אם מבקשים מאוהד כדורגל ממוצע לחשוב על קבוצת כדורגל בלארוסית, השם הראשון, וכנראה גם היחיד שיעלה לראש, הוא זה של באטה בוריסוב. אם אתם ממש טובים בארץ-עיר מעבר להתעניינות בכדורגל, גם זה של דינמו מינסק אולי יעלה לראשכם, אך אין להשוות את הקבוצה מהבירה למי שהעפילה 5 פעמים לשלב הבתים של ליגת האלופות בגלגול הקודם שלה. אבל מי שהייתה במשך שנים השליטה הבלתי מעורערת של הכדורגל הבלארוסי, נמצאת כעת מרחק 3 מחזורים בלבד מאחד הרגעים המביכים בתולדותיה: ירידת ליגה.
כדי להבין את גודל ההתרסקות, צריך לחזור מעט אחורה. באטה זכתה ב-15 אליפויות בלארוס (הכי הרבה במדינה), מתוכן 13 ברציפות בין 2006 ל-2018. היא הפכה למשתתפת קבועה במוקדמות המפעלים האירופיים, העפילה כאמור חמש פעמים לשלב הבתים של ליגת האלופות והתמודדה מול כמה מהמועדונים הגדולים ביבשת.
רגע השיא הגיע באוקטובר 2012. באטה אירחה את באיירן מינכן בשלב הבתים של ליגת האלופות והדהימה את הגרמנים עם 1:3 - הניצחון הגדול בתולדות המועדון. באיירן המשיכה באותה עונה עד לזכייה במפעל עם ה-1:2 של אריאן רובן בוובלי בקלאסיקר מול דורטמונד, אבל את הערב ההוא בבלארוס היא בוודאי לא שכחה.
14 שנים מאוחר יותר, המציאות נראית אחרת לחלוטין. באטה מדורגת במקום ה-15 מתוך 16 קבוצות בליגה הבלארוסית, עם 21 נקודות בלבד אחרי 27 מחזורים. המאזן שלה כולל ארבעה ניצחונות, תשע תוצאות תיקו ו-14 הפסדים, והנתון המדאיג מכולם הוא 19 שערי זכות בלבד, פחות מכל קבוצה אחרת בליגה.
הנפילה לא התרחשה ביום אחד. אחרי 13 האליפויות הרצופות, באטה אמנם המשיכה להיאבק בצמרת, אך בהדרגה איבדה את מעמדה. ב-2022 עוד סיימה שלישית, ב-2023 ירדה למקום החמישי, ב-2024 לשמיני וב-2025 כבר דורגה עשירית. העונה, מה שהתחיל כהמשך ההידרדרות הפך למאבק הישרדות של ממש.
גם הניסיונות לשנות את המצב על הקווים לא הביאו למפנה. בחודש אוקטובר הוזז המאמן ויטלי רוגוז'קין מתפקידו, אך נשאר לעבוד במערכת המועדון. אלא שגם השינוי הזה לא הצליח בינתיים לעצור את כדור השלג. דווקא ברגעים שבהם הייתה צריכה להתעלות, באטה קרסה מול היריבות הישירות שלה בתחתית. ב-18 באוקטובר הפסידה 2:1 לדנייפר מוגילב, שישה ימים לאחר מכן נכנעה 1:0 לבלשינה בוברויסק, ובמחזור האחרון הפסידה באותה תוצאה לארסנל דזרז'ינסק. שלושה הפסדים רצופים לקבוצות שנאבקות גם הן על ההישרדות.
וכעת, שלושה מחזורים לסיום העונה, המצב פשוט: באטה נמצאת במקום ה-15, שמוביל לירידה ישירה. מעליה מדורגת דנייפר מוגילב עם 23 נקודות, במקום ה-14 שמוביