ב-1999, באותו אצטדיון, חשבנו שראינו את הדבר הכי משוגע שנראה. ב-2005 היינו משוכנעים שעל זה כבר אי אפשר להתעלות, ואפילו לפני חודש, בסוג השני של פוטבול, זכינו לראות חזרה בלתי נשכחת מהתהום. אבל אמש (רביעי) שפשפנו עינינו בתדהמה, כי ראינו את הקאמבק הכי גדול בהיסטוריה. ה-1:6 של ברצלונה על פאריס סן ז'רמן, אחרי התבוסה 4:0 במשחק הראשון, עוד יהדהד במוחנו להרבה מאוד זמן.
אז אם חשבתם שבפסקה הזו היו סופרלטיבים, בעיתונים ברחבי העולם יצאו מגדרם, באופן טבעי, מהסנסציה האדירה. בספרד, מן הסתם יותר בברצלונה מאשר במדריד, הטירוף ניכר בכותרות. במונדו דפורטיבו המקומי כתבו: "ההישג המופלא ביותר של ברצלונה", לא דבר של מה בכך בהתחשב בהיסטוריה שהקבוצה הזו כבר עשתה בעבר. בספורט קראו לקאמבק "אלוהי" ושלחו מסר ישיר לשחקנים: "אתם אגדה".
בעיתוני מדריד כמובן היו קצת יותר רגועים. במארקה שיבחו: "קאמבק היסטורי" ועל השער השישי של סרג'י רוברטו: "השער של חייו בקבוצה של חייו". באס נמנעו מהשתפכות יתר וציינו את המובן מאליו: "בארסה נכנסה להיסטוריה".
בצרפת, מנגד, ביכו את הקריסה הטוטאלית של האלופה, שאיבדה את זה לחלוטין בשבע הדקות האחרונות עם ספיגה של שלושה שערים. בפראנס פוטבול כינו את ההפסד "ספינה טרופה שתיזכר עוד הרבה זמן". בפריזיאן אמרו שמדובר בהדחה שאי אפשר להסביר, ובל'אקיפ הגדילו לעשות כשהעלו באוב את הכותרת אחרי ההפסד של הנבחרת לישראל ב-1993: "אין מילים".
ביתר אירופה גם לא נשארו אדישים לקאמבק האגדי. הקוריירה דלו ספורט האיטלקי קרא לה "ברצלונה האפית!", בעוד בגרמניה הקיקר נתן כבוד לכובש השער המכריע: "סרג'י רוברטו השלים את הבלתי אפשרי". באנגליה, המירור קרא לילד בשמו, "נס", בגרדיאן שיבחו את ניימאר ש"הוביל את בארסה לתצוגה של כוחה הקסום". בסאן כינו את המשחק "הבריחה הגדולה ביותר" ו"קאמבק סנסציוני".
מעבר לים, האולה הארגנטיני קרא גם הוא למשחק "נס", בעוד ב-ESPN סיכמו במשפט שאף אחד לא יתווכח איתו: "הקאמבק הזה לא יישכח לעולם".