קנו את מקומו: כך פ.ס.ז' סללה למארקיניוס את הדרך למונדיאל

זכייה בגביע הליברטדורס, מעבר מתוקשר לרומא ומכירה לפ.ס.ז' ב-31.4 מיליון יורו, סכום שהפך אותו לשחקן ההגנה השני הכי יקר בהיסטוריה. יחסית לשחקן שעוד לא חגג 20, מארקיניוס הספיק לעשות הרבה. אבל אולי הכבוד הכי גדול שקיבל הברזילאי הגיע בשבוע שעבר. "הוא שכפול של טיאגו סילבה", אמרו עליו בתקשורת הצרפתית.

עם הסכומים שזרקו עליו, לבלם לא היו יותר מדי ברירות אלא להצטרף לאלופת צרפת, אך מבחינתו היה מדובר בהרבה מעבר לכך. הוא עבר לשחק לצד ההשראה שלו. "טיאגו הוא המודל לחיקוי והאליל שלי", חשף הבלם הצעיר. "הוא מייצג את מה שטוב בקבוצה ובנבחרת שלנו. הוא הקפטן, הבוס על המגרש ומחוצה לו", המשיך וקיבל מחמאה בחזרה. "יש עוד הרבה למה לצפות ממנו בעתיד", מבטיח סילבה שגם הצהיר: "הוא בן 19, אבל נותן לך הרגשה שהוא בן 28 כשהוא על המגרש. צריך לתת לו לגדול. כשאני הייתי בגילו לא הייתי טוב כמוהו, אבל בעוד כמה שנים הוא יהיה יותר טוב ממני".

אחד הדברים הראשונים שעשה מארקיניוס כשהגיע לרומא בזמנו היה ללכת לוותיקן. היה חשוב לו להודות לאלוהים על התקדמותו, ואולי הוא דאג לעוד משאלה אחת להתגשם. בפארק דה פראנס החליטו שהכסף שלהם לא צריך להישפך רק על סופרסטארים, הוא צריך להגיע גם למקומות שיבטיחו עתיד מזהיר. "אנחנו רוצים להשקיע בכוכבים של המחר מכל רחבי העולם", הודיע הנשיא נאסר אל-חלאיפי.

"אני קורא את מה שכותבים עליי וזה כיף, אבל עדיין לא השגתי שום דבר. אני חייב לעבוד חזק כדי להמשיך להשתפר", אמר הברזילאי. עם זאת, כל התחלה היא קשה: כשהגיע לצרפת, הוא סבל מזיהום שלא איפשר לו לפתוח את הפרק החדש בצורה חלקה. עם הלחץ הטבעי סביב תג המחיר, הוא היה צריך הרבה סבלנות ולמזלו מצא אותה אצל המאמן, לורן בלאן. "היה לי מאוד קשה עם המחלה כשהגעתי. בלאן היה אחד האנשים הראשונים שקיבל אותי, ערכנו סיור והוא אמר לי להיות רגוע ולהחלים. זה משהו שלא אשכח לעולם והיה מאוד קריטי עבורי".

גם המושבה הברזילאית בקבוצה הקלה על ההתאקלמות של מארקיניוס, ביחוד בקו האחורי. לצד מקסוול וסילבה, יש גם את אלכס הוותיק. למרות שהאחרון איבד את מקומו בהרכב לבן ה-19 ממולדתו, גם השילוב בין שניהם היה טוב. זוהי עוד הוכחה כמה השפיע השחקן הצעיר על הקבוצה, עד כדי כך שבלאן נתן לו לפתוח בשישה מתוך שבעה משחקי הצ'מפיונס של הקבוצה וראה אותו כובש ב-1:2 על לברקוזן בגומלין שמינית הגמר. לברזילאי יש הסבר משכנע להרווחת מעמדו: "אני בחור שקט ואני מעביר את זה למשחק שלי, אין לי שום פחד מאחריות". שחקן עבר בסן ז'רמן, אלן רוש, מסביר איך זה בא לידי ביטוי: " הוא נחוש, מעורב ומגוון מאוד במשחק שלו. היכולת שהוא מפגין היא יוצאת דופן יחסית לנתוניו (1.83 מטר, 79 ק"ג)".

פ.ס.ז' לא עמדה עד כה העונה מול יריבה מאתגרת וצ'לסי תהיה הראשונה. המהירות והכוח של הבלם יכולים להיות פקטור רציני במשחק ובעיר האורות מאמינים שהוא יכול לנטרל את אדן הזאר. השאלה היא אם בלאן ימשיך לתת לו קרדיט, או בכל זאת יעדיף לפנות לכיוון ציוות מנוסה יותר כמו של סילבה ואלכס. מבחינת מארקיניוס, הוכחה שהוא השלים את השתלבותו ברמות הכי גבוהות היא מרדף אחרי המטרה הבאה: מקום בסגל נבחרת ברזיל למונדיאל. "למה שלא אחשוב על זה?" תהה הילד, "אחרי כל מה שעברתי, אני כבר לא יודע מה אפשרי או בלתי אפשרי עבורי. אני הולך להילחם ואני מאמין שאשיג את זה".

באנקר אחד בסלסאו הוא סילבה. על עמדת הבלם הנוסף מתחרים דויד לואיז ודאנטה, אך הנתונים שמספק מארקיניוס לא נופלים משלהם. הוא מבצע פחות עבירות, חוטף יותר כדורים מדאנטה ומבצע יותר תיקולים מלואיז, מה שמשאיר כאב ראש ענק וחיובי ללואיס פליפה סקולארי לקראת הגביע העולמי שבו פחות מזכייה לא באה בחשבון. כשמסתכלים על הנבחרות הגדולות, הרבה מההצלחה שלהן היא כתוצאה מביסוס הסגל על שחקנים מאותן קבוצות, לדוגמא גרמניה וספרד. עם ברזיל המצב הזה הוא קצת יותר מורכב. מדובר בקיבוץ של שחקנים מלא מעט מועדונים. בקצב הזה, יכול מאוד להיות שהמסקנה של פיליפאו בסוף העונה תהיה שהכי נכון יהיה להביא לנבחרת את החיבור הכל כך מוצלח מפ.ס.ז'.