היינו חברים לעבודה וגם חברים בחיים. היה לנו כיף ביחד. חצי עולם חרשנו, רק אני אתה והמצלמה. דרום אפריקה, אנגליה, וויילס, ברלין, פורטוגל, ספרד. איפה לא.
את הגאונות שלך חוויתי מקרוב. במקום שבו אני ראיתי עץ, אתה ראית את הסיפור שמאחורי העץ. לא אשכח איך בכל פעם כשהיינו מסתובבים ברחובותיה של עיר כלשהי היית אומר ״יש לי, תפעיל את המצלמה״, ואז נותן הברקה שאלוהים יודע מאיפה הבאת.
מעולם לא עשית מעצמך ביג דיל. לדעתי לא הבנת עד כמה אתה מיוחד. בצניעות אריק איינשטנית ניווטת בין המוני הישראלים שהתנפלו עליך מחוץ לאצטדיונים בניכר. לא אהבת את כל תשומת הלב הזאת, אבל תמיד התנהגת בצורה מעוררת כבוד לכולם ולכולן.
מעבר להכל היית חבר טוב, בנאדם טוב. היו לנו עוד תכנונים לעשות דברים ביחד, אולי זה יקרה בגלגול הבא.
תצחיק אותם שם למעלה כמו שהצחקת אותי. תרגש אותם כמו שריגשת אותי. לא היה ולא יהיה עוד אחד כמוך. אני שבור וכבר מתגעגע אליך מודי.
בווידאו למעלה אחת מעשרות הכתבות שעשינו ביחד...