דורטמונד מציגה: לשחק יפה וגם להצליח

28 במאי 1997. האיצטדיון האולימפי במינכן. גמר ליגת האלופות. בורוסיה דורטמונד פוגשת את יובנטוס. הגרמנים מנצחים 1:3 מצמד של קרל היינץ רידלה ועוד אחד של לארס ריקן. הכובש ליובנטוס, אלסנדרו דל פיירו בן ה-22, הוא גם השחקן הפעיל היחיד היום ששיחק באותו משחק. הרבה השתנה מאז יובנטוס ניסתה לעשות ריפיט אחרי הזכייה שלה שנה קודם לכן. ועדיין, ההתקף הנוסטלגי הזה שאתם קוראים עכשיו לא צץ סתם ככה. כי בזמן שיובה נאבקת על מקומה בשמינית הגמר, הצד השני מאותו מפגש, בורוסיה דורטמונד, שזכתה אז בגביע אירופה הראשון והיחיד שלה עד כה, עושה סימנים של קבוצה שיכולה לעשות את זה שוב.

"אם דורטמונד תעלה מהבית הם מועמדים רציניים לזכות בתואר", אמר עליה ז'וזה מוריניו לפני המשחק הקודם בין הגרמנים לריאל מדריד, והמשחקים שלו מולה מוכיחים שהוא צודק. בשני המפגשים בין ריאל לדורטמונד צברו הגרמנים 4 נק' ורק שער בדקה ה-89 של אוזיל מנע מהם להשלים סוויפ על הבלנקוס ולהנחיל להם הפסד ביתי ראשון אחרי שבעה ניצחונות רצופים (האחרונה שניצחה שם הייתה ברצלונה). דורטמונד ספגה כבר העונה באלופות שני שערים בדקה ה-89. גם מריאל, וגם מסיטי. שניהם הגיעו ממצבים נייחים (פנדל ובעיטה חופשית) ועלו לגרמנים ב-4 נק'. אלמלא הגולים הללו, היא הייתה מחזיקה במאזן מושלם של 12 נק', ומבטיחה את המקום הראשון. וזה בית המוות, להזכירכם.

חניכיו של יורגן קלופ יכולים להיות מעט מאוכזבים מאיבוד הנק' בברנבאו וב"אל איתיחאד". בגלל זה הם עדיין לא הבטיחו את העלייה לשלב הבא. בדיעבד, מה שהוביל לספיגות הללו זה החיפוש התמידי של אלופי גרמניה אחרי הכיבוש הבא. הם תוקפים עם מספר גדול של שחקנים ונשארים חשופים מאחור. הסגנון הזה לא תמיד יעיל. הוא יפה, זה נכון, ומסב לצופים הנאה, אבל הוא עלה לדורטמונד בנקודות. ולמרות הכל, הם עדיין במקום הראשון עם 8 נק', הרבה בזכות אותו סגנון בדיוק ואותה מחויבות לשערים. בכל מקרה, אלופת גרמניה צפויה לעלות שלב – ומבחינת מוריניו, כאמור, זה לא מבשר טובות לכל היתר.

מה שבסיטי לא למדו

אחרי האכזבה בעונה שעברה בליגת האלופות יורגן קלופ הפיק כנראה לקחים והקבוצה ככלל צברה ניסיון שהיה חסר לה. אפשר היה לראות כמה הניסיון והמסורת חשובים במפעל הזה, ולראייה סיטי והכישלונות שלה, אותם תירץ/הסביר רוברטו מנצ'יני במחסור בניסיון באלופות. בעונה שעברה, שגם בה הוגרלה לבית המוות, סיטי הייתה קרובה להעפיל לשמינית הגמר כשסיימה נקודה אחת מנאפולי. לעומת זאת דורטמונד, השיגה 4 נק' בלבד בשלב הבתים וסיימה אחרונה. התוצאות העונה מרמזות שמנצ'יני צריך כנראה ללמוד מהגרמנים איך מיישמים לקחים תוך שנה אחת בלבד. עם זאת, דורטמונד משלמת בינתיים מחיר בזירה המקומית. בזמן שסיטי מוליכה את הפרמייר ליג, דורטמונד נמצאת כרגע במקום הרביעי בבונדס ליגה, 9 נק' מבאיירן מינכן המוליכה. ועדיין, קשה לחשוב שמישהו בדורטמונד יכעס אם אחרי שתי אליפויות התואר בגרמניה ילך ליריבה אחרת, בזמן שהצהובים-שחורים ירשמו הישג גדול באלופות.

