חזק יותר, טוב יותר: סוד הקסם של באיירן מינכן

האנזי פליק ירש קבוצה עמוסה בבעיות והפך אותה למכונה משומנת ושוברת שיאים כל הדרך לזכיה בליגת האלופות. ה"שפן" התורן שנשלף מהכובע, ההשוואות לקבוצה שהניפה את הגביע ב-2013 ושכר הלימוד של פ.ס.ז' בדרך לטופ האירופי. סיכום גמר הצ'מפיונס

דני פורת
א א א א (שנה גודל)
תחילת כתבה

מ-1956 עד 2019 זה הלך ככה: אלופת אירופה הנכנסת ניצחה ברוב המשחקים, סיימה לפעמים בתיקו ואפילו הרשתה לעצמה להפסיד. לעומת זאת, באיירן מינכן של 2020 ניצחה הכל מהכל, כולל הכל, וכתבה את שמה בספרי הדברים של גביע אירופה לאלופות. היו שושלות מרשימות לפניה, אולי קבוצות 'טובות' יותר, אבל אף אחת לא הצליחה להשמיד את המפעל באופן שבו באיירן ריסקה לחתיכות את היריבות שנקרו בדרכה. 43 שערים ב-11 משחקים, 2:8 סנסציוני על ברצלונה, ורצף ניצחונות שמבוגר יותר מאז פרוץ משבר הקורונה באירופה הם כמובן רק חלק מהסיפור הגדול של אלופת אירופה ראויה. ראויה מאין כמותה.

גמר 2020 ייזכר אולי כגמר הדל ביותר של שערים מאז התיקו המאופס בין מילאן ליובנטוס ב-2003, אך הכדורגל היה הרבה יותר קצבי, מרתק ועוצמתי מהרבה מאוד גמרים שראינו בשנים האחרונות. מי שציפה לכוכבים הגדולים - מרוברט לבנדובסקי, דרך ניימאר וקיליאן אמבפה - להתעלות ברגע השיא, ודאי מעט התאכזב. אבל לגמרים יש חוקים מעט שונים וכמעט תמיד השחקנים המשלימים הם אלה שעושים את ההבדל. השפן שהוציא האנזי פליק מהכובע, היה הפעם קינגסלי קומאן שנבחר ל-MVP של אופ"א, למרות אגב שמנואל נוייר היה קריטי לא פחות.

קומאן, שהיה אמור לשרוף את הקו מול טילו קהרר (שנחשב לנקודת תורפה), עלה כשינוי היחיד של פליק ב-11 שניצחו את ברצלונה וליון בשלבים הקודמים. המחשבה היתה לבודד אותו מול המגן הימני וליצור יתרון בזכות הדריבל המצוין, כשכל העולם ופאריס מתכוננת לפעולות האישיות של סרג' גנאברי ותומאס מולר, שפירקו את היריבות שלהם בפיינל 8, בגלל החופש שקיבלו והתנועה מאמצע לקו ובחזרה. העובדה שדווקא קומאן היה שם ולא מישהו אחר שינגח לרשת בדקה ה-59 ויכריע את המשחק, מעט מפתיעה.

השפן התורן (GETTY)
השפן התורן (GETTY)

לקומאן, רק בן 24, יש שמונה אליפויות רצופות מאז שעלה לבוגרים בפ.ס.ז' (זכה גם ביובנטוס ובאיירן), אבל הקריירה שלו נעצרה פעמים רבות בגלל פציעות תכופות. התכונה החזקה שלו היא כמובן הדריבל, אך לעיתים לוקה בפעולה האחרונה והחשובה מכל. קבלת החלטות קוראים לזה פה. יצא הגורל ודווקא השחקן עליו ויתרה פ.ס.ז' בתחילת הדרך, כפי שהיא עושה פעמים רבות מאז השתלטו עליה הקטארים, עשה סוף סוף את הדבר הנכון ונגח את הכדור לרשת של קיילור נבאס. כמו גיבורים אחרים לפניו בגמרים של ליגת האלופות, גם קומאן לא היה ברשימת המועמדים לשחקן המצטיין ערב הגמר.

