צער גידול בנות: הבעיות במילאן רק מתעצמות
הבעיות של מילאן על כר הדשא גדולות, אך הן קטנות לעומת מה שקורה מאחורי הקלעים. ברברה ברלוסקוני ניסתה להעיף את גליאני ונבלמה ע"י אביה וזו רק ההתחלה. אולי מקום בשמינית הגמר ירגיע?
ברברה ברלוסקוני לא עוצרת?
ימי הזוהר רחוקים, הקבוצה לא מצליחה להתרומם מהתחתית, קשה למצוא בהרכב שלה כוכבים והפציעות לא נגמרות. אין ספק, אם יש משהו שקשה להיות בימים האלה, זה אוהד מילאן. אם כל הבלאגן הזה לא מספיק, הקבוצה עמדה לאחרונה בפני סחרור נוסף. ברברה ברלוסקוני, בתו של הבעלים סילביו, לחצה להתחלת רפורמה עמוקה במועדון, עם פיטוריו העתידיים של המאמן מסימיליאנו אלגרי והחלפתו בקלרנס סיידורף, מינויו של פאולו מאלדיני כמנהל מקצועי ובעיקר, פרידה מאדריאנו גליאני, האיש החזק במילאנלו ב-27 השנים האחרונות.
למען מילאן
גליאני היה זה ששמר את הראש של הרוסונרי מעל המים בשלוש העונות האחרונות בהן הכריז סילביו ברלוסקוני על "שנים פיננסיות". באותן שנים הקבוצה מכרה את כוכביה ולא הביאה במקומם תחליפים הולמים, ובמקום זה השקיעה סכומים נמוכים בשחקנים צעירים או קידמה כאלה ממחלקת הנוער.
גם עם המצב החדש והקשה הזה, גליאני דאג לפנות את המשאבים כדי להחתים את מריו באלוטלי תמורת 20 מיליון יורו ממנצ'סטר סיטי ומעל הכל, להחזיר את קאקה הביתה מריאל מדריד ללא תמורה כספית. ועוד לא הזכרנו את השמות הגדולים שהגיעו בזכותו בתקופת העושר.
הרוסונרי לא מצליחים להתרומם מהתחתית וברברה טענה שזה נובע מהתנהלות מיושנת שלא מתאימה לכדורגל האירופי. בנוסף, היא המשיכה לדרוש את ראשו של אלגרי בעוד גליאני הגן עליו. אבל הסיבה העיקרית לכישלון היא שהקבוצה פשוט נחלשה מהברז שסגר סילביו.
על בת הנשיא כל ההיסטוריה לא עשתה רושם והמתיחות בינה לבין גליאני הגיעה לנקודת רתיחה. למרות שהכחישה זאת, התפקיד שייעדה למאלדיני היה אמור לקחת לא מעט סמכויות ששייכות לאיטלקי בן ה-69, "אני מבקשת שינוי בתפישה ולא שינוי בגליאני", הצהירה, בעוד המנכ"ל מצידו הודיע שיעזוב בסוף העונה את המקום בו הוא "מאוהב".
באיטליה לא הבינו איך פתאום מתעלמים מעבודתו של גליאני והביקורות כלפי ברברה לא איחרו לבוא. "בגלל מקרים כאלה אני מבין שלנשים אין מקום בכדורגל, פשוט אין לה מושג. לאדם כמו גליאני מגיע יותר כבוד", תקף ג'נארו גאטוסו, שקיבל חיזוק ממקום לא צפוי: "גליאני אחד הגדולים בהיסטוריה, צריך לכבד אותו", אמר מאמן יובנטוס והיריב המושבע, אנטוניו קונטה.
הדבר האחרון שמילאן הייתה צריכה זה משבר ניהולי, שכן בסופו של דבר משבר שכזה היה מקרין על השחקנים שמצבם גם ככה רע. הנשיא ברלוסקוני החליט לעשות מעשה וחילק את תפקיד המנכ"ל בין בתו לחברו הנאמן - ברברה תתמקד בתחום השיווק ובתחום הפיננסי, אדריאנו ימשיך במישור הספורטיבי. "לא יהיה שום שינוי במבנה הניהולי, גליאני נשאר ובכך ישוב השקט למילאן", הכריז ראש הממשלה לשעבר שגם הצהיר שבניגוד לתקופה האחרונה, יהיה מעורב יותר בנעשה במועדון. אבל כשהבת אחראית על הכספים וגליאני על הרכש, מי קובע האם להביא שחקן כזה או אחר? למשפחת ברלוסקוני התשובות. אולי.
