נקודת פתיחה

ללא קשר איזו קבוצה אתה אוהד, יש רגעים שגם אחרי הרבה שנים תזכור איפה היית. הראש זוכר מה לבשת, ומי היה איתך שם. זמנים קסומים, שגם אם יעירו אותך משינה לפנות בוקר, תוכל לשחזר אותם בדיוק מוחלט. הכדורגל הישראלי ידע לא מעט רגעים משמחים בזירות האירופיות, כאלה ששמו אותנו למפה, וגרמו לפנטז שאולי אנחנו באמת בליגה השישית בטיבה באירופה.

מכבי חיפה ידעה לאורך ההיסטוריה שלה עונות מוצלחות יותר ופחות, אך רוח המועדון תמיד הייתה שם, והראתה שמדובר במועדון גדול. הירוקים תמיד ידעו להוכיח שללא קשר למה שקורה בליגה, הזירה האירופית היא אופרה אחרת.

מהשער של שי הולצמן נגד טורפדו מוסקבה, דרך האווירון של אלון מזרחי מול פריס סן ז'רמן, ועד השלושער של איגביני יעקובו נגד אולימפיאקוס, הקבוצה מעיר הכרמל סיפקה לא מעט רגעים קסומים בזיכרון הקולקטיבי. רגע לפני החזרה שלה לזירה האירופית אחרי שלוש שנות היעדרות, נזכרנו בחמשת הרגעים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המועדון הירוק.

שמינית גמר גביע המחזיקות 1993/1994
מכבי חיפה, כנראה בעונה המוצלחת ביותר בתולדותיה, סיימה את הליגה כאלופה וללא אף הפסד ב-39 מחזורים. באירופה היא רשמה אחד מהישגי השיא שלה והגיעה עד שמינית גמר גביע המחזיקות, הישג חסר תקדים בתחילת שנות התשעים. המסע התחיל מול טורפדו מוסקבה הרוסית, שנחשבה ליריבה קשה במיוחד. חיפה הפסידה 1:0 אכזרי במשחק הראשון בחוץ משער של בוריסוב בדקה ה-87, אבל הגומלין בקריית אליעזר היה אופרה אחרת לגמרי.

אלון מזרחי כבש כבר בדקה ה-6 והקפיץ כ-15 אלף ירוקים ביציעים, עד שקלאייצ'ב השווה. חיפה הייתה חייבת שני שערים והשיגה אותם בתזמון הכי מתאים: רומץ פץ קבע 1:2 לקראת הסיום ובדקה ה-85 שי הולצמן השלים 1:3 מדהים, ששלח את מכבי חיפה לשמינית הגמר.

בשלב הבא מכבי חיפה פגשה את פארמה, שהייתה אז מעצמה בכדורגל האיטלקי. במפגש הראשון שנערך בקרית אליעזר, הירוקים של גיורא שפיגל נלחמו, שרטו, הקיזו דם ועשו הכל כדי לצאת לאיטליה עם תוצאה טובה, אבל תומאס ברולין האיום קלקל את החגיגה, הבקיע בדקה ה-90 וקבע 0:1 לפארמה.

מכבי חיפה הייתה חייבת לנצח בגומלין ואף אחד לא נתן לה סיכוי, אלא שלירוקים היו תכניות אחרות. אלון מזרחי הבקיע שער סנסציוני בדקה ה-13, שגרר את המשחק לבעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה. פארמה ניצחה 1:3, עלתה לרבע ושלחה את מכבי חיפה הביתה מאוכזבת, אבל גאה במיוחד. 

רבע גמר גביע מחזיקות 1998/9
אחרי שנת היעדרות מאירופה, מינתה חיפה את דושאן אוהרין, מאמן בכיר ביבשת בזמנו שהוביל את נבחרת צ'כיה ביורו 1996 והגיע עד לגמר בוומבלי, בו הפסיד לגרמניה 2:1 בשער זהב. את המבחן הראשון מול גלנטורן הצפון אירית, עברה בחיפה בקלות. 

לאחר מכן, ההגרלה זימנה לירוקים את פאריס סן ז'רמן. המשחק הראשון בפארק דה פראנס החל ביתרון צרפתי, ואז ילד הפלא מדימונה, יוסי בניון, שרק הגיע לחיפה באותה עונה, כבש מבישול אדיר של אופיר קופל וקבע 1:1, שהעביר את ההכרעה לקרית אליעזר.

