרבית היריבים בליגת העל. אומנם קשר הצהובים לא מבקיע הרבה, אבל בשונה מהשחקן הישראלי הטיפוסי, הוא אחד שחי מרגעי ההכרעה, כזה שתמיד רוצה להיות על כר הדשא מתי שזה חשוב באמת.

מבט קצר על הקריירה שלו מראה שבפעמים המעטות שהניגרי כבש, זה היה יותר מעוד שער עבור הקבוצה שלו. איגייבור כבש עד כה בקריירה האירופית שלו 25 שערי ליגה, כאשר הקבוצות בהן שיחק מעולם (!) לא הפסידו כאשר הוא הבקיע.

חלק מהשערים שלו היו כאלה שנחקקו בזיכרון. תשאלו את אוהדי בטיס, שזוכרים את הדרבי החם מול סביליה, בו הניגרי קבע 3:3 בדקה ב-93. מי שזוכר אותו יותר טוב מכולם הם דווקא אוהדי הפועל ת"א, כאשר איגייבור אחראי לתואר האחרון בו הקבוצה זכתה. ב-2012 בגמר הגביע מול מכבי חיפה, הניגרי ניצב לבדו מול ניר דוידוביץ' והקפיץ את האדומים לשמיים בדרך להנפה.

הערב מכבי ת"א תתמודד בגומלין מול קייראט, שהיא לחלוטין לא עוד קבוצת דייגים. הקזחים, עם אנדריי ארשבין ואנטולי טימושצ'וק הוותיקים בהרכב, יגיעו לאצטדיון בנתניה במטרה להמשיך את המסע האירופי שלהם.

ערן זהבי שהבקיע את השערים החשובים של מכבי ת"א כבר מזמן המריא לסין, וכדי לחלוף על המשוכה הקשה, נוסא איגייבור יצטרך להתעלות פעם אחת נוספת ברגעי ההכרעה. האם הוא יעשה את זה? תלוי על איזה צד הוא יקום בבוקר.