(תמונה מקורית: דני מרון. עיצוב: בינה מלאכותית)
השחקן הטוב בישראל בדרך החוצה. קינגס קנגווה עבר באופן רשמי לפנאתינייקוס אחרי שנתיים נפלאות בהפועל באר שבע, שנתיים בהן זכה באליפות וגביע והפך לאחד הזרים הגדולים ביותר שהיו פה בעשור האחרון ואולי בכלל, כשהוא יעלה הערב (רביעי) למשחקו האחרון במדי ב"ש.
ב"ש תקבל בין 3.5 ל-4 מיליון יורו על קנגווה, אחת ההעברות הגדולות בתולדות הכדורגל הישראלי. האם זה יספיק כדי להחליף אותו? לא בטוח בכלל. הוואקום במרכז המגרש של ב"ש, כנראה, גדול יותר משחקן אחד.
הפועל באר שבע תחתים מחליף לקנגווה. השילוב בין ההכנסות (כשהקבוצה מרחק העפלה מול ויקינגור מהבטחת עונה אירופית), הטירוף בדרום והרצון של אלונה ברקת לפתוח את הכיס עשוי להוביל לשחקן בפרופיל גבוה.
האם זה יספיק במקום הזמבי? לא בטוח. קשרה של ב"ש עשה הרבה יותר מ-12 שערים ותשעה בישולים אשתקד, וזה עוד אחרי פתיחה חלשה לעונה (עד היציאה לאליפות אפריקה). במשחקים הטובים ביותר של ב"ש, זה הרגיש כאילו יש שני קנגווה על כר הדשא. הזמבי לחץ, כדרר, חילץ, בעט, כיסה שטחים עצומים ובמקביל היה הקשר היצירתי של ב"ש.
האדומים מהדרום יחתימו קשר, אולי גם בפרופיל גבוה, אבל הוא לא יהיה קנגווה. השילוב בין הגיוון, החיבור וההשפעה המהירה נדיר, בטח כשמוסיפים לזה את המצב הביטחוני שמקשה מאוד על הבאת זרים לישראל.
המשמעות? ההתקפה של הפועל באר שבע תצטרך להיראות אחרת. במועדון כנראה מודעים לעניין, במה שמסביר בין היתר את החתמתו של ז'ואאו ויקטור. ויקטור אמנם נפצע באלוף האלופים ויחזור בעוד 4-6 שבועות, אך מדובר בשחקן כנף שיכול לייצר, "למתוח" את ההתקפה הודות לדריבל שלו ולנוע בצורה טובה לתוך המרכז.
כבר בשנה שעברה ראינו דומיננטיות מצד שחקני האגף של ב"ש, בטח מדן ביטון שהיה מלך שערי הליגה עד למחלתו וגם ממוחמד אבו רומי שהגיע בינואר, נראה נהדר וצפוי להיות בעל תפקיד מרכזי העונה. ברגע ששחקני הכנף יכולים לתרום בצורה טובה יותר, סביר שהפוקוס של ההתקפה יעבור אליהם.
כבר עכשיו הקבוצה קרובה מאוד להחתמת מגן שמאלי, פדרו אמאדור. אמאדור אמנם לא שחקן התקפי שצפוי לעלות קדימה, אבל דווקא האינטנסיביות שלו עשויה לשחרר את גיא מזרחי או יוני סטויאנוב לעשות כן. ברגע שיהיה לקבוצה מגן אחד שעולה קדימה, התנועה תאפשר לאבו רומי וביטון (בהנחה שיוכל לחזור לשחק כדורגל) לנוע בחופשיות לאמצע.
היכולת של ב"ש לשלוח שחקנים קדימה ולייצר תנועה בהתקפה הייתה קריטית בשיטה של רן קוז'וך ותהיה משמעותית גם בלי קנגווה. אליאל פרץ אחד השחקנים הטובים בישראל, כשהוא הבקיע שישה שערים ובישל חמישה נוספים אשתקד. התנועה שלו, לצד התנועה של איגור זלטאנוביץ' אחורה, תהיה משמעותית.
לא מופרך לדמיין סיטואציה בה האדומים מחפשים שחקן מעט יותר התקפי, בזמן שוונטורה יחזיק את האמצע והקבוצה תשחק כדורגל שמתבסס על שליטה בכדור ומסירות קצרות. במקרה כזה, אגב, הם יוכלו לתת לפרץ או חמודי כנעאן (17 שערים ו-8 בישולים בעונתו המלאה האחרונה, עוד במ.ס. אשדוד) תפקיד חופשי יותר בקישור, מה שיוכל להעניק מימד נוסף של יצירתיות.
ב"ש אולי הקבוצה הפעילה ביותר מהגדולות, מה שהתבטא בשתי החתמות טובות מאוד - ג'אבון איסט בינואר וניב יהושע בקיץ. הראשון מאפשר לב"ש לשחק בסגנון שונה מזה של זלטאנוביץ', כשהוא "חיית רחבה" שיכול להשתלט על כדורים ארוכים או לנצח בלמים במצב של אחד על אחד. השני קשר יצירתי שיכול להחליף מעט מיצירת המהלכים של קנגווה.
כשמוסיפים לזה את הכוח בכנפיים, אולי ב"ש צריכה לשחק כדורגל אחר. כזה שאמנם מתבסס על תנועה ועל האלמנטים שהובילו את הדרום לזכייה באליפות ראשונה מזה שנים, אבל כזה בו היוצרים המרכזיים מגיעים דווקא מהכנפיים. שחקנים ברמה של קנגווה לא נשארים בישראל לתקופות ממושכות. זה טבע הכדורגל. הדרך בה ב"ש תבחר להחליף אותו תכריע אם האלופה של קוז'וך תהפוך לשושלת.