בשיחה שקיים עם ברברה החליט גליאני לשים את המתיחות בצד, "נהיה מאוחדים למען מילאן", אמר לה במטרה לצאת לדרך חדשה, אבל האמת שכל עוד הבוס הגדול לא ישנה את הפילוסופיה, הרוסונרי ידשדשו.
רומנטיקה מסוכנת
אפשר בעיקר לא להסכים עם הדרך בה ברברה ניסתה להתניע את השינוי, אבל היא עשתה זאת ממקום של אכפתיות. היא האמינה שחזרתם של אייקונים כמו מאלדיני וסיידורף יתרמו להשבת הרוח המילאנזית, זאת שהפכה את הקבוצה בזמנו לגדולה באירופה. לא משנה כמה גדולים הקפטנים לשעבר, עם חומר השחקנים שעומד לרשות מילאן, ספק גדול אם הם יביאו שינוי. הם יכולים להביא התלהבות, אבל זה לא יספיק בטווח הרחוק כשיובנטוס, רומא, פיורנטינה, נאפולי ואינטר לא מפסיקות להתחזק שנה אחר שנה בשחקנים מהשורה הראשונה.
אין עוררין על יכולותיה של ברברה בתחום הכלכלי, היא מילאה תפקיד חשוב בחברה שבבעלות אביה, אבל זה פשוט מסוכן מדי להפקיד בידיה כבר עכשיו את הצד המקצועי. קשה להאמין שהיא תצליח לסגור עסקאות כמו שגליאני סגר גם כשזה היה נראה בלתי אפשרי. לרעתה עומד המקרה עם אלשנדרה פאטו, עמו קיימה מערכת יחסים ומנעה את מעברו לפ.ס.ז' תמורת סכום עתק. במקום זה הוא נמכר לקורינתיאנס לאחר פרידתם בסכום נמוך מהסכום המקורי, משהו שבטוח היה יכול לעזור למילאנזים.
יש סיכוי שסילביו עשה פה מהלך מצוין בכל מה שקשור להכנסת כספים ממקורות אחרים: ברברה טובה מאוד ביחסי ציבור והיא זאת שדואגת בין היתר ליציאת הקבוצה בקיץ למסע משחקים יוקרתי בארה"ב ומקדמת את נושא שיפוץ הסן סירו, שעשוי להיות שייך בלעדית למילאן אם תצא לפועל התוכנית לבנות אצטדיון לאינטר של אריק ת'והיר.
על פניו נראה שבמילאן מניחים את היסודות לשלום ושלווה - גליאני מתמקד בתחום שלו וברברה בשלה, אבל תוצאות הקבוצות הן הבעיה וזה המשך תשלום על טעויות עבר שמרגישים את ההשלכות שלהם בסגל בינוני שכנראה לא ימצא את מקומו בליגת האלופות בעונה הבאה.
עוד לא מאוחר לרוסונרי להפוך את הפתרון של הבעלים שלהם לבעיות מאחורי הקלעים להשראה גם על המגרש ולנסות כבר עכשיו להבטיח עתיד טוב יותר, כשהתחלה טובה יכולה להיות אם יעפילו לשמינית גמר הצ'מפיונס. אם יצליחו, יהיה עליהם למנף את ההצלחה ובעזרתה לפתח יציבות שתעזור להם לטפס לצמרת הסרייה A.
אבל אם באמת לברברה ברלוסקוני אכפת ממילאן ואם היא באמת רוצה שהקבוצה תחזור להצליח, שתלך לאבא שלה ותבקש ממנו לשנות את ההחלטות הכלכליות שלו או אפילו יותר טוב, להסתכל מעבר לכביש, לראות מה עשו באינטר ולמצוא רוכש לקבוצה. בזה היא בטוח תהיה יותר טובה מאדריאנו גליאני.