גדולים מהמשחק? ה"גורואים" של חלון ההעברות

השם המוכר ביותר, בוודאי גם לכם, הוא פבריציו רומאנו. העיתונאי האיטלקי, בסך הכל בן 30, הצליח לפרוץ את גבולות הברנז'ה העיתונאית ולהפוך לשם שגור בפיהם של אוהדי כדורגל רבים, גם אלו שלא חיים את העולם הזה ברמה היומיומית. עבור רבים, פבריציו הוא ה-"סטמפה" הסופית, המקור הכי מוסמך. הסלוגן אותו יצר, Here We Go!, הוא מבחינת אוהדי כדורגל רבים שווה ערך להודעה רשמית של המועדון. האם זה תמיד נכון? לא, ופבריציו עצמו כבר נפל לא מעט פעמים, אבל בעולם בו אנו חיים כיום, התדמית והנרטיב חשובים לעיתים יותר מהכל.

הפריצה של פבריציו לתודעה הגיעה בקיץ 2020, והיא קרתה כמעט בן לילה. הסוד שלו? על פי כתבת פרופיל שנעשתה עליו לפני שנתיים, הוא פשוט עובד כמו מכונה. לטענתו, הוא מחובר לפלאפון שלו כ-20 שעות ביום. הוא ישן לידו, קם לידו, אוכל לידו ושותה לידו. ואכן, הרשתות החברתיות שלו, בהן יש נכון לכתיבת שורות אלה יותר מ-20 מיליון עוקבים, מתעדכנות בקצב כמעט בלתי נתפס. פבריציו הוא כלי תקשורת שלם של בן אדם אחד. הוא יוצר את הקשרים עם הסוכנים והשחקנים, מתחזק את הרשתות שלו, מצלם סרטונים לטיקטוק, וכמו ששמענו לאחרונה, אפילו מתקשר לשיחה צפופה ויש היגידו מאיימת, עם גולש "פשוט" שהטיל ספק באמינות שלו.

פבריציו עצמו מספר שהסוד לעבודה שלו, טמון במילה כבוד. "אני משתמש בכבוד שלי לאנשים כדי לבנות כמה שיותר קשרים בכדורגל. עוד בתחילת הדרך שלי בתקשורת, הסתובבתי ברחובות מילאנו וחיפשתי עם מי אני יכול לדבר. מאמנים, נשיאים, סוכנים. אתה חייב לכבד את כולם, אתה לא יודע מאיפה יגיע המידע ומה יהיה הקשר שיוביל אותך לשם".

אבל פבריציו רומאנו הוא לא ה"גורו" היחידי בתחום, וכמו במלחמה של הביטלס נגד הרולינג סטונס, עופרה חזה נגד ירדנה ארזי או אפילו אואזיס נגד בלר, לאיטלקי יש מתחרה על הבכורה, שבקיץ האחרון לדעת רבים, תופס את מקומו כאיש ששולט בתחום. דיוויד אורנסטיין, כתב אנגלי בעל ותק של כ-15 שנה, שעובד בארבע השנים האחרונות ב'אתלטיק', אחד מכלי התקשורת המוערכים בעולם.

אורנסטיין עובד בסגנון שונה משל פבריציו. הוא מעדכן בכמויות פחותות יותר וגם כמות העוקבים שלו לא מתקרבת לזאת של האיטלקי, אבל כשהוא מצייץ על העברה שעומדת להתרחש, נקודת המוצא היא שבאמת מדובר בעסקה שנסגרה ב-99%. סימן ההיכר שלו ברשתות הוא האימוג'י של סירנת המשטרה בו הוא משתמש, ואפשר להגיד שבכל הקשור לכדורגל, הוא הדבר הכי קרוב לאדריאן ווז'נרובסקי מה-NBA.

העולם אולי שייך לצעירים, אבל יש את מי ששומר אמונים בכלל לכתב אחר, ותיק יותר. ג'יאנלוקה די מרציו האיטלקי, כמעט בן 50 ונבחר לפני מספר שנים לאחד מ-50 האנשים הכי משפיעים בכדורגל העולמי, לפני שמות כמו פלה וארסן ונגר. בנוסף לעבודתו ב'סקיי', הוא מחזיק בבלוג העברות משלו, ונחשב ל"אבא" של התחום באיטליה ולזה שפתח את הדלת עבור אחרים, ולמי שלימד את פבריציו רומאנו את רזי התחום.

די מרציו ברמת האמינות, בטח בכל הנוגע לכדורגל האיטלקי, נחשב למקבילה של דיוויד אורנסטיין. בכל הנוגע למה שקורה בארץ המגף, הוא מקורב מאוד למעגל הכי בכיר שמנהל את הכדורגל, להנהלות הקבוצות ולסוכנים המובילים. די מרציו, ובעיקר פבריציו רומאנו ואורנסטיין הצעירים, הופכים את תקופת הקיץ המשמימה על הנייר, לכזאת בה סף הריגוש של אוהדי הכדורגל מגיע לפעמים לשיאים חדשים. כל בדל של שמועה, כל דיווח על מו"מ, גורר דיונים כמעט אינסופיים שלעיתים מגיעים לרמות להט שאפילו משחק בלייב לעיתים לא מצליח לספק.

אז האם יש כתבים עם אמינות מוחלטת והאם "גורו" הוא המונח הנכון? כל אחד בונה לעצמו בסופו של דבר את מאגר הכתבים שהוא מחשיב לאמינים יותר או פחות, אבל תמיד חשוב לקחת הכל עם "קמצוץ של מלח". תהנו, תעקבו, תישארו מעודכנים, ותמיד תזכרו - עד שאתם לא רואים את השחקן מוצג עם החולצה, הכל, אבל הכל יכול להשתנות.