זה היה אולי למשחק הביתי הכי גדול של מכבי חיפה, ובטח כזה שכל אוהד ירוק יכול לשחזר בעל פה עד סוף חייו. הדרמה התחילה בדקה ה-70 עם יתרון מנגיחה של קייסי. אאודק הישווה, אך אלון מזרחי שוב הקפיץ את חיפה ליתרון. המתח נמשך כשג'יי ג'יי אוקוצ'ה גרם לשיברון לב כשבדקה ה-87 השווה ל-2:2. חשבתם שנגמר? תחשבו שוב. רגע לפני השריקה, הגיע יניב קטן, ילד שרק הוקפץ לבוגרים, שבישל בתוספת הזמן את ה-2:3 הענק של אלון מזרחי, שהטיס עיר שלמה לשלב הבא.

היריבה הבאה הייתה ריד האוסטרית. הפסד 2:1 מינימלי בחוץ העביר, גם הפעם, את ההכרעה הביתה, ואיזו הצגה זו הייתה.  1:4אדיר עם שערים של מזרחי, קייסי, בניון ודורו, השאירו זיכרון שלא ישכח, ורגע שיא שממנה הגיעה צניחה חופשית.

בדצמבר עבר מזרחי לניס, בליגה הירוקים דישדשו, וההגרלה במרץ זימנה את לוקומוטיב מוסקבה. זה נגמר ב-3:0 קל ושער שדוידוביץ' חטף מ-40 מטר. הגומלין הסתיים ב-1:0 לרוסים והדחה של חיפה ברבע הגמר, הישג פנטסטי לכל הדעות.  אהורין דרך אגב, התפטר אחרי תבוסה לבית"ר בגביע המדינה 5:1.

שלב הבתים של ליגת האלופות 2002/3
האינתיפאדה השניה היתה בשיאה. אוטובוסים שהתפוצצו ברחובות ישראל, מאות הרוגים ומדינה שאנשים מבחוץ סירבו להגיע אליה. אלו היו תנאי הפתיחה של אלופת המדינה כאשר הגיעה למשחקי מוקדמות ליגת האלופות. גם אברהם גרנט עזב אחרי שתי אליפויות רצופות והיהלום, והוחלף ע"י יצחק שום, כשיוסי בניון, יצא להגשים את החלום האירופי ועבר לסנטאנדר.

התקלה הראשונה החלה בבלשינה, שם ניר דוידוביץ' גמר את העונה, כשעלה לכדור גובה וקרע את הרצועה הצולבת. בהמשך, ההגרלה זימנה לירוקים את אלופת אוסטריה, שטורם גראץ. דודו אוואט חתם, וכוכב האליפות השניה של גרנט, איגביני יעקובו, שעזב לליגה האנגלית ולא קיבל רשיון עבודה, חזר בזמן הנכון.

משחק "הבית" בסופיה באיצטדיון לבסקי הריק, היה התחלת אחד המסעות הקסומים בהיסטוריה של קבוצה ישראלית באירופה. צמד של איגביני נתן יתרון עצום של 0:2 לקראת הגומלין בגראץ. באוסטריה חיפה נקלעה לפיגור 3-1 ולאחר הרחקה של איגביני, נראה היה שהירוקים בדרך החוצה. רגע השבירה היה קרוב, אבל אז כבש אדורם קייסי את אחד השערים הגדולים של הכדורגל הישראלי והעלה בראשונה להיסטוריה קבוצה ישראלית לשלב הבתים בליגת האלופות.

וזה לא נגמר שם. אחרי תבוסה צפויה אך מכובדת באולד טראפורד מול מנצ'סטר יונייטד, הגיע ניצחון "ביתי" עצום של 0:3 על אולימפיאקוס בקפריסין (שהפך לאי ישראלי. שלושער מופלא של איגיביני הקפיץ את הקהל הירוק לשמיים והעניק תחושה כאילו מדובר בקרית אליעזר.

לאחר מכן הגיע צמד הפסדים ללברקוזן במשחקים צמודים, ואז אולי הרגע הגדול ביותר: 0:3 מטורף על יונייטד (אפילו שזה היה ללא בקהאם, גיגס וואן ניסטלרוי), וסיום יפהפה עם 3:3 באתונה. הבונוס היה מקום 3 עם 7 נקודות והמשך המסע האירופי בגביע אופ"א. שם נגמר הכח ושתי תבוסות סיימו עונה חלומית לירוקים באירופה.

שמינית גמר גביע אופ"א 2006/7
עוד עונה שהחלה מחוץ לגבולות ישראל. מלחמת לבנון השתוללה והעיר חיפה עמדה בחזית של העורף כשספגה מאות קטיושות באותו קיץ נוראי, בו  הספורט נדחק הצידה. לאחר זכיה שלישית ברציפות באליפות, ההגרלה זימנה לירוקים מפגש מול ליברפול, ושבע שנים לאחר פרשת הפקס, שוב לא זכו האוהדים בירוק לראות את סטיבן ג'רארד באמת ומקרוב. באנפילד זה נגמר בהפסד קטן של 2:1 לאחר יתרון של בוקולי, והגומלין בקייב הסתיים בשוויון 1-1, שקבע שהעונה האירופית של חיפה תימשך בגביע אופ"א.

