בחזרה לזירת הפשע
אם יש מקום שזינדין זידאן לא אוהב, זה סן סירו. הצרפתי רשם באצטדיון במילאנו לא מעט אכזבות, בעוד שעבור דייגו סימאונה, הוא היווה בית. דווקא שם, מאמן ריאל ינסה להוביל את קבוצתו לזכייה בליגת האלופות, על חשבון יריבו מאתלטיקו, שמכיר כל פינה במגרש
סן סירו אירח בעבר שלושה משחקי גמר גביע אלופות: ב-1965 הייתה זו אינטר, אחת מבעלות הבית, שניצחה 0:1 את בנפיקה. חמש שנים לאחר מכן, פיינורד ניצחה 1:2 את סלטיק וב-2001 הייתה זו באיירן מינכן שגברה על ולנסיה בדו-קרב פנדלים. 15 שנים עברו והערב (שבת) יארח איצטדיון ג'וזפה מיאצה, בשמו הרשמי, את גמר האלופות הרביעי שלו, כאשר ריאל מדריד תנסה לזכות ב"אונדסימה" – הגביע ה-11 שלה, בעוד אתלטיקו רוצה את ה"פרימרה".
- 21:40, ישיר ב-5SPORTHD: גמר ליגת האלופות
מילאנו כבר נכבשה ע"י עשרות אלפי מדרילניוס, שזורמים לכאן ללא הפסק. על פי הדיווחים האחרונים, מיום חמישי ועד יום שני מתוכננות 323 טיסות ממדריד למילאנו ובחזרה, כאשר ל-105 הטיסות הסדירות נוספו עוד 218 טיסות שכר. באיצטדיון יהיו למעלה מ-50 אלף אוהדים של שתי הקבוצות.
ולמרות שהכל כאן מרגיש ספרדי, אי אפשר להתעלם מהקשר האיטלקי, בעיקר כשמדברים על שני המאמנים שיעמדו על הקווים. זינדין זידאן ודייגו סימאונה שיחקו בעבר באיטליה ונפגשו לא מעט פעמים בסרייה A. הצרפתי שיחק חמש עונות ביובנטוס, בין 1996 ל-2001. הוא זכה בשתי אליפויות, ב-1997 וב-1998, אולם בשתי העונות הללו הוא גם הפסיד בגמר ליגת האלופות: תחילה לבורוסיה דורטמונד ושנה לאחר מכן לריאל מדריד, הקבוצה אליה יעבור שלוש שנים לאחר מכן, בהעברה היקרה ביותר בהיסטוריה עד אז.
סימאונה, המבוגר בשנתיים וחצי מ"זיזו", הגיע לאיטליה כשהיה בן 20 ושיחק שנתיים בפיזה הקטנה. אולם אז הוא היה עדיין שחקן צעיר ולא מוכר. כשחזר לארץ המגף ב-1997, הוא כבר היה כוכב גדול, אחרי שהוליך את אתלטיקו מדריד לזכייה בדאבל שנה קודם לכן. "אל צ'ולו" חתם באינטר ומהר מאוד הפך לאחד השחקנים החשובים ביותר בקבוצה.
אינטר מול יובנטוס, ה"דרבי ד'איטליה", היה תמיד אחד המפגשים הגדולים ביותר בליגה האיטלקית, ולזידאן וסימאונה היו כמה הזדמנויות לשחק זה מול זה. הפעם הראשונה שהם שיחקו האחד מול השני הייתה ב-4 בינואר 1998. המקום? איצטדיון סן סירו, היכן שהם ייפגשו גם מחר, בגמר ליגת האלופות.
אינטר ניצחה 0:1 וצחוק הגורל הוא שאת השער כבש יורי דז'ורקאף, חברו של זידאן לנבחרת צרפת. חצי שנה לאחר מכן, זידאן ודז'ורקאף כיכבו בזכייה של נבחרת צרפת במונדיאל. לזיזו הכדורגלן אין יותר מדי זכרונות טובים מסן סירו. בתשעה משחקים באיצטדיון המפורסם, מול מילאן ואינטר, הוא הפסיד פעמיים, סיים שש פעמים בתיקו וניצח רק פעם אחת. אבל איזה ניצחון זה היה: 1:6 מול מילאן של אריגו סאקי.
לסימאונה יש כמובן הרבה יותר זכרונות טובים מהאיצטדיון המיתולוגי, שהיה הבית שלו בשנתיים בהן שיחק באינטר. ויש לו אפילו תואר אירופי: גביע אופ"א בו זכתה אינטר ב-1998. לצ'ולו אין כרגע תכניות לעזוב את אתלטיקו מדריד, אבל כשנשאל היכן ירצה לאמן בעתיד, הוא דיבר על אינטר.
אחרי השנתיים שלו במדי הנראזורי, עבר סימאונה ללאציו, אותה אימן בזמנו סוון גוראן אריקסון. הרגע הגדול ביותר שלו היה הזכייה הדרמטית באליפות איטליה בעונת 1999/2000. מחזור לסיום אותה עונה, יובה של זידאן הוליכה בראש הטבלה בהפרש של שתי נקודות לפני לאציו. ואז קרה הבלתי יאומן: יובה הפסידה במשחקה האחרון בחוץ מול פרוג'יה הצנועה, הביאנקוצ'לסטי ניצחה את רג'ינה, וזכתה באליפות סנסציונית. עוד ניצחון של סימאונה על זידאן.
בסך הכל היו שמונה מפגשים ישירים בין זידאן לסימאונה בליגה האיטלקית, כאשר צ'ולו ניצח ארבע פעמים וזיזו רק פעמיים. אם נוסיף לכך גם את המפגש היחיד ביניהם כמאמנים, בדרבי של מדריד ב-27 בפברואר השנה, כשאתלטיקו ניצחה 0:1 את ריאל בברנבאו, המאזן בין השניים הוא 2:5 לארגנטיני.
ועדיין, גמר ליגת האלופות הוא לא עוד משחק ליגה. זה המשחק הגדול ביותר שיש ולפחות כאן זידאן יכול להיות רגוע יותר. נכון, בגמר מלפני שנתיים בליסבון, הצרפתי לא היה המאמן של ריאל מדריד, אבל הוא שימש כעוזרו של קרלו אנצ'לוטי, ב-1:4 הדרמטי בהארכה. אז אולי מבחינה רשמית זכייה בגביע האלופות כעוזר מאמן לא נרשמת בשום מקום, ולא סופרים אותה, אבל תאמינו לי שזידאן לא שכח את מה שקרה באיצטדיון האור בליסבון ב-24 במאי 2014.
זידאן זכה בגביע האלופות רק אחרי שעבר לריאל מדריד. עם יובה הוא הפסיד בשני גמרים רצופים. ועכשיו הוא חוזר לאיטליה, במטרה לסגור את המעגל ולזכות בגביע עם האוזניים הגדולות דווקא במילאנו, באיצטדיון שבו הוא ניצח רק פעם אחת. זה הולך להיות קשה, במיוחד כשמהעבר השני מתייצב המאמן שמבחינתו סן סירו הוא הבית.