מגן הוקרה: ז'ואאו קאנסלו הפך לכוכב של מנצ'סטר סיטי

בימים בהם שוק ההעברות פתוח, שמה של מנצ'סטר סיטי מוזכר פעמים רבות. אחת הקבוצות העשירות בעולם הרי יכולה להביא כמעט כל שחקן שהיא חפצה בו. בחורף הנוכחי היא הסתפקה בחוליאן אלבארס, הכישרון הגדול של ריבר פלייט, שיצטרף באופן רשמי בקיץ הקרוב. אלא שהמהלך החשוב ביותר שעשתה, התרחש יום אחרי סגירת החלון. ב-1 בפברואר, הכריז המועדון על הארכת חוזהו של ז'ואאו קאנסלו, שהפך בשנה וחצי האחרונות לאחד הכוכבים הכי גדולים בליגה האנגלית.

קאנסלו, שכבש שלושה שערים ובישל שמונה ב-32 משחקים בכל המסגרות, חתם על החוזה החדש עד 2027. למעשה, החוזה המקורי לא אמור היה להסתיים בקרוב, אבל סיטי הבינה שהיא צריכה לשמר ולשדרג את הנכס הפורטוגלי שלה. במנצ'סטר איבנינג ניוז נימקו את אחת הסיבות להמשך הקשר בצורה מעניינת: "קבוצות כמו באיירן מינכן, צ'לסי, יובנטוס ופ.ס.ז' יכולות להציע לשחקנים שלהם משכורות בריאות ותארים, אך לא מסוגלות להבטיח לקחת שחקן לרמה אחרת, מה שמנג'ר כמו פפ גווארדיולה יכול לעשות". להשפעה של המנג'ר על המגן הוורסטילי עוד נשוב.

מגיל צעיר סומן קאנסלו כהבטחה פורטוגלית, עוד בימים שלו בנוער של בנפיקה. הוא היה שחקן דומיננטי בוולנסיה ולאחר מכן ביובנטוס, עם זאת אף פעם לא הגיע לסטאטוס של כוכב, עד לעונה הנוכחית. קאנסלו הפך לבאנקר של גווארדיולה בהגנה בפרט ובהרכב בכלל, ובשל הוורסטיליות שלו הוא מציג העונה מספרים נפלאים: הכי הרבה מסירות ובעיטות במנצ'סטר סיטי, לצד הכי הרבה חטיפות כדורים, ושני רק לרודריגו בתיקולים. באיתיחאד כבר בטוחים כי ההשפעה שלו על סיטי לא פחותה מזו של טרנט אלכסנדר ארנולד, המגן המוכשר של ליברפול.

הטרייד שביצעו סיטי ויובה בזמנו עם קנאסלו תמורת דנילו (ועוד כ-25 מיליון פאונד) נראה היום ממש מגוחך מבחינת הגברת הזקנה. אבל כל מה שאנחנו אומרים עכשיו לא היה ברור מאליו. כאשר קאנסלו הגיע לפרמיירליג ב-2019 הוא התקשה לראות דשא ולרוב שימש כשחקן מחליף. תחילה היה מיועד להיות המגן הימני המחליף של קייל ווקר, אבל גווארדיולה החליט להפקיד את האחריות שלו לשמאל, לעיתים שירבב אותו גם בימין ואפילו בקישור. בקיץ 2020 אפילו היו דיבורים על רצונו של קאנסלו לעזוב, אך הכל השתנה בעונה שעברה, אז הפך לפתע לחלק בלתי נפרד מהזכיה של סיטי בפרמיירליג והעליה ההיסטורית לגמר ליגת האלופות.

"היו קשיים בהתחלה", הודה המנג'ר גווארדיולה במסיבת העיתונאים אחרי חתימת החוזה החדש, "לא הסכמנו על הרבה דברים. חלק מזה נובע מטעויות שאני עשיתי, אבל כעת אני שמח שהוא יכול להיות איתנו כמה שנים. קאנסלו הוא בחור שיכול לשחק בהרכב עמדות. מבחינה פיזית הוא כשיר לשחק בבוקר, צהריים וערב. הוא בחור מצחיק ואהוב על ידי חדר ההלבשה. הוא רצה לשחק יותר בהתחלה ויכול להיות שזו הסיבה שלא ראינו עין בעין. לקח לי זמן להבין אותו ועכשיו הוא שחקן חשוב ביותר אצלנו". זה לא טריוויאלי שפפ מכיר בטעויות שלו, אבל עכשיו כשההצלחה מוכחת, כמובן שיותר קל להודות.

גווארדיולה אוהב את השחקנים שלו כמה שיותר מגוונים, עם אינטילגנצית משחק גבוהה ולקאנסלו יש את סט התכונות שהקטאלוני חולם עליהם בלילה. יש כאלה שמשווים (ואולי קצת מגזימים בכך) את ההשפעה של קאנסלו לזו של פיליפ לאם בבאיירן. המגן הימני האגדי עבר לשחק בקישור תחת גווארדיולה ולמעשה היה חלק מרכזי מהנעת הכדור של הבווארים. קאנסלו, אם משחק בשמאל או בימין, תוקף ללא לאות ולמעשה משמש כסוג של פליימייקר נוסף בקבוצה שיש לה אופציות התקפיות בלתי מוגבלות, ועדיין דומיננטי לא פחות מקווין דה בריינה וברנרדו סילבה. "פפ הוא גאון כדורגל. למדתי ממנו העונה יותר ממה שלמדתי כל החיים", סיפר קאנסלו לאחר חתימת החוזה החדש באיתיאחד.

כל הפעולות שמבצע קאנסלו בהתקפה לא היו מחזיקות הרבה מים, אלמלא היה מבצע את העבודות ההגנתיות על הצד הטוב ביותר. יחד עם הפורטוגלי, הסיטיזנס שמרו על רשת נקיה ב-15 משחקים העונה מתוך 25 בליגה, שזה נתון מדהים לכל הדעות. האלופה, שרצה עם 14 ניצחונות ב-15 המחזורים האחרונים, ספגה בסך הכל 14 שערים העונה ומחזיקה בהגנה הטובה ביותר באירופה. בהמשך ישיר לעונה שעברה, פפ הצליח להפוך את מנצ'סטר סיטי לקבוצת טופ סופר מאוזנת, אולי הכי חזקה הגנתית שהיתה לו כמנג'ר במשך כל השנים המוצלחות מברצלונה, דרך מינכן ועד למנצ'סטר. 

אם 2021 היתה השנה הגדולה של קאנסלו, בה פרץ לתודעה והפך לאחד הכוכבים העולמיים, הרי ש-2022 אמורה להיות השנה שבה הוא ינסה להגשים את החלומות הקבוצתיים. עם מנצ'סטר סיטי הוא ינסה להשלים אליפות שניה ברצף, אבל לא פחות אקוטי, ירצה להוביל אותה לזכיה היסטורית בליגת האלופות, שנה לאחר שאפילו לא שותף בגמר בו הפסידו התכולים לצ'לסי בפורטו. בנוסף, אחרי שפספס את היורו בגלל קורונה, המגן בן ה-27 שואף להוביל את פורטוגל למונדיאל בקטאר, כשבדרך לשם הסלסאו עלולים להתקל באלופת אירופה איטליה בפלייאוף. אתגר כפול ומכופל.