היריבה הבאה היתה ליטקס הבולגרית ומשחק "הבית" נערך בהולנד, והסתיים ב-1:1 מאכזב. מפגש הגומלין היה אופרה אחרת, ובבולגריה הירוקים השיגו ניצחון 1:3 יקר, שסידר  הביא מפגש עם גלזגו ריינג'רס, אוקזר, פרטיזן וליבורנו האיטלקית בשלב הבתים.

המשחקים חזרו לארץ, אך לא לקרית אליעזר אלא לבלומפילד בשל מגבלה של אופ"א. חיפה אהבה את האיצטדיון ביפו וניצחונות 1:3 על אוקזר, ו-0:1 על פרטיזן משער של שאבייר אנדרסון, הראו שהירוקים מרגישים בו בבית. לאחר הפסד לריינג'רס בישראל, הירוקים הגיעו למשחק מכריע בליבורנו, ועמדו במשימה עם 1:1, שסידר לירוקים עוד היסטוריה, כשהפכו לראשונים שעברו את שלב הבתים בגביע אופ"א.

השלב הבא זימן מפגש עם צסק"א מוסקבה, שנשרה מליגת האלופות. המשוכה הקשה החלה במוסקבה עם 0:0 שקבע שהעולה תיקבע בגומלין. בבלומפילד שער של קולאוטי, העלה את רוני לוי לשמינית גמר גביע אופ"א בו פגשו הירוקים את אספניול הספרדית. המשחק הראשון ביפו הסתיים ב-0:0 קצבי, אך בגומלין בברצלונה, חיפה הצליחה להחזיק מחצית אחת, אך אז איבן דה לה פאניה, ראול טמודו וצמד ולואיס גרסיה פירקו את הירוקים ושמו סוף לעונה אירופית מצויינת.

שלב הבתים של ליגת האלופות 2009/10
שבע שנים אחרי ההעפלה הראשונה, מכבי חיפה הפכה לישראלית הראשונה שמעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות בפעם השניה. מסע המוקדמות המפרך שלה החל בצמד מפגשים קליל מול גלנטורן הצפון אירית, עליה הירוקים דילגו עם 0:6 בבית ו-0:4 בחוץ.

הדרמה החלה בסיבוב השלישי כשחיפה הוגרלה מול אקטובה הקזחית. אחרי 0:0 מייגע בקזחסטן, הירוקים נחשבו לפייבוריטים ברורים אבל ראו את היריבה כובשת שלושה שערים משלוש בעיטות תוך רבע שעה בקריית אליעזר וכבר חשבו על הפלייאוף של הליגה האירופית, אלא שאז הכל התהפך.

קטן הצליח לצמק עם שער קשה מחוץ לרחבה וגולסה הבקיע בוולה, שהוריד ל-3:2 עוד לפני ההפסקה. חיפה עלתה לחצי השני כמו מלוע של תותח, חלוץ הרכש, ולדימיר דבאלשווילי, הבקיע צמד מדהים, והשלים מהפך בלתי נשכח, ששלח את חיפה לפלייאוף על מקום בשלב הבתים.

בפלייאוף פגשה הקבוצה של אלישע לוי את רד בול זלצבורג, שנחשבה ליריבה קשה במיוחד. המשחק הראשון נערך על דשא סינטטי באוסטריה. הירוקים לא התרגשו יותר מדי מהיריבה העשירה ומוחמד גדיר העלה את חיפה ליתרון עם שער חוץ חשוב במיוחד. האוסטרים עוד השוו מרגלי אלכסנדר ציקלר הוותיק, אבל שלומי ארבייטמן סיים מתפרצת לתפארת בצד השני וקבע 1:2 מאוד מבטיח. הגומלין ברמת גן הפך לחגיגה אחת גדולה, כשחיפה פירקה 0:3 את האוסטרים בזכות שערים של דבאלשווילי, גולסה וגדיר וחגגה העפלה מתוקה לשלב הבתים.

חיפה הוגרלה לבית אכזרי שכלל את באיירן מינכן, יובנטוס ובורדו. כמו כל ההתחלות, גם משחק הפתיחה של הירוקים ייזכר כחוויה קשה. באיירן מינכן הגיעה לישראל ולמרות שהתקשתה במחצית הראשונה, חזרה לבוואריה עם 0:3 מוחץ בזכות צמד של תומאס מולר ושער נוסף של דניאל ואן בויטן.

חיפה השתפרה בהמשך שלב הבתים, לא התבטלה ושיחקה כדורגל נהדר לפרקים, אבל נשארה עם המחמאות בלבד. היא ספגה חמישה הפסדים נוספים של 1:0 והפכה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה של המפעל שמסיימת קמפיין עם 0 נקודות ו-0 שערים.