באיירן כתבה פרק חשוב בהיסטוריה שלה. זהו טרבל שלישי שלה ויש שיגידו שעולה אפילו על זה שהשיגה עם אריאן רובן ופרנק ריברי ב-2013 כשיופ היינקס היה על הקווים. זוהי כנראה באיירן הטובה בכל הזמנים, בטח במפעל האלופות. פליק, כמו היינקס, היה אמור לשמש כסוג של פלסטר - מעין מאמן מעבר - עד למציאת פתרון קסם. עוזר המאמן של נבחרת גרמניה התגלה כהברקה, ולא בפעם הראשונה, השינויים שבאיירן עושה על הקווים, מצליחים באופן באופן מיידי. זה קרה פעמיים עם היינקס ועכשיו עם פליק, שלא רק ידע לגעת בשחקנים - כמו תומאס מולר - אלא לשדרג את הכדורגל.

המאמן שהחליף את ניקו קובאץ אחרי משבר גדול ותבוסה קשה לפרנקפורט בנובמבר, לא שינה הרבה בהרכב הראשון שלו. הוא ירש מצב של בעיות בהגנה, מהן הגה קודמו בתפקיד את הזזת אלפונסו דייויס לעמדת המגן השמאלי ואת דויד אלאבה למרכז ההגנה. פליק הוסיף כמה דברים תוך כדי תנועה - וזה את משחק הלחץ האגרסיבי של באיירן, המעבר המהיר ממשחק עומד למציאת השטח הפנוי בין שני קווי ההגנה ודחיפת הכדור לאיזורים המסוכנים ברחבה בפרק זמן קצר. השער שכבש קומאן מסמל את כל זה, מהירות מחשבה, דיוק ותנועה נהדרת ללא כדור. כל מרכיבי ההפתעה במהלך אחד גדול.

מי שצופה ועוקב אחרי הבונדסליגה מתחילת 2020, לא מופתע כמובן מזהות אלופת אירופה. באיירן מינכן החלה לגלגל את המנועים של המכונה כבר חודשים רבים בדרך ל-29 ניצחונות ב-30 משחקים בכל המסגרות. באיירן היתה הקבוצה הטובה ביותר באירופה לפני הקורונה, היתה הטובה ביותר לאחר חידוש הבונדסליגה בחודש מאי-יוני וכמובן שהטובה ביותר בזמן חידוש ליגת האלופות באוגוסט. הטענה של פרשנים מסוימים, לפי "הקורונה" השפיע לטוב ולרע על קבוצות מסוימות ופגמה ביריבות שלה, היא תירוץ עלוב. באיירן משחקת את הכדורגל הכי טוב בעולם כבר שמונה חודשים.

פליק. סותם החורים סידר זכיה בצ'מפיונס (GETTY)
פליק. סותם החורים סידר זכיה בצ'מפיונס (GETTY)

ומילות פרידה מפ.ס.ז'. למרות היכולת המאכזבת של ניימאר וקיליאן אמבפה וחוסר המחץ בגמר בליסבון, פאריס צריכה להבין ולהפנים שצריך להגיע לשם כדי להפסיד. זה קרה לכל קבוצה צרפתית מאז ומעולם. בכלל, מאז אליפות אירופה של דורטמונד ב-1997, כל הפיינליסטיות שהגיעו למעמד הזה מוולנסיה, דרך לברקוזן, מונאקו, ארסנל, צ'לסי, טוטנהאם וכעת הצרפתים, נידונו להפסיד. הפייבוריטיות בדרך כלל מנצחות את האנדרוג כזה מגיע לקרב על הגביע עם האוזניים הגדולות.

פאריס הוכיחה בטורניר הזה שהיא עשתה את ההתקדמות הגדולה, הורידה את הקוף מהגב (במיוחד אחרי הניצחון על אטאלנטה), שברה את מחסום חצי הגמר לראשונה מאז 1995, ואין סיבה לחשוב שהיא לא תחזור למעמד הזה גם בשנים הבאות. עם אמבפה וניימאר קצת יותר משופשפים ואולי עוד חיזוק או שניים למרכז השדה וההגנה. בכל מקרה, לא בושה להיות סגני אלופי אירופה, בטח לא כשהיריבה ממול, באיירן מינכן, היא המלכה החדשה של אירופה.

ניימאר. עם קצת חיזוק הוא עוד יניף את הגביע עם האוזניים הגדולות (GETTY)
ניימאר. עם קצת חיזוק הוא עוד יניף את הגביע עם האוזניים הגדולות (GETTY)
מעבר לתגובות