ג'אבון איסט, בשקט יחסי, הפך לתשובה של הפועל באר שבע. שחקן ההתקפה שהגיע בינואר מהפועל חיפה סייע לקבוצה של רן קוז'וך לזכות באליפות כשהוא משמש בעיקר בתור גיבוי או תחרות לאיגור זלטאנוביץ', במה שהעניק לב"ש את עמדת החלוץ הטובה ביותר בליגת העל.
בקיץ הנוכחי, וגם הערב בפלייאוף האלופות מול סבאח שישודר כאן בערוץ הספורט, איסט נראה אחרת. החלוץ הג'מייקני מצא את עצמו דווקא באגף לצד איגור זלטאנוביץ', אחרי שהשניים היו יחד 171 דקות על הדשא בשבעה משחקים ב-2025/26, וראה את ב"ש מנצחת בכל אחד משלושת משחקיה. איסט כבש ובישל בגומלין מול הכוכב האדום בבלגרד, משחק בו ב"ש שמרה על שער שלישי נקי ברציפות.
איך שער נקי קשור לחלוץ שעשה המרה לשחקן כנף? זאת בדיוק הגאונות של רן קוז'וך ושל העמדה החדשה שהוא יצר לאיסט, עמדה שמאפשרת לב"ש לשנות את המערך במהלך המשחק תוך שניות ספורות ומוציאה את המיטב גם מהכנף השנייה של זאהי אחמד.
התפקיד של איסט לא כל כך נפוץ בכדורגל של היום, וזה בדיוק מה שהופך אותו למרתק. על הנייר הוא מתופקד בתור חלוץ, אך בפועל הוא נכנס מהכנף למרכז. בעקבות זאת ב"ש פותחת על הנייר במערך של 4:3:3, אך יכולה לעבור בקלות ל-4:4:2 ואפילו ל-4:2:3:1 כשזלטאנוביץ' יורד ללחוץ בשלב מאוחר יותר ואפשר לשלוח כדורים קדימה.
היכולת הזאת מאפשרת לב"ש לשלוט במשחקים גם כשהיא בועטת פחות מהיריבה. בגומלין מול הכוכב האדום למשל, הסרבים בעטו 11 פעמים למסגרת לעומת 9. ב"ש בעטה שש פעמים למסגרת לעומת שניים של יריבתה וניצחה כמובן 0:2, במה שמעיד על כך שהיא הגיעה למצבים טובים יותר.
השער הראשון של ב"ש, הבישול הראשון אי פעם של איסט לזלטאנוביץ', הושג בהתקפת מעבר. איסט היה חופשי בתור "שחקן האגף" שחיכה ליד האמצע אחרי איבוד של הכוכב. רוב שחקני ב"ש התמקדו באגף השני, בזמן שבסופו של דבר נוצר כאוס ברחבה אחרי הרמה טובה של אליאל פרץ. איסט מצא את זלטאנוביץ' חופשי לחלוטין, והוא הבקיע מול הקבוצה בה כמעט חתם לפני כמה שנים.
במבט ראשון, יש כאן טעות של הגנת הכוכב (שלא הייתה מוכנה למשחק הזה). זה לא מנותק מהמציאות, אבל זאת בדיוק הגדולה של השינוי הזה של ב"ש. ברגע שהקבוצה יכולה לשנות מערכים תוך כדי משחק בכזאת קלות, קשה יותר משמעותית לשמור עליהם.
השער השני היה שער קלאסי יותר של איסט, שהזכיר מדוע ב"ש רכשה אותו מלכתחילה - האינסטינקטים ברחבה. הוא השתלט על הכדור מעל דרק לוקאסן והכניס אותו באלגנטיות פנימה בשביל לסגור את הסיפור ולהעלות את קבוצתו לפלייאוף ליגת האלופות. עדיין מדובר בנכס החזק ביותר של איסט, "כרטיס הביקור", אבל עצם הנוכחות שלו בתור שחקן כנף מעניקה לב"ש שני חלוצים כאלה.
שיתוף פעולה מצוין עם זלטאנוביץ` (ליאור מוסקוביץ`, הפועל ב“ש)
בתחילת הכתבה התייחסנו לכך שב"ש שמרה על שער נקי בשלושת המשחקים האחרונים שלה. זה לא מגיע בזכות פעולה יוצאת דופן של איסט עצמו, אלא בזכות האפשרויות שיש לב"ש עם שני חלוצים מקדימה. שחקן האגף השלישי של האלופה הוא זאהי אחמד, מהשחקנים הטובים בישראל. אחמד שחקן שלוחץ יריבים ומסייע רבות להגנה, כך שברגע שיש שני חלוצים הקבוצה יכולה לעבור למערך שמזכיר יותר 4:4:2 ולהמנע ממצב בו יש נגדה יתרון מספרי.
ב"ש עלתה שני שלבים בפלייאוף ליגת האלופות כשבמרכז ההגנה שלה פותחים מיגל ויטור בן ה-38 ואיתי רוטמן, שאשתקד לא היה חלק מסגל הקבוצה. השניים נראו נהדר בכל משחק עד כה וכך גם אופיר מרציאנו הוותיק בין הקורות, אך זה מתאפשר בין היתר בזכות טקטיקה שמסייעת לקבוצה להימנע מסיכונים מיותרים.
התפקיד הזה של ג'אבון איסט גורם לב"ש, בדקותיה הטובות ביותר, להיראות כאילו יש לה יותר מעשרה שחקני שדה על המגרש. הגמישות הטקטית הזאת לא מובנת מאליה, ומתחברת למה שאיסט הראה בקוסטה ריקה לפני שהגיע לליגת העל. בגרסה הנוכחית שלו, עם קבוצה שמורכבת מעשרה שחקנים שלא מפסיקים לעבוד לאורך ולרוחב כר הדשא? מדובר בשדרוג ברמה אחרת.