צמד בכותרות: מה עובר על מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן?

ליגת האלופות פתחה אמש (שלישי) את העונה האחרונה עם שלב בתים במתכונת הנוכחית. קברניטי אופ"א בחרו לשנות את המפעל כדי להוביל ליותר מפגשים ישירים של קבוצות גדולות אחת עם השנייה, בניסיון להעלות את העניין. עוד לפני שזה יקרה, שלב הבתים מספק לנו הצצה למה שמצפה לנו עם קרב במשקל כבד.

בפינה הימנית, אלופת גרמניה הנצחית. באיירן מינכן זכתה ב-11 אליפויות ברציפות, אך לא מלהיבה. תומאס טוכל לא רשם תוצאות יוצאות דופן מאז מונה, וכבר העונה הספיק להפסיד בסופר-קאפ הגרמני ולאבד נקודות מול לברקוזן. מתיחות מול הבעלים, מול חלק מהשחקנים וסיבות נוספות עלולות להוביל לזעזוע גדול כבר בשלב מוקדם, בהתחשב בפתיל הקצר של טוכל.

בפינה השמאלית, קבוצה שלא זכתה באליפות מאז עידן אלכס פרגוסון ורובין ואן פרסי. מנצ'סטר יונייטד אמנם סיימה במקום הרביעי באנגליה בשנה שעברה, אבל העונה נראה שהתהליך של אריק טן האח הולך לאחור. קאסמירו הזדקן ב-5 עונות תוך קיץ אחד, אנדרה אוננה מעלה געגועים לדויד דה חאה והשילוב בין הקיפאון במכירת הקבוצה לבין השערוריות של אנתוני ומייסון גרינווד, או כל הבלאגן עם ג'יידון סאנצ'ו, הוביל את הקבוצה לשש נקודות מ-5 משחקים והמקום ה-13. לכן המפגש הזה הופך לקריטי עבור שתיהן.

טוכל נגד ההנהלה, טוכל נגד הכוכבים
באיירן מינכן הודחה בשלב רבע הגמר של ליגת האלופות ב-3 העונות האחרונות. כשמוציאים מהמשוואה את עונת הבועה בליסבון (בה הצ'מפיונס התקיימו במתכונת של משחק אחד ואחרי הליגות), היא הגיעה לחצי הגמר פעם אחת בשש שנים. בשש השנים שקדמו להן היא הגיעה 5 פעמים, כולל זכייה אחת והפסד אחד בגמר.

באמצע העונה שעברה מינכן זיהתה הזדמנות והחליטה למנות את תומאס טוכל, מהמאמנים הטובים בעולם, במקום יוליאן נגלסמן, אך העונה הראשונה של טוכל לא נראתה טוב. הקבוצה הודחה ברבע גמר ליגת האלופות והיתה יכולה לאבד את האליפות, אם בורוסיה דורטמונד הייתה מצליחה לנצח את מיינץ. זאת הייתה אליפות מאוד לא מרשימה.

לכן באיירן השקיעה הרבה מאוד כסף בקיץ. היא החתימה את הארי קיין (שמצדיק בינתיים את ההשקעה) תמורת הון עתק, את קים מין ג'ה המצוין מנאפולי ואת דניאל פרץ - שמראש הגיע כהשקעה לעתיד וכחלופה לאחר דעיכתו של מנואל נוייר - אבל הקבוצה לא מרוצה יותר מדי. הם אמנם ניצחו את 3 המשחקים הראשונים בליגה, אך בשני המבחנים הרציניים לא הרשימו. הבווארים הפסידו 3:0 ללייפציג בסופר-קאפ ונפרדו מלברקוזן המצוינת של צ'אבי אלונסו ב-2:2. אנחנו עוד בשלב מוקדם בעונה, אבל ההרגשה סביב הקבוצה לא מעודדת.

השדרה הניהולית של המועדון התחלפה לחלוטין בקיץ האחרון (להוציא את טוכל עצמו), והמאמן דרש קשר הגנתי. לאחר שז'ואאו פאליניה מפולהאם לא נחת בקבוצה, טוכל התלונן על מצב הסגל, מה שהוביל לתגובה מפתיעה במיוחד מצד המנכ"ל יאן כריסטיאן דרסן.

"טוכל חייב להיות יצירתי. זאת העבודה שלו. ייצרנו כשרונות גדולים במצבים האלה בעבר. יש לנו סגל ברמה טובה מאוד, וזה שלא הצלחנו לקיים את הבקשה של טוכל לקשר הגנתי, זה לא תירוץ. אנחנו מוכשרים מאוד". זאת התבטאות חריגה מצד מנכ"ל, שנדרש לדבר עם התקשורת כדי להגן על הסגל מצד המאמן (שכלל לא יעמוד על הקווים מול יונייטד בגלל השעייה מהעונה שעברה).

