המהפך של דורטמונד או מסי מתפוצץ: מהו משחק העונה?

אחרי שכבר סידרנו לכם תזכורת בדמות 12 תקצירים סוערים, פרוייקט הסיכום שלנו נמשך עם חלק ד' של בחירת משחק העונה. כפי שעשיתם כבר קודם, אתם מוזמנים לצפות במנה הנוכחית, שכוללת 4 תקצירים נוספים ולאחר מכן להצביע בסקר מהו המשחק שהכי אהבתם.

09.04.2013 – דורטמונד-מלאגה 2:3

היה קל להיות בעד דורטמונד - האנדרדוג הגרמני עם הכדורגל השמח שעשה שמות בבית המוות וכבש את כל לבבות היבשת. מצד שני, היה גם קל להיות בעד מלאגה – הקבוצה הספרדית, שהגיעה משום מקום, רגע אחרי שנגמר לה הכסף, ונגעה בתהילה. היה ברור שהמנצחת במפגש ביניהן תהפוך לפייבוריטית של האוהדים האובייקטיביים. היה ברור שאחת מהן מתקדמת לעבר עונה בלתי נשכחת.

למרות הכול, דורטמונד נחשבה לקבוצה הבכירה מבין השתיים, דבר שבא לידי ביטוי כבר ב-0:0 ברוסאלדה, כך שכשמלאגה עלתה (פעמיים!) ליתרון, היא היממה לא רק את הצהובים-שחורים, אלא את כל מי שבחר לצפות במשחק הזה ולא בריאל (ולא הצטער). את דקות הסיום כולנו נזכור, ובאמת שחבל להכביר עליהן במילים, וכן, צריך לציין שאלמלא השופט, חניכיו של יורגן קלופ כנראה היו נעצרים כבר באותו ערב. רבים גם יטענו ששורת ההחלטות האומללות הפכה את מר קרייג תומסון לכוכב של המשחק הזה. אבל בינינו, הכוכב האמיתי היה עמיחי שפיגלר, שידע רגע לפני כולם ש"הנה זה בא...הנה זה בא...הנה זה בא!".

12.03.2013 – ברצלונה-מילאן 0:4

סוף עידן. השושלת נגמרה. פפ עזב את הספינה רגע לפני שהיא טבעה. אין פרשן כדורגל שלא נעץ את המסמר שלו בקברה של ברצלונה העונה. אבל מעטים זוכרים כי רוב המסמרים האלה החלו להינעץ הרבה לפני ההשפלה מול באיירן. כבר אחרי ה-2:0 למילאן בסן סירו נראה היה שברצלונה הגדולה בדרך לקבורה קטאלונית מפוארת בקאמפ-נואו. מעטים לחשו על השפתיים את המילה "רמונטאדה".

לא לקח הרבה זמן כדי להבין שמשהו מיוחד קורה. השער הנפלא של מסי בדקה ה-5 והלחץ המאסיבי שהגיע אחריו גרמו להמוני צופים להצטרף לשידור בידיעה שהם הולכים לצפות בהיסטוריה. השער הנוסף של מסי וזה של וייה אמנם השלימו את המהפך, אבל החשש של אוהדי בארסה לא נעלם – הם ידעו ששער של מילאן יגמור את הסיפור. אז הגיע ג'ורדי אלבה באחד מהרגעים המרגשים של העונה. השער הרביעי, התפרצות השמחה, הכול היה שם כדי לסמן את התקומה של הקבוצה הגדולה בעולם מהקבר. לא עבר חודש וחצי וברצלונה נקברה שוב, הפעם סופית, הפעם ע"י הקבוצה שהיא באמת הגדולה בעולם.

09.12.2012 – אתלטיקו מדריד-לה קורוניה 0:6

ב-09.12 נעשתה היסטוריה בכדורגל הספרדי. פעמיים. באזור השעה 22:30 ליאו מסי כבש את השער ה-86 שלו השנה, ובכך שבר את שיאו של גרד מילר. אבל אם היה מישהו שלא שמח בשמחתו של מסי מלבד מילר (ואולי כריסטיאנו רונאלדו) – זה רדאמל פלקאו. הסיבה היא שפלקאו היה בטוח שהוא יככב בכותרות העיתונים למחרת. הרי לא כל יום שחקן כובש חמישייה.

פלקאו היה באותם ימים החלוץ החם ביבשת. הוא כבש בצרורות וכל אימפריה שכיבדה את עצמה רצתה את שירותיו. אבל הוא לא נתן לשמועות לעלות לו לראש והתעסק בלחורר רשתות. ואת הרשת של לה קורוניה הוא חורר חמש פעמים בקצת יותר מארבעים דקות משחק. המשחק הזה ביסס את מעמדו של פלקאו כאחד החלוצים הגדולים בעולם, וכנראה תרם לא מעט לחוזה העתק שלו במונאקו.

22.03.2013 – ישראל-פורטוגל 3:3

קל לרדת על נבחרת ישראל. היכולת לא תמיד בשמיים, התוצאות לרוב מאכזבות (שלא לומר מביכות) ובכלל, לפעמים קצת עצוב לראות את החבר'ה שלנו רודפים אחרי כוכבי הענף. אבל השנה, ביום שישי שרבי אחד, התגאינו בנבחרת שלנו, שסוף סוף חזרה לרגש אותנו כמו בימים הטובים.

אף אחד, כולל אותנו, לא נתן לנו סיכוי מול פורטוגל של רונאלדו. התבוסה לרוסיה והתיקו המביך באזרבייג'אן בטח לא עזרו. לאלי גוטמן, תומר חמד ועדן בן-בסט היו תוכניות אחרות. כל אחד שנכח באצטדיון ר"ג יזכור את היום הזה, שבו שחקני נבחרת ישראל התמודדו מול השחקנים הטובים בעולם, ויכלו להם. אז נכון שהשער המעצבן בסיום הוריד מעט מערכו ההיסטורי של המשחק, אבל שיקום מי שחשב שישראל-פורטוגל ייכנס למצעד המשחקים הגדולים של העונה.