זה אני: התשובה של זידאן לכל המפקפקים

"אתה מת כגיבור, או שאתה נשאר בחיים מספיק זמן כדי לראות את עצמך הופך לנבל". המשפט הזה של הארווי דנט הוא לא רק אחד הזכורים ביותר מ"באטמן", אלא גם מתאר היטב את המציאות עבור לא מעט אגדות בעולם הספורט, ובעונה הנוכחית, גם את מצבו של זינדין זידאן בריאל מדריד.

בקיץ 2018, אחרי שיא של שלוש זכיות רצופות בליגת האלופות, נראה היה שהמאמן הצרפתי אכן "מת" כגיבור מבחינת ריאל מדריד. חילוקי דעות עם הנשיא פלורנטינו פרס בנוגע לקבוצה, שכללה עזיבה של כריסטיאנו רונאלדו, הובילה לעזיבה חד צדדית מצדו, ושלחה את הקבוצה להרפתקה מאוד לא מוצלחת עם ז'ולן לופטגי ובהמשך עם סנטיאגו סולארי, מה שגרם לה להרים טלפון נואש לאקס.

למרות שהיה לו יותר מה להפסיד מאשר להרוויח, זידאן בחר להענות לאתגר, זאת למרות שלא מעט מאמנים במצבו היו בוחרים להפנים את הציטוט של הארווי דנט מתחילת הכתבה. תשאלו את פפ גווארדיולה, שלמרות שאין אחד מיושבי הקאמפ נואו שלא היה שמח לראות אותו חוזר, דואג להבהיר בכל הזדמנות שהפרק של ברצלונה בחייו, מפואר ומעוטר ככל שיהיה, תם ונשלם.

זה לא ממש חדש שלאורך הקריירה הקצרה יחסית כמאמן ראשי, מעל הישגיו של זידאן תמיד הוצבו סימני שאלה. הוא זכה בליגת האלופות? היה לו מזל. זכה שוב? זה בכלל בזכות רונאלדו. זכיה שלישית ברצף? רונאלדו, מזל וכמובן לוריס קריוס. אליפות עם סגל בעייתי? הסגל של ברצלונה, כמובן, בעייתי וחלש הרבה יותר. אך בריאל מדריד, כפי שכל אוהד יודע היטב, אין דבר חשוב יותר ממבחן התוצאה, דבר שזידאן עומד בו כמעט באופן קבוע. אך העונה, אחרי פתיחת עונה חלשה מאוד, נראה שכמות המפקפקים גדולה מתמיד. למרות זאת, בריאל מדריד מודל 2020/21, ספק אם קיים אדם מתאים יותר להוביל את הקבוצה מאשר הצרפתי.

נתחיל במצב הסגל. לא פעם האצבע מופנית לזידאן כאשם בבניית הקבוצה הנוכחית בקיץ 2019 אחרי מסע רכש שעלה כ-350 מיליון יורו. אך בריאל מדריד המציאות קצת אחרת. רובו המכריע של הרכש לא ממש נקבע בידי המאמן, בכיר ככל שיהיה, אלא בעיקר בידי ההנהלה בראשות פרס. מדובר בתופעה שהייתה קיימת לפני הצרפתי, וספק אם תשתנה ביום שאחריו. למשל כשקרלו אנצ'לוטי בנה על אנחל די מריה, אך הארגנטיני נמכר לטובת צירופו של הכוכב התורן חאמס רודריגס. למשל כשז'ולן לופטגי מונה בלי לדעת שהוא נכנס לאתגר החדש בלי כריסטיאנו רונאלדו ובסופו נזרקה לעברו עצם בדמות מריאנו דיאס, וכנראה הדוגמא הבולטת ביותר בעידן הנוכחי היא שלושת הברזילאים, ויניסיוס ג'וניור, רודריגו ורינייר, שנקנו יחד תמורת כ-120 מיליון יורו, וספק אם מאמן כזה או אחר היה מעורב בתהליך.

עם זאת, על אף שלעיתים נראה שהנושא הזה מוקצן אצל אלופת ספרד, ממש לא מדובר בתופעה שבלעדית לה. שתיים מהדוגמאות הטריות ביותר הן של שתי המשתתפות בגמר ליגת האלופות האחרון. רק בתחילת השבוע קיבלנו דיווח על כך שעל אף ההצלחה הפנומנלית שלו כמאמן, האנזי פליק עלול לעזוב את באיירן מינכן בתום העונה בעקבות חילוקי דעות עם המנהל המקצועי חסן סליהמדיז'יץ', פחות משלושה חודשים אחרי שחיכוכים בין לאונרדו לתומאס טוכל הובילו לפרידה של האחרון מפאריס סן ז'רמן.