המשפט הזה, באופן לא מפתיע, פגע גם בשחקנים. יושוע קימיך, מי שתפקד כקשר הגנתי, נשאל לאחרונה מדוע הוא הוחלף והשיב ב"לא יודע. תשאלו את המאמן", בזמן שטוכל אמר שהוא עדיין לא בריא לחלוטין. טוכל, בינתיים, מנסה את מתייס דה ליכט לפרקים בתפקיד הקשר ההגנתי. ההולנדי, שהגיע לבאיירן תמורת 67 מיליון יורו בקיץ שעבר, כבר הספיק להתבטא נגד המאמן ("אין לי מושג למה אני לא פותח. תשאלו אותו. הוא לא הסביר לי מדוע אני על הספסל ונותן לי עשר דקות כקשר הגנתי. אני יכול רק לעבוד על הדשא").

טוכל עצמו ידוע כמסתכסך סדרתי עם הנהלות. הוא עזב את בורוסיה דורטמונד, פריז סן ז'רמן וצ'לסי אחרי פחות משנתיים וחצי בכל אחת מהן. בינתיים, אגב, המאמן המוצלח ביותר של באיירן בשנים האחרונות התפנה. האנזי פליק, שפוטר לאחרונה מנבחרת גרמניה, הוביל את הבווארים לזכייה בליגת האלופות ולכדורגל נהדר ב-2020 ועדיין אהוד על רוב השחקנים של המועדון. כשיש מחליף שמחכה בצד ומתיחות עם ההנהלה ועם הסגל, יכול להיות שתוצאות רעות באירופה יובילו לזעזוע מוקדם מאוד. לא סביר, אבל קרו דברים מוזרים יותר.

הצד של יונייטד - מתפרקים מחוץ למגרש
בעונה שעברה, מנצ'סטר יונייטד הייתה קבוצה מלהיבה. גם אנשים שלא נמנים על אוהדיה התרשמו מהסגנון של אריק טן האח, ההשפעה החיובית והעובדה שהקבוצה סיימה במקום השלישי אחרי כמה שנים של דשדוש. מרקוס רשפורד קפץ מדרגה, ברונו פרננדש חזר לכושרו מלפני מספר שנים ושחקני הרכש, קסמירו ורפאל וראן, נראו טוב מאוד.

השנה כל זה נעלם. קסמירו נראה הרבה פחות טוב ומתקשה להצדיק את תג המחיר מהעונה הקודמת, אנדרה אוננה שהגיע במקום דויד דה חאה מתקשה להתרגל לפרמייר ליג וההתקפה חסרת ברק. היא הפסידה לארסנל וטוטנהאם העדיפות וגם לברייטון, כשהאשמה לא נופלת רק על טן האח. מול ארסנל, למשל, הקבוצה סגרה את המשחק עם הארי מגווייר וג'וני אוואנס במרכז ההגנה. מול ברייטון היא פתחה עם סקוט מקטומיניי, כריסטיאן אריקסן וסרחיו רגילון. לא בדיוק כוכבי כדורגל.

יש אינספור בעיות על המגרש, ובמקביל, מחוץ למגרש. הניסיון להחזיר את מייסון גרינווד (שנגמר בהשאלתו לחטאפה) פגע בקבוצה, כך גם השעייתו של אנתוני בשל ההאשמות באלימות כלפי בת זוגו וכל סיפור ג'יידון סאנצ'ו, שהושאר מחוץ לסגל "מסיבות מקצועיות", תקף אישית את טן האח ולא יחזור לקבוצה עד הודעה חדשה. המועדון מתנהל בציר זמן לא ברור, כשמכירת הקבוצה ספק מוקפאת וספק מתנהלת בעצלתיים מאז שהבעלים, האחים גלייזר, הודיעו על כוונתם למכור אותו. "יונייטד הולכת אחורה. הם אוסף חלקים שלא הופכים לשלם גדול יותר", נכתב באתלטיק.

יכול להיות שיש פתרונות טקטיים. קשר הגנתי נוסף ליד קסמירו (אולי סופייאן אמרבאט כשיהיה כשיר), תפקודו של ברונו כמספר עשר מאחורי הוילונד, אבל הבעיות נראות ככאלה שגדולות יותר מכדורגל. הראש של יונייטד לא נמצא רק על הדשא, וקשה להאשים אותם. יש כל כך הרבה בלאגן מסביב וכל כך מעט תכל'ס על המגרש.

אין דבר שמוציא ממשבר כמו ניצחון, אין ניצחון גדול כמו ניצחון על מועדון פאר. 0:3 של יונייטד או של באיירן ישתיק את כל הבעיות מסביב ויתן אוויר יקר מאוד לנשימה לשני המנג'רים השונים, שרוצים שכולנו נדבר על השערים של ברונו פרננדש ושל תומאס מולר ולא על דברים אחרים.