מנה למכור המתחיל
ליגת האלופות חוזרת ובורוביץ' עם ההסברים להתלהבות וגם עם חמש שאלות שדורשות מענה בשמינית הגמר
האלופות חוזרות, ואתם? (gettyimages)
יש תקופות טובות יותר ופחות, גם לספורט. זו לא תקופה טובה. נסו לחשוב על אירועי ספורט מעניינים בעת האחרונה. אליפות אוסטרליה איכזבה. בכלל, הטניס סובל משליטה זוגית במשך יותר מדי זמן. טניס הנשים הוא בכלל בזבוז זמן. בענפים האולימפיים קשה לחשוב על משהו מעניין שקרה לאחרונה, כולל אתלטיקה, התעמלות ושחיה. הכדורסל האירופאי אף פעם לא היה חלש ודלוח יותר, ואילו גם ה-NBA סובלת מעידן של בינוניות ובעיקר בעונה הסדירה. בכדורגל גם אין יותר מדי על מה לדווח. מרבית הליגות, גם הטובות שבהן, משעממות. באנגליה סובלות קבוצות הצמרת מבינוניות, ספרד עוד פחות תחרותית מה-ATP, בליגה האיטלקית קשה לצפות בגלל האיצטדיונים הריקים ועמדת הצילום המרוחקת, בבונדסליגה יש כדורגל התקפי וצילום נהדר אך כבר שנים שהגרמניות אינן מרכיבות את הצמרת האירופאית. נשארנו עם הצ'מפיונס ליג.
גם לליגת האלופות יש מקטרגים רבים. אולי אפילו בצדק. יותר מדי קבוצות מעפילות למפעל (32) ולכן משחקים רבים בשלבים המוקדמים אינם מספיק מענייינים ותחרותיים. לא מעט מהם משוחקים לפרוטוקול בלבד. גם לעובדה שהחל משלב שמינית הגמר משחקים בשיטת נוק אאוט יש מבקרים. זה פחות צודק ושרירותי מדי. אולם דווקא השנה נראה כי זו השיטה הנכונה. למי יש כוח לעוד שלב בתים? למי יש סבלנות לעוד משחקים שעלולים להיות לא חשובים? בעונה בה הספורט ככלל והכדורגל בפרט דלוח יחסית, אנחנו רוצים לראות את מעט הקבוצות הטובות משחקות על הכסף. על הכבוד. על היכולת. לכן, שלב שמינית הגמר שמתחיל הערב מרגש.
כבר תשעה שבועות שלא היו לנו אלופות ובהחלט די לנו מהחופש הגדול ודיאטת הליגות. תנו לנו משחקים מכריעים של ארסנל-ברצלונה, אינטר-באיירן, מילאן-טוטנהאם, ואפילו ליון-ריאל ומארסיי-יונייטד, ולא נבקש יותר. חבל שלעתים יש התנגשויות אבל אין מה לעשות, זוהי אופ"א. שכל יותר מדי אין שם. גם לא התחשבות באוהבי הכדורגל. ועדיין אני נותר עם שאלות מרתקות לקראת השמינית:
1. איך וויין רוני ישחק מעכשיו? אחרי שער המספרת המדובר? אחרי העונה המאוד מאכזבת שלו עד עכשיו? הרי ברור כי יש לו פוטנציאל להיות הכדורגלן השני בטיבו ביבשת (אחרי ליאו מסי). האם הוא יעשה זאת ובכך ירעיף על כולנו מקסמו המרגש או שמא יסתפק בבינוניות שלו, שהיא רמה טובה ביותר בעבור כל כדורגלן אחר?
2. איך פרננדו טורס ישחק בצ'לסי? אוהדי ליברפול לא מבכים על לכתו של אל ניניו. מטומטמים. הרי טורס הוא האשה הכי יפה בעולם הכדורגל. הוא הכוסית האולטימטיבית. נכון שהוא כוסית לעתים. נכון שהוא תת-הישגי, אבל יופי כמוהו אין מלבדו באנפילד. לא שלואיס סוארס אינו רכש נפלא, אבל הוא צריך היה לבוא לצדו של הספרדי, ולא חלילה במקומו. כעת יש לטורס סיכוי לשחק בקבוצה טובה יותר שחולמת להניף לראשונה גביע צ'מפיונס. אם תעשה זאת, זה ירגש רק את אוהדי צ'לסי ואת פרננדו טורס. כי אני בספק אם נותרו רבים שאכפת להם ממנו. גם לי לא אכפת. חוץ מלראות אותו משחק.
3. האם טוטנהאם תשחק אותה באירופה? הארי רדנאפ מאמן נפלא כי הוא לא מקשקש על טקטיקות ומערכים ומתמקד רק בכך שהקבוצות שלו יפגינו כדורגל יפה. לא בדיבורים (כמו אברם). במעשים. טוטנהאם משחקת יפה מאוד, אך היא לוזרית זה עשרות בשנים. מועדון רכרוכי. והנה, הגורל מזמן לה מפגש מול אלופת אירופה פעמיים בעשור האחרון בשלב השמינית. אם הספרס ינצחו את הרוסונרי, יהיה זה אחד הרגעים היפים בתולדות המדים הלבנים.
4. האם ריאל תפסיד שוב, בפעם השביעית ברציפות, בשמינית הגמר? זה יהיה נחמד מאוד, אפילו נפלא, לחשוב על מוריניו מתבזה כך. אלא שהפעם זה לא יקרה. כי מוריניו הוא לא המאמנים שבאו לפניו. הוא כמעט אף פעם לא מפסיד ליריבים נחותים ממנו. בראש ובראשונה, זהו סוד גדולתו. והוא מסוגל גם לנצח יריבים בכירים ממנו. אם ריאל תזכה העונה בצ'מפיונס, זה כנראה יהיה גדול הישגיו של מוריניו, כי למרות שאינטר ובוודאי פורטו לא נחשבו לקבוצות טובות יותר, הן בוודאי לא נשאו עמן את מטען ההייפ של ריאל הנוכחית. וההייפ הוא הנותן. מוריניו מביא לריאל גביע אלופות והוא באמת יכול לפרוש כגדול ביותר.
5. רגע, פרגוסון הוא לא הגדול ביותר? ודאי שכן. בלי ספק, היסוס, או הרהור. פרגוסון הוא הסיבה שאנחנו אוהבים את המשחק. גם מתעבי יונייטד, ואני נמנה עליהם, מוכנים לסגוד למנג'ר הסקוטי. הקבוצות שלו כמעט תמיד תוקפות ומשחקות יפה. זה שהן מנצחות באחוזים כה גבוהים זו כבר זכותן, למרות שזה מאמלל אותנו. אבל הרקורד של סר אלכס באירופה עדיין לא מזהיר. שני תארים בלבד במשך 25 שנים. העונה יונייטד יכולה לעשות את השלישי. למעט בארסה, אין קבוצה טובה ממנה. מעניין איך ייראה משחק חוזר בין השתיים בגמר בוומבלי. האם יהיה שידור חוזר של הגמר לפני שנתיים (0:2 קליל לברצלונה) או שמא הפעם יונייטד תקטול את אחת הקבוצות הגדולות בכל הזמנים ואולי תיתן לפרגוסון טריגר נפלא לפרישה. לא שאני רוצה לראות אותו הולך, אבל לראות אותו פורש עם גביע אירופה זה צדק פואטי יפהפה שאפילו אוהד ליברפול כמוני יכול להעריך.