לאמין ימאל, עדיין לא בן 19 וחודשיים, סיפק לפני משחקה של ברצלונה מול פיינורד ציטוט שיכול להגדיר את העונה. "אני לא בא לבקש", הוא אמר, "אני בא לדרוש". לפחות לפי המשחק אמש (רביעי), הוא גם בא לדרוס. ברצלונה ניצחה 1:5 גדול את פיינורד, כשימאל כבש בבעיטה חופשית ובישל פעמיים.
ימאל, בעונתו הרביעית כשחקן בוגרים, זכה בכל תואר משמעותי מלבד האלופות. הוא זכה בשתי אליפויות ספרד, גביע, מונדיאל ויורו בתור שחקן הרכב. לפי פתיחת העונה הנוכחית, הוא עשוי "להשלים" את הכדורגל בגמר שייערך השנה במדריד.
ברצלונה פתחה את העונה עם הפרש שערים מדהים של 3:22, כשימאל מוביל. הוא כבש צמדים בניצחונות מול ולנסיה וראיו וייקאנו בשני המחזורים האחרונים והפעם "הסתפק" בשער ושני בישולים. מאמן ברצלונה האנזי פליק ויתר על חלוציו בניסיון לייצר התקפה שלא מפסיקה לנוע ולחפש דרכים לאיים על השער. לפחות כרגע, כשכולם בריאים ורעננים בתחילת ספטמבר, נראה שזה עובד.
אנחנו רואים את לאמין נכנס משמעותית יותר לתוך הרחבה ולתוך מרכז המגרש בהשוואה לשנה שעברה, בזמן שראפיניה מתפקד בתור תשע ויכול לנוע לכל נקודה על הדשא. ראינו את זה למשל בשער הראשון מול פיינורד, שער שכל כולו ראפיניה עם פעולה גדולה שגרמה לשני שחקני הגנה להחליק על הדשא.
ימאל בישל את השער עם נגיעה אחת שהספיקה לראפיניה, שחקן מהיר יותר מלבנדובסקי וטוב יותר. הברזילאי, השמטה מגוחכת מרשימת המועמדים לכדור הזהב, לא צריך יותר מדי בשביל להבקיע. ברגע שהוא משחק קרוב לפליימייקר כמו ימאל שמושך אליו את ההגנה, ועשה את זה גם פה, אנחנו מקבלים שערים כאלה.
אפקט המשיכה הזה עובד גם בכיוון ההפוך, מה שבא לידי ביטוי בצמדים של ימאל בליגה הספרדית. הביטחון והיכולת של ימאל מול השער עלו בשנים האחרונות, וברגע שכולם זזים לכל מקום הוא יכול לנצל את ההזדמנויות הקטנות האלה בשביל להבקיע שערים. הוא אמר שהוא מעולם לא היה מאושר יותר, ובמקרה של שחקנים ברמתו זה תקופות טובות עשויות להרגיש כאילו השער ברוחב של 20 מ'.
זה מתבטא גם בתנועה של כל שחקני ההתקפה, הן ראפיניה והן פרמין לופס, ובעלייה בביטחון (שבעצמה מתחברת לכך שהוא הפך לאחד "הקפטנים" של ברצלונה ואף קיבל אתמול את הסרט). השער שימאל כבש מול פיינורד, דרך החומה, הוא אולי השער היפה ביותר של המחזור הראשון. הוא מחכה לכם בנגן למטה.
עצם היכולת של ימאל להבקיע שערים כאלה הופכת את ההגנה על ברצלונה לקשה יותר. אי אפשר לתת לו מטר, וגם בנייחים צריך לבנות חומות הדוקות יותר. מצד שני, המהירות והחוכמה של כל השחקנים מקדימה הופכת את "ההפקרות" בשמירה עליהם לכמעט בלתי אפשרית.
וכאן נכנס יתרון נוסף, עצם היותו של ימאל שחקן כנף. גם אם הוא נכנס יותר לאמצע וגם אם הוא מתבסס על הדריבל והיכולת שלו בשטחים צפופים, הוא עדיין יכול למצוא חלוצים.
הבישול השני של ימאל, שקבע 1:5, מראה בדיוק את זה. טוביאס ואן דן אלסהוט סוגר אותו בצורה טובה, ימאל נע אחורה ומנצל את התנועה של גבריאל ז'סוס, חלוץ 9 על פניו, בשביל להרים לו כדור מושלם. ימאל סיים את המשחק הזה עם שער ושני בישולים שונים בתכלית.
לכן כל כך קשה לעצור את ברצלונה כשהיא טובה, ומפתיחת העונה היא מצויינת. אמנם פיינורד, ולנסיה, ראיו וייקאנו או אלצ'ה הן לא הקבוצות מולן היא תמדד, אבל היכולת הזאת לדרוס והביטחון בתנועה של ההתקפה הופך אותה לקבוצה המהנה ביותר בעולם כרגע ואולי גם לטובה ביותר.
היצירתיות של ימאל תמדד כאמור במשחקי הכרעה, וגם היכולת של ברצלונה לצלוח משברים ושחיקה. ראינו קבוצות של האנזי פליק בעבר מתחילות עונה בצורה מדהימה ודועכות, וסימני השאלה בהגנה עדיין שם. הכל נכון, אבל אי אפשר לשפוט את ברצלונה לפי היריבות מולן היא לא שיחקה. בינתיים מדובר בקבוצה שפשוט אי אפשר להסיר ממנה את העיניים. לא מאמינים לי? תחזרו לתקציר שבנגן למעלה.