סוף ידוע מראש? על הקיץ המסובך של אייל גולסה

אייל גולסה היה בטוח שהוא הולך לקיץ קל. אחרי עונה מצויינת, אולי עונת השיא שלו, היה ברור שמכבי תל אביב תעשה הכל כדי להשאיר אותו וגם הוא אומנם לא ויתר לגמרי על החלום האירופי, אבל רצה להישאר במקום בו הרגיש הכי נוח. ואז הגיעה הקורונה.

אם לפני המשבר, דובר על חוזה של 400 אלף יורו לעונה, כעת הכל השתנה. וזה לא שלגולסה לא היו הצעות. אפואל ניקוסיה פנתה, פנאתינייקוס היתה בתמונה וגם קבוצה מהליגה הטורקית, אבל לא כזו שמגיעה מאיסטנבול או ממקום מרכזי, הניחה בפניו חוזה בסך 600 אלף יורו לעונה. לכולן הוא אמר לא.

האקסית המיתולוגית מכבי חיפה שלחה לגולסה איתותים, אבל זה לא הגיע לכדי שיחות רציניות. מתחילת הדרך הבינו הירוקים שבארץ הוא ישחק רק במכבי ת"א וירדו מהעניין.

מעבר לכך, לפני הקורונה גולסה היה אמור לקבל דרכון פורטוגלי, מה שהיה פותח לו אופציות בספרד. אשתו כבר קיבל את הדרכון, אבל שלו התעכב והאופציה הזו נפלה גם כן. מכבי ת"א תמיד היתה בתמונה, אבל המשא ומתן מולה לא היה פשוט.

ההצעה הראשונית היתה נמוכה עבור מי שהיה אחד המצטיינים בריצה אל האליפות. גולסה לא אהב גם את הסכום וגם את מספר השנים. מכבי ת"א לא ויתרה, שידרגה את ההצעה ובסופו של  דבר הקשר חתם על חוזה לשנתיים עם אופציה לעונה נוספת.

למרות החתימה והגיל (בקרוב בן 29), גולסה מרגיש שהוא לא מיצה את החוויה האירופית. אם תשאלו אותו, הוא עדיין לא ויתר על חו"ל. הרי הדרכון הפורטוגלי יגיע בסופו של דבר ואם יפתח את העונה בצורה טובה, תהיה התעניינות. אבל עכשיו, מי שתרצה אותו תצטרך לשלם למכבי ת"א.

בינתיים, גולסה לא נכלל בסגל למשחק הערב (בלומפילד, 20:00) מול ריגה בשל כושר משחק לא מספק. אם לשפוט על פי מקרי העבר, די בטוח שהוא ימצא את עצמו מהר מאוד בהרכב של יורגוס דוניס.