מפעל לדרמות: העונה המשוגעת בליגת האלופות

גם כמעט 48 שעות אחרי סיום הדרמה המטורפת ביוהן קרויף ארנה, אני מתקשה להתאושש. הייתי שם בעמדת השידור, ראיתי מול העיניים את הדרמה במלוא הדרה, שידרתי אותה – ולא ממש האמנתי שזו אכן המציאות. ישבתי שם צופה במראות על המגרש, אנשים בירוק רצים בטירוף ומזנקים האחד על השני. ואנשים באדום-לבן שוכבים המומים על הדשא, לא מעכלים מה בדיוק קרה כאן. ואני עם לב הולם בחוזקה, גרון ניחר ורטוב כולי.

בנוסף למה שקרה למטה על המגרש, ההפתעות הגיעו גם מלמעלה. כמה אוהדי אייאקס מתוסכלים החליטו לשפוך את זעמם, תרתי משמע, על אנשי התקשורת. מטר של בירה צוננת נחת על ראשי השדרים והפרשנים, מה שרק הגדיל את תחושת הסוריאליסטיות של הרגע.

יש אומרים שהכל התחיל עם אותו 1:6 מפורסם של ברצלונה נגד פאריז סן ז'רמן לפני שנתיים. הרגע שבו כולם הבינו שאין בלתי אפשרי בליגת האלופות. שהכל אפשרי, ששום דבר לא גמור אף פעם. יכול להיות. אבל העובדה היא שעד לפני שלושה חודשים, כאשר התחיל שלב הנוק אאוט של עונת 2018/19, זה היה מקרה אחד יחיד ומיוחד. והנה בתוך כמה שבועות ראינו דברים שקשה להסביר אותם במושגים לוגיים.

מנצ'סטר יונייטד החלשה והפצועה מפסידה בבית 2:0 לפאריז סן ז'רמן. סוכנויות ההימורים נתנו ליונייטד חמישה אחוזים לנצח בגומלין בתוצאה שתספיק לה להעפיל לרבע הגמר. יונייטד ניצחה 1:3. אייאקס מפסידה בבית 2:1 לריאל מדריד, אלופת אירופה. הסוכנויות קובעות שהסיכוי של ההולנדים להעפיל לרבע הגמר עומד על ארבעה אחוזים. כלומר 96 אחוזים שריאל עולה. מה נגמר? 1:4 לאייאקס. לא פחות משבעה מפגשי נוק אאוט העונה נראו גמורים אחרי המשחק הראשון, כולל אייאקס נגד טוטנהאם (29 אחוז לספרס), מנצ'סטר סיטי נגד טוטנהאם (27 אחוז לתרנגולים), יובנטוס נגד איאקס (15 אחוז לאיאקס), וכמובן ליברפול מול ברצלונה.

המומחים והאנליסטים של סוכנויות ההימורים הגדולות בעולם קבעו שהסיכוי של ליברפול למחוק את ההפסד 3:0 מהקאמפ נואו עומד על ארבעה אחוזים בלבד. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. אז אפשר להגדיר את העונה הזו כעונה המדהימה, המפתיעה והדרמטית ביותר בהיסטוריה. וזה מדוייק. אבל זוהי גם עונת האנדרדוג. כי בכל אותם מפגשים שהוזכרו כאן הצליחה הקבוצה שעל הנייר נחשבה לפחות טובה, לנצח ולהמשיך הלאה. בין היתר בשל העובדה שהיא הייתה אנדרדוג, בגלל שהיה עליה פחות לחץ, בגלל שאם הייתה מפסידה ומודחת לא היו באים אליה בטענות. כן, כדורגל משחקים בעיקר ברגל, אבל גם בראש. ואני לא מתכוון לנגיחות. הפסיכולוגיה היא סופר משמעותית.

קחו לדוגמא את אייאקס. הרי אף אחד לא באמת נתן לה סיכוי מול ריאל מדריד ויובנטוס. ודווקא בשל כך השחקנים הצעירים של אריק טן האח שיחקו כדורגל משוחרר ויצירתי בשמינית וברבע הגמר. כך זה היה כל זמן שלא היה עליהם לחץ. אבל ברגע שאייאקס הפכה לפייבוריטית מול טוטנהאם, הכל השתנה. לפתע ציפו ממתיאס דה ליכט בן ה-19, פרנקי דה יונג בן ה-21 ודני ואן דה בייק בן ה-22 להעפיל לגמר ליגת האלופות. לשחזר את ההישגים של יוהן קרויף, פרנק רייקארד ופטריק קלייברט. לפתע היו ציפיות, פתאום הם היו פייבוריטים – והמעמסה הייתה כבדה מדי.

מעטים נתנו לטוטנהאם סיכוי להדיח את מנצ'סטר סיטי, ודווקא בשל כך השחקנים של פוצ'טינו הצליחו להתעלות. וכך גם מול אייאקס, כשהם עם הגב אל הקיר, בפיגור 3:0 לפני 45 הדקות האחרונות של חצי הגמר, לפתע משהו השתחרר. כי ככה זה כשאין לך מה להפסיד.

מה שמביא אותי לחשוב על הגמר בוואנדה מטרופוליטנו במדריד ב-1 ביוני. ליברפול היא הפייבוריטית הברורה, הלחץ יהיה בעיקר על קלופ והשחקנים שלו, במיוחד אחרי ההפסד בגמר בשנה שעברה מול ריאל מדריד. ואם ליברפול גם תפסיד ביום ראשון את האליפות למנצ'סטר סיטי, הלחץ על קלופ ושחקניו לסיים את העונה עם תואר יהיה גדול אפילו יותר.

טוטנהאם לכאורה עשתה את שלה כשהעפילה לגמר כנגד כל הציפיות. להזכירכם, אחרי שלושת המשחקים הראשונים הייתה לה נקודה אחת בלבד. זהו בסופו של דבר בגמר ליגת האלופות הראשון בהיסטוריה של טוטנהאם. כן, היא האנדרדוג המובהק. ובעונה כמו זו שעברנו עד עתה, מדובר ביתרון לא מבוטל.