חור בלבנה: ריאל בצרות, והבעיות רק נערמות

עונת 1992-3 הייתה הראשונה בה שמענו על ליגת האלופות. עד אז הקבוצות הבכירות באירופה שיחקו בגביע אירופה לאלופות שהיה בדיוק זה: טורניר בו שיחקו רק אלופות המדינות השונות באירופה בשיטת גביע.

אבל בתחילת שנות ה-90 הבינו ראשי אופ"א שהגיע הזמן לעשות שינוי, לארגן מחדש את המפעל כדי שלקבוצות יהיו יותר משחקים, מה שיניב בסופו של דבר גם יותר כסף.

העונה הנוכחית היא ה-28 במספר מאז החל עידן הצ'מפיונס-ליג, כולל ההמנון המפורסם והדגל המתנופף במרכז המגרש. וכמו בעידן הישן של גביע האלופות כך גם בעידן החדש של ליגת האלופות, יש שם אחד שנמצא מעל כולם – ריאל מדריד.

שש פעמים זכתה ריאל בגביע האלופות הישן, יותר מכל קבוצה אחרת. ועוד שבע פעמים זכו ה"בלאנקוס" בגביע האלופות במתכונת החדשה. נכון, גם זה יותר מכל קבוצה אחרת ב-27 השנים האחרונות.

אבל זה לא הכל: מאז שהחל העידן המודרני, לא קרה שריאל מדריד לא תעבור את שלב הבתים. 23 פעמים היא שיחקה בליגת האלופות – 23 פעמים היא סיימה במקום הראשון או השני, ותמיד העפילה לשלב הבא.

אבל תמיד יש פעם ראשונה, אומר הפתגם המפורסם. ואולי הפעם הראשונה תהיה העונה. והאמת היא שאם ריאל תפסיד הלילה באיצטדיון עלי סמי ין באיסטנבול, יש סיכוי גדול מאוד שזו תהיה עונה היסטורית מבחינת ריאל מדריד. נכון, סוג של היסטוריה שבמועדון המלכותי מבירת ספרד לא ממש מתלהבים ממנו...

ריאל פתחה את העונה עם תבוסה צורבת 3:0 בפאריז לסן ז'רמן, שהגיעה למשחק ללא שלושת כוכביה הגדולים שלה, ניימאר, אמבאפה וקבאני. זה היה הפסד צורב, אבל מובן. בכל זאת זו עדיין פ.ס.ז'.

המחדל האמיתי היה במשחק השני, מול קלאב ברוז' הבלגית, בברנבאו. זה היה מופע אימים של ריאל, שנקלעה לפיגור 2:0 מול הבלגים האלמונים. זה היה המשחק שבו הקהל לא הפסיק לשרוק בוז לשוער הבלגי טיבו קורטואה – שהוחלף במחצית ע"י אלפונס אראולה. סרחיו ראמוס וקאסמירו השוו ל-2:2 הצילו את ריאל מהפסד מביש. ועדיין, עם נקודה אחת מתוך 6, מצבה של ריאל הוא בכי רע.

המשחק מול גלאטסראי הוא גמר של ממש מבחינת ריאל מדריד. ואף אחד לא מדבר כרגע על הגמר האמיתי, שיתקיים בעיר הטורקית בסוף חודש מאי. הפסד – וריאל תיאלץ להסתפק כנראה במשחקי הליגה האירופית בימי חמישי החל מבפברואר. בלתי נתפס.

יהיו מי שיזכירו שטוטנהאם העפילה בעונה שעברה לגמר, למרות שאחרי שלושה מחזורים הייתה לה נקודה בודדת. עובדתית זה נכון, אבל היה מדובר כאן בנס ספורטיבי, נדיר ביותר, וטוטנהאם נהנתה משילוב של המון מזל והשמטת נקודות לא הגיונית של יריבותיה.

אם ריאל הייתה מגיעה למשחק הלילה כשהיא בכושר טוב, ניחא. אבל ההפסד 1:0 בשבת למאיורקה הוכיח שהקבוצה סובלת מהמון בעיות, שלא ייעלמו להן לפתע פתאום. הנה העיקריות שבהן:

התקפה: מול מאיורקה זה היה המשחק השלישי מבין 11 העונה שריאל לא מצליחה להבקיע. תזכורת: כשכריסטיאנו רונלדו שיחק בקבוצה היה לה רצף של 73 משחקים רצופים בהם מצאה את הרשת. חוץ מקארים בנזמה שהבקיע 6 שערים, אין אף שחקן בריאל שכבש העונה יותר מפעמיים.

פציעות: אנחנו רק באוקטובר אבל בריאל סופרים כבר 20 פציעות מתחילת העונה, כאשר 15 מהן פציעות שרירים. האצבע המאשימה מופנית לעבר הצוות הרפואי ובעיקר למאמן הכושר החדש גרגורי דופונט, שהגיע במקום אנטוניו פינטוס שעבר לאינטר. מול גלא ייעדרו הפצועים גארת' בייל, לוקה מודריץ', לוקאס ואסקס, נאצ'ו ומרקו אסנסיו. פרלאן מנדי חוזר מפציעה אבל לא כשיר במאה אחוז.

החדשים: אדן הזאר נרכש ב-100 מיליון יורו ואמור היה להיות הכוכב הגדול החדש של הקבוצה. בינתיים הוא לא מוצא את עצמו. מתחילת העונה יש לו שער אחד ובישול אחד. זידאן אמר שצריך לתת לו זמן. אבל כמה? ומה עם לוקה יוביץ' שנרכש ב-60 מיליון יורו? החלוץ המוכשר הבקיע 27 שערים בעונה שעברה בפרנקפורט. בריאל בינתיים הוא מרגיש כמו דג מחוץ למים.

שוער: זידאן ממשיך לתת אמון בטיבו קורטואה, אבל השוער הבלגי ספג 12 שערים ב-9 משחקים העונה. לא להאמין, אבל כל כדור שני שנעבט לעברו נכנס: הוא ספג 12 שערים מ-24 הבעיטות שנבעטו למסגרת! לא במקרה אוהדי ריאל שורקים לו בוז ולא מצליחים להבין מדוע קיילור נבאס נמכר בקיץ לפ.ס.ז'.

מאמן: זינדין זידאן כבר נכנס להיסטוריה של ריאל מדריד, גם כשחקן (השער ההוא בגמר 2002 מול לברקוזן) וכמובן כמאמן. הוא המאמן הראשון בהיסטוריה שזכה בליגת האלופות שלוש פעמים ברציפות. אבל הקדנציה הראשונה הסתיימה בקיץ 2018 ועכשיו הוא נמצא בעיצומה של קדנציה שנייה, הרבה פחות מוצלחת. עד עתה זידאן ניצח רק ב-10 מ-22 המשחקים שהיו לו (45.4 אחוז). סנטיאגו סולארי, המאמן שאותו הוא החליף ב-11 במארס, ניצח ב-22 מ-32 המשחקים שלו (68.7 אחוז). 

טקטיקה: זידאן עדיין לא החליט מה הדרך הטובה ביותר לשחק, ואפילו לגבי כמה מהשחקנים שלו הוא עדיין לא לגמרי סגור. בקיץ הוא אמר שאינו מעוניין בגארת' בייל, אבל כשהוולשי נשאר, הוא דווקא שיחק לא מעט, כל זמן שלא היה פצוע. כנ"ל לגבי חאמס רודריגס. ויניסיוס ג'וניור נותר תעלומה: כישרון ענק או פלופ בהתהוות? נראה שגם זידאן עצמו לא יודע את התשובה. ומה העמדה הטובה ביותר עבור אדן הזאר? זידאן ניסה העונה לשחק במערך של 3-3-4, עבר ל-2-4-4 ולאחר מכן ניסה גם 1-3-2-4. והוא עדיין מתלבט...

כמובן שאם ריאל תתעלה על עצמה ותחזור מאיסטנבול עם ניצחון, הרוחות יירגעו, לזידאן ולקבוצה יהיה זמן להתכונן בשקט למשחק הבא, בעוד שבוע מול לגאנס – אחרי שהקלאסיקו שהיה אמור להיערך בשבת הקרובה נדחה לחודש הבא.

אולם אם ריאל לא תנצח באיצטדיון עלי סמי ין, שלא לדבר אם חס וחלילה תפסיד – אמות הסיפים ירעדו בעוצמה חסרת תקדים. האפשרות שריאל לא תעפיל לשלב הנוק אאוט בליגת האלופות היא פשוט בלתי מתקבלת על הדעת, בעיקר של הנשיא פלורנטינו פרס.

ואם זה יקרה, אף אחד לא יתפלא אם אחד מהשניים, ז'וזה מוריניו או מסימיליאנו אלגרי, יתייצב בקרוב בסנטיאגו ברנבאו ויוצג כמאמן החדש של ריאל מדריד.