ומשהו באמת מתקתק בקבוצה כשזה מגיע לקמפיין האירופאי. במשחק החוץ נגד סיטי אלופת גרמניה בעטה 22 פעמים לשער. היא שלטה במשחק ותקפה ללא הרף. גם במשחק הבית נגד ריאל מדריד הם היו הדומיננטיים ויצאו עם ניצחון. במשחק האחרון הם היו עדיפים במחצית הראשונה, אלא שבשנייה הם נלחצו לאחור במטרה לשמור על היתרון וכשלו. יורגן קלופ מאמן דורטמונד התעקש אחרי המשחק שהתוצאה לא משקפת. "זאת ריאל מדריד בברנבאו, צריך המון מזל נגדם, עם זאת, במחצית הראשונה היינו עדיפים והגיע לנו לנצח". בסך הכל, ב-6 המשחקים האחרונים של הקבוצה נגד קבוצות גדולות (באיירן, סיטי, ריאל) היא ניצחה 3 פעמים, סיימה פעמים בתיקו כשספגה בשניהם בדקה ה-89, והפסידה בסופר קאפ לבאיירן.

במשחק בברנבאו דורטמונד לא שינתה את הסגנון שלה, שמבוסס בעיקר על מהירות ומשחק קבוצתי מתואם להפליא. היא שיחקה בקצב מסחרר, ביצעה תנועה בלתי פוסקת, ודייקה במסירות. הדאבליסטית הגרמנית שולחת הרבה שחקנים להתקפה, שמה דגש על לחץ בחלק הקדמי, משחקת המון מהאגפים, ויוצאת במהירות שיא למתפרצות. עד לשער היתרון במשחק הם הגיעו לשתי הזדמנויות נהדרות שאותן לא ניצל מרסל שמלצר, המגן השמאלי. מוריניו החמיא ליריבה על המחצית הראשונה כשאמר ש"דורטמונד לחצה אותנו, היא מנעו מאיתנו לפתח את המשחק הרגיל שלנו".

עושים את זה נכון

"האחד והיחיד" אמר על השערים שהבקיעה דורטמונד שהם נבעו "טעויות חמורות שלנו". אבל כל מי שצופה בקבוצה הזו בשלוש שנים האחרונות יודע שהשערים הללו לא היו מקריים, ורוברט לבנדובסקי היה גורם מרכזי בשניהם. לפי השיטה של קלופ, הפולני סוחב איתו את שחקני ההגנה לצדדים, ומשאיר את האמצע חשוף בשביל הקשרים שבאים מאחור. רויס, גצה וגרוסרקויץ עושים תנועה בלתי פוסקת מאחוריו, ומחכים לחללים הריקים שהוא משאיר. היריבות יודעות שזה יקרה, אבל מתקשות מאוד לעצור את זה. רמת הביצוע של החלק הקדמי בדורטמונד גבוהה מאוד וכך גם התיאום והמהירות. זה מתכון מנצח.

גצה, לבנדובסקי ורויס כבשו 21 שערים מתוך ה-36 שכבשה הקבוצה בכל המסגרות. הם גם בישלו 11 שערים ובעצם היו קשורים ישירות ל-89% מהשערים שדורטמונד כבשה העונה. החיזוק של רויס הוסיף המון מחץ להתקפה, והחיבור שלו עם לבנדובסקי וגצה, חברו לנבחרת, מתגלה כפנטסטי. הקבוצה כבשה העונה 5 שערים יותר מאשר בעונה שעברה באותה נקודת זמן. הבעיה כרגע היא בהגנה, שם הקבוצה ספגה 13 שערים בליגה ב-12 משחקים ו-4 שערים בליגת האלופות ב-4 משחקים, ממוצע של קצת יותר משער למשחק. בעונה שחלפה הקבוצה ספגה 5 שערים פחות לאחר אותה כמות של משחקים.

כשנשאל מוריניו לפני המשחק אם החלק ההתקפי מדאיג אותו השיב: "החלק ההתקפי... לא. כל הקבוצה שלהם מדאיגה אותי", והוסיף "הם זכו שנתיים ברציפות באליפות גרמניה, ולא במקרה. גם לא סתם הם במקום הראשון בבית הכי קשה במפעל. הם קבוצה חזקה מאוד, מהירה ומתואמת". לאחר התיקו בברנבאו גם אלכס פרגוסון פירגן: "המועמדות העיקריות לזכייה הם ברצלונה, דורטמונד וריאל מדריד".

בורוסיה דורטמונד משחקת נפלא. יש לה סגנון מהנה וכיפי והיא לא מפחדת משום יריבה, על שום מגרש. היא הוכיחה את זה. ובזמן שהמאבק בליגה נראה קצת מחוץ להישג ידה, ועם הניסיון שנצבר אשתקד, היא אכן נראית מוכנה להשתלט על אירופה. אף קבוצה לא תרצה לפגוש בה בשלבים הגבוהים, במיוחד לאור ההצלחה שלה במשחקים נגד קבוצות גדולות ושיחזור ההישג מ-97 יכול לקרות ב-2012. חבל רק שהפעם זה לא יוכל לקרות באצטדיון של היריבה באיירן. הרי כיף זה שם המשחק של הקבוצה הזו, וזה רק היה הופך את זה לעונג גדול עוד יותר.