נעבור למישור המקצועי. בקדנציה השנייה שלו בבירת ספרד, זידאן נאלץ לבצע לא מעט שינויים בגישה, רובם מכורח המציאות. אם בראשונה של הצרפתי ריאל מדריד התבססה בעיקר על כוח אש התקפי בראשות כריסטיאנו רונאלדו, בשנייה אנחנו רואים כזו שמתבססת על חלק אחורי יציב בעיקר בשל העובדה שרק כרים בנזמה מספק את הסחורה בהתקפה. בעונה שעברה זה בא לידי ביטוי עם ההגנה הטובה ביבשת, שספגה 25 שערי ליגה ב-38 מחזורים, וגם העונה, על אף ירידה ביכולת, הקבוצה מדורגת שלישית בליגה מבחינה הגנתית אחרי אתלטיקו מדריד וסביליה.

דבר נוסף שמאלץ את זידאן לחפש פתרונות הוא כמות החוסרים הלא הגיונית איתה הוא נאלץ להתמודד. מתחילת העונה, נרשמו לא פחות מ-45 (!) מקרים של פציעות והידבקות בקורונה בסגל הקבוצה, והשיאן הוא כמובן אדן הזאר. הבלגי, שכזכור אמור היה להיות מי שמוביל את ההתקפה הלבנה, ספג עד כה חמש פציעות, ואם זה לא מספיק, הוא גם נדבק בקורונה. הספק מרשים לחצי עונה.

זה הוביל את המאמן לבצע לא מעט אילתורים, חלקם מוצלחים יותר ופחות. לוקאס ואסקס הפך למגן ימני לעת מצוא, סרחיו אריבאס, הוגו דורו ומרווין פארק הוקפצו מהנוער וקיבלו הזדמנויות ראשונות בקבוצת הבוגרים, ואפילו איסקו, שדרש לעזוב את הקבוצה בינואר, נוסה לאחרונה כחלוץ מדומה. גם מבחינה טקטית התבצעו לא פעם שינויים. זידאן ידוע בכך שהוא דוגל ב-4-3-3, אך בהזדמנויות שונות העונה הוא ניסה 4-4-2 יהלום, 4-2-3-1 וגם שיטה של שלושה בלמים, שלפי מספר דיווחים הוא עשוי לפתוח איתה גם הערב נגד אטאלנטה.

דרך נוספת שזידאן נאלץ לשנות היא הרוטציה הרחבה, שעזרה לו בעבר לזכות בתארים, כאשר השיא היה הדאבל ב-2016/17 עם מה שכונה תוכנית A ותוכנית B. בסך הכל, אובייקטיבית, בריאל מדריד הנוכחית קשה גם להשלים מניין מהשחקנים שמציגים יכולת ברמה של הקבוצה, ואלה השמות: טיבו קורטואה, דני קרבחאל, סרחיו ראמוס, רפאל וראן, פרלאן מנדי, קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ', פדריקו ואלוורדה וכרים בנזמה. כל השאר? שחקני רכש שעדיין לא הצליחו להשתלב במועדון, כאלה ששיאם מאחוריהם וספק גדול אם עוד ישובו להראות משהו ממנו וצעירים שהגיעו על תקן כשרונות שלא ברור מתי ואם בכלל יתממשו.

אחרי פתיחת עונה מקרטעת, המאמן החליט לקצר את הרוטציה באופן גורף, והתוצאות לא איחרו לבוא. עם זאת, להחלטה הזאת היו גם השלכות בדמות עזיבתם של לוקה יוביץ' ומרטין אודגור בהשאלה. אחרי עונה וחצי כושלות במיוחד בבירת ספרד, מסיבות שקצרה היריבה מלהכיל, הסרבי בחר לנסות לשקם את הקריירה באיינטרכט פרנקפורט, בעוד הקשר הנורבגי הבין שיהיה קצת קשה לעבור ברוטציה אגדות כמו טוני קרוס ולוקה מודריץ' שמציגים יכולת שיא, וגם את פדריקו ואלוורדה, ודרש השאלה לארסנל.

מבחן התוצאה, גם אם יכול היה להיות טוב יותר, בסך הכל לא כל כך רע. ריאל מדריד עדיין נאבקת בשתי מסגרות, ועד כה, עדיין לא הפסידה במשחק חשוב. היא ניצחה בקלאסיקו, צברה ארבע נקודות משש מול אתלטיקו מדריד, ולמרות שפתחה בצורה איומה את שלב הבתים של ליגת האלופות, היא הצליחה לסיים אותו במקום הראשון.

ריאל מדריד, אגב, היא לא אלופה המכהנת היחידה שמתקשה לשמור על התואר. באנגליה, ,תשעה מחזורים לסיום העונה, קיים חשש ממשי שליברפול בינתיים לא תסיים בין ארבע הגדולות, יובנטוס צריכה נס כדי לא לראות את אינטר חוגגת על חשבונה, אפילו פאריס סן ז'רמן מתקשה להגיע לפסגה בצרפת, ורק באיירן, אחרי קצת דפיקות לב, מצליחה לאחרונה להתבסס במקום הראשון.

אז נכון, למרות שגבר על לא מעט מהם, כנראה שיש מוחות יותר מבריקים טקטית מאשר זידאן, אך בסופו של דבר אסור לשכוח שריאל מדריד היא מועדון עמוס בדרישות, ציפיות ולחץ, ולא שמירה במנג'ר. למאמן בה נדרשות עוד תכונות לא פחות חשובות שזידאן מחזיק בלא מעט מהן. בין אם מדובר ביכולת לקבל כבוד מכוכבים כאגדת כדורגל (תשאלו את רפא בניטס), שמירה על חדר הלבשה מאוחד (תשאלו את ז'וזה מוריניו) ניהול סגל בעונה ארוכה (תשאלו את קרלו אנצ'לוטי) ובעיקר לשדר קור רוח בכל מצב (תשאלו את ז'ולן לופטגי) וכמובן, כאמור הגורם המכריע בריאל מדריד - מבחן התוצאה.

מאז שפלורנטינו פרס נבחר לקדנציה השנייה כנשיא ריאל מדריד בקיץ 2009, ריאל מדריד זכתה ב-19 תארים, מתוכם 11, כמעט שני שליש, הונפו כשהמאמן הצרפתי היה על הקווים, וכל זה בקצת יותר מארבע שנים. ואם מסתכלים על אלה שחשובים באמת - זיזו זכה בשתיים מתוך שלוש האליפויות בקדנציה הנוכחית של פרס, ובשלוש מתוך ארבע אליפויות אירופה (ברביעית, אגב, הוא היה עוזר מאמן). ובמילים פשוטות - בלי זידאן, ריאל מדריד של העשור האחרון הייתה מועדון הרבה פחות מצליח, שלא לומר כישלון. ושלא יהיה לכם ספק, גם לדון פלורנטינו זה ברור.

אז נכון, כמאמן הוא זכה לאמן כמה מהשמות הגדולים בהיסטוריה, אך הקבלות שלו לעומת קודמיו מדברות בעד עצמן. חצי עונה ב-2018/19 ללא הצרפתי הספיקה לאותו סגל לקרוס באופן טוטאלי. גם כריסטיאנו רונאלדו, שאין ספק שהיה ה-גורם מכריע בכל באותם תארים של זידאן, לא ממש הצליח למצוא את עצמו. ולמרות שמבחינה אישית המספרים שלו נותרו יציבים, בלי זידאן ושאר החברים מריאל מדריד, הוא קורס שנה אחר שנה בליגת האלופות, וכרגע קרוב לאבד גם את האליפות.

אך עם כל הכבוד להיסטוריה, כפי שזידאן עצמו חוזר ואומר לא פעם, בכדורגל רק הטווח הקצר רלוונטי, ובעיקר בתוצאות שיגיעו איתו.  כמי שהתחיל במועדון כשחקן ועבר כמעט דרך כל תפקיד אפשרי עד שמונה למאמן, זידאן מכיר היטב את הלך הרוח במועדון, בוודאי תחת נשיא כמו פרס. בכל הזדמנות שבה הוא נשאל על עתידו, בין אם מדובר בנסיבות טובות או פחות טובות, הצרפתי מספק את אותה תשובה קבועה - הוא נהנה בריאל מדריד ויישאר בתפקיד כל עוד הוא יכול, כי בכדורגל דברים משתנים מהר מאוד. אפילו אתמול, במסיבת העיתונאים לקראת המשחק, כשנשאל על מצבו של הזאר, היו מי שראו בדבריו הצהרה: "אני לא יודע אם זה יהיה איתי, אבל יש לו פה חוזה והוא יראה מה הוא שווה".

וגם מהצד שלו, גם זידאן עצמו כפי שהוכיח בעבר אינו אחד שנאחז בקרנות המזבח. למרות שעוד לא ברור איך תיגמר העונה הנוכחית, בספרד כבר פורסמו דיווחים שבהנהלת המועדון רוצים שהמאמן יישאר עונה נוספת ויהיה חלק מהבנייה מחדש בקיץ הקרוב, וחרושת השמועות כבר כוללת שמות כמו קיליאן אמבפה, ארלינג הולאנד ואפילו קאמבק מפתיע של כריסטיאנו רונאלדו. זידאן אומנם מחזיק בחוזה עד 2022, אך אל תהיו בטוחים שהוא יישאר בקיץ הקרוב בכל מחיר, ובמקרה של פרידה מי שצפוי להחליף אותו הוא אגדת מועדון נוספת - ראול - שזכה בקיץ האחרון בליגת האלופות לנוער, ורושם עונה מוצלחת בקבוצת הבת ריאל מדריד קסטייה. בינתיים, הערב באצטדיון אלפרדו די סטפאנו, הוא יעשה צעד נוסף כדי למנוע את הפיכתו לנבל.