בשביל זה חזרת? כריסטיאנו רונאלדו מסמל את הכישלון של יונייטד

עבור הכדורגל הספרדי, מנצ'סטר יונייטד היא מתנה שלא מפסיקה לתת. כניעתה לאתלטיקו מדריד בשלב שמינית גמר ליגת האלופות בישרה על סיום הדרך של השדים האדומים מול יריבה מהלה ליגה זו השנה החמישית ברציפות במסגרות האירופיות. זה התחיל עם סביליה ב-2018, נמשך עם ברצלונה ב-2019, שוב סביליה ב-2020, ויאריאל בעונה החולפת (בגמר הליגה האירופית) וכעת שוב חזר הניגון בניצוחם של הקולצ'ונרוס.

מלכתחילה סומן המפגש בין יונייטד לאתלטיקו לאחד הצמודים והקשים לפיענוח בשלב 16 האחרונות של הצ'מפיונס. שתי קבוצות גדולות שעברו טלטלה מקצועית במהלך העונה האחרונה. כישרון ופוטנציאל יש, סגל רחב יש. אך התוצאות הבלתי צפויות שלהן לאורך המשחקים בליגה ובאירופה הקשו על החזאים לנבא את התוצאה הסופית של השמינית. על איזה צד יקומו השתיים? לכו תדעו. עם זאת, דבר אחד היה די ברור לפחות בתבנית המשחק - אתלטיקו תנסה ליזום במשחק הראשון כדי לצאת ולהסתגר בגומלין ולגנוב את השער המיוחל וכך היה.

אתלטיקו, יודעים כולם, מוציאה מעצמה יותר כשהיא מגיעה עם הגב אל הקיר. היא נקלעה לסיטואציה דומה (טוב, קצת יותר קשה) במחזור האחרון של שלב הבתים באלופות, כאשר הדברים כלל לא היו בידיים שלה. המדרידאים השיגו 1:3 בדרגאו של פורטו, נהנו מהמתנה של ליברפול (שניצחה במילאן) והעפילו לשמינית הגמר למרות שלב בתים בינוני במקרה הטוב. אלילת המזל היתה בצד שלה גם בהגרלה שבוטלה ובמקום מפגש עם באיירן מינכן המפחידה, היא קיבלה את יונייטד נטולת החדות והיצירתיות. בעצם, קבוצה שנעדרה כל מחץ במשך 180 הדקות בסיכום המשחקים.

אתלטיקו החזיקה בקושי 42 אחוז מהזמן בכדור, וזה בדיוק מסוג המשחקים שצ'ולו סימאונה אוהב. ללכת אחורה, להתבסס על התקפות מעבר, להשתדל לתת את השער הראשון ולאחר מכן להוציא את המיץ לשחקני היריבה שהיו עצבניים יתר על המידה ככל שנקפו הדקות. הקולצ'ונרוס הגבירו את המגננה, שלא לומר בונקר, במחצית השניה, אבל בסיכום המשחק העובדה שבעטו פעמיים פחות למסגרת בהשוואה ליונייטד, מעידה שתכנית המשחק עבדה ולא היה צריך להזדקק לאיזה נס, אלא לשלוש הצלות טובות של יאן אובלאק שהיה שלו ונינוח שלא כהרגלו בעונה הקשה שעוברת עליו.

יונייטד פתחה בדיוק כמו שראלף ראנגניק ביקש ממנה - עם לחץ גבוה, החזקת כדור ותנועה של שני המגינים הפחות צפויים - אלכס טלס ודייגו דאלוט - שעלו קדימה לסייע להתקפה. דובר רבות העונה על חוסר האיכות של האנגלים בכל הקשור לשחקני קישור מרכז, דוגמת סקוט מקטומיניי, פרד ונמניה מאטיץ', אבל בעיה לא פחות חמורה היא שחקני ההגנה. דאלוט וטלס, שהיו סוג של הימור מצד ראנגניק, איחרו להגיע בזמן, השאירו את האגפים פרוצים ואפשרו לאנטואן גריזמן להעביר את הכדור מימין לשמאל, שם ניצב רנאן לודי שכבש את השער. עם כל השיפור שהביא הגרמני, יונייטד מסרבת לשמור על שער נקי, כמעט כדרך קבע העונה.

ומה לגבי כריסטיאנו רונאלדו? ובכן, כובש השלושער מול טוטנהאם נגע 50 פעמים בכדור במהלך המשחק ולמרות שעמדת המוצא שלו היתה במרכז הרחבה, הפורטוגלי נצפה מנסה לעשות דריבלים באגפים. רונאלדו לא נגע עם הכדור ברחבה אפילו לא פעם אחת - נתון מדהים שמדגיש את השבלוניות במשחק של השדים האדומים. זו הפעם הראשונה מאז חצי גמר האלופות ב-2011, שרונאלדו גמר משחק אלופות ללא בעיטה למסגרת. ואם מר צ'מפיונס, זה שהרשית 25 שערים ב-36 מפגשים מול אתלטיקו, משלים 90 דקות עלובות כאלה, כנראה שעונת החזרה שלו ליונייטד היא באמת אכזבה גדולה.

ראנגניק אמר לפני המשחק שרונאלדו יצטרך לקבל עזרה והמשחק לא יסוב סביבו. אז אנתוני אלנגה שפתח בצד ימין והבקיע במשחק הראשון הוא עדיין בוסר ולא השפיע יותר מדי על משחק ההתקפה. באגף השמאלי ציפינו לראות יותר מג'יידון סאנצ'ו שלאחרונה מתחיל להתאקלם בפרמיירליג. אלא שהאנגלי נסגר בצורה פנטסטית על ידי מרקוס יורנטה וגריזמן שתרם המון למשחק ההגנה במחצית השניה. קשה לבוא בטענות לברונו פרננדש שרק חזר ממחלה ונראה די אומלל. כל שאר ההפתעות ששלף ראנגניק - אדינסון קבאני, מרקוס ראשפורד ואפילו חואן מאטה, לא תרמו כלל.

עוד מוקדם לסכם לחלוטין את העונה של יונייטד, מובן שיש לה עוד מטרה לחזור לליגת האלופות דרך הליגה, כדי להציל את 2021/22 מקטסטרופה מוחלטת. אבל דבר אחד ברור: המאמן הבא, יהיה אשר יהיה, יצטרך לבנות קבוצה תחרותית, מההגנה עד להתקפה. השדים האדומים מסיימים עשור עם שתי עליות בלבד לרבע גמר האלופות וים של כישלונות בין לבין. עבור אחד המועדונים העשירים בעולם מדובר בהישגים דלים, במיוחד נוכח העובדה שמנצ'סטר סיטי, ליברפול וצ'לסי ממשיכות לעקוף אותה בסיבוב, לא רק באנגליה אלא גם בצ'מפיונס, שנה אחר שנה.

אתלטיקו יכולה להיות שמחה בחלקה, שהאריכה את העונה האירופית שלה לפחות עד אפריל. סימאונה החזיר מעט מהכבוד של המועדון שנראה היה לפרקים מסוימים כאילו איבד מה-DNA שהוא בעצמו יצר בוונדה מטרופוליטנו. בכל הקשור למשחק ההגנה, למשמעת הטקטית, למצבים הנייחים - כל סימני השאלה נעלמו במשך 90 דקות סולידיות במנצ'סטר. עם זאת, היריבה הבאה תהיה ככול הנראה הרבה יותר מתוחכמת ומאתגרת וקשה להאמין שהכדורגל הזה יספיק לצ'ולו מול הקבוצות הטובות ביותר באירופה. ותודה לאופ"א על קיום ההגרלה החוזרת.