הכל פתוח במפגש בין הפועל ב"ש למאריבור. 1:2 זה ניצחון מינימלי, אבל עדיין ניצחון. זה נותן לאלופה הישראלית סוג של יתרון בהגעה למשחק הגומלין בסלובניה.
ב"ש התאוששה מהר מאוד מהטעות הקשה של שיר צדק, חזרה למשחק ובסופו של דבר הצליחה להפוך אותו בדקה קריטית, מה שהותיר לה מחצית נוספת כדי לכבוש שער נוסף. אבל בחלק הקדמי היא קצרה. בסה"כ ב"ש לא הגיעה ליותר מדי הזדמנויות אבל הייתה מאוד אינטנסיבית, אגרסיבית ושיחקה מול יריבה אירופית איכותית שלא ייצרה לעצמה שום מצב, למעט השער שהיא כבשה מטעות קשה בהגנת הישראלית.
באר שבע אולי יוצאת עם תחושה של החמצה, אבל המשחק בסלובניה אמור להיות שונה לגמרי. אני כמעט משוכנע שהסלובנים ישחקו עם שני חלוצים בגומלין, המגרש שם הוא ביתי - מעין אצטדיון טרנר מוקטן. למאריבור יש ניסיון בשלבים האלה ומדובר בקבוצה טובה. אבל עדיין אני חושב שלודוגורץ עדיפה עליה ולכן הכל פתוח.
הבעיה של ב"ש היא שחלק מהשחקנים שלה עדיין לא בכושר המקסימלי וזה טבעי. זה עקב אכילס המשמעותי של ב"ש נכון לעכשיו. בעוד חודשיים הם יהיו הרבה יותר טובים. אם ב"ש תסיים את הקמפיין בשלב הבתים זה בגלל שחקן אחד - טוני וואקמה. מבחינת המומנטום שלו החלוץ הניגרי האדיר הזה נמצא בכושר הטוב בקריירה.
מאוד קשה לעצור אותו, הוא חזק, מהיר, דריבל מצוין, הוא הכתובת של ב"ש. הוא מרתק הרבה שחקנים אליו ומשחרר אחרים. עד היום, בכל סיבוב הוא הבקיע. מבחינת שחקני שתי הקבוצות, הוא נמצא בפורמה הטובה ביותר, יש לו את היכולת להביא את ב"ש לכיבוש שער והיא תהיה חייבת לכבוש בחוץ כדי להעפיל. גם מליקסון היה במשחק טוב מאוד.
מבט על שחקני הקישור של ב"ש - דן איינבינדר, מהראן ראדי וג'ון אוגו - מגלה שהשלושה היו במשחק טוב. אם מנטרלים את הטעות של צדק, גם ההגנה הייתה יציבה. צדק לקח אחריות בפנדל וזה מעיד על אופי חזק. הוא הרוויח כל כדור ראשון וזה נכון גם לגבי לואיי טאהא שהוסיף שקט להגנה. ב"ש צריכה לקבל במשחק הבא את כל קו ההגנה ואת השוער גיא חיימוב בכושר גבוה כדי לעבור את המשוכה.
בגומלין, ב"ש צריכה להיות מאוד צפופה, מכווצת ולצאת להתקפות מתפרצות. היא קבוצה איכותית שתגיע להזדמנויות שלה כי מאריבור תשחק פתוח. אני לא בטוח שברק בכר ישחק בקו של שלושה בלמים וייתן לחאתם עאבד אלחמיד לשחק, כרגע זה משחק גדול מדי עבורו.
בשורה התחתונה - הכל פתוח. אם צריך להמר, אני הולך על ב"ש.