כבר כמעט שלוש שנים, שדרי הכדורגל בספרד, קוראים, צועקים, ומתרגשים משמו של גארת' בייל. הוולשי בן ה-26 שהגיע לריאל מדריד שתג המחיר "100 מיליון" מונח על כתפיו, כבש 57 שערים ב-118 הופעות במדי הבלאנקוס והיה בורג מכריע באירוע שכל ילד יודע לגלגל על הלשון - לה דסימה.
אבל למרות הכל, נדמה שלספרדים קשה לפרגן לבריטי, מבחינתם הוא תמיד היה ויהיה, עוף מוזר. עוד לפני שהספיק לקרוע זוג נעליים בסנטיאגו ברנבאו, הספרדים כבר הדביקו לבייל את דמותו של פורסט גאמפ. הילד המנודה, המוזר, זה שאף אחד לא רוצה לשבת לידו. כך מבלי לעשות רע לאף אחד, בייל החביב שקיבל את דימוי הטיפש, הפך לאשם המרכזי בכל פעם שריאל נכנסה לתקופה קשה, והעונה זה בא לידי ביטוי, יותר מתמיד.
כבר בפתיחת העונה החיצים שנותרו לפרשנים מהביקורת על רפא בניטס הופנו לבייל. הטענה המרכזית הייתה שהוולשי משקיע יותר מדי במשחקי הנבחרת, ולאף אחד לא הזיזה העובדה, שהחלוץ הביא את הנבחרת שלו ליורו בפעם הראשונה בהיסטוריה, בטח לא לאוהדים.
עוד דבר שלא תרם, זו מערכת היחסים עם כריסטיאנו רונאלדו, שמתחילת דרכו של בייל במדריד, לא אהב לראות לצידו שחקן ששווה כמעט כמוהו לשמחתו של בייל, גם אחרי עונה מלאה בפציעות ובביקורת כלפיו, בעיני רבים בבירה הספרדית הוא עדיין נחשב לנסיך מווילס, בטח עבור כאלה שמבינים בכדורגל. כשזידאן בפינה שלו, נראה שבייל קרוב סוף סוף לקבל את הכבוד הראוי לו. אם הוא גם יעזור לצרפתי להניף תואר ראשון כמאמן בסוף העונה, אז אולי זה באמת יקרה – ומדריד תחבק לחיקה את הוולשי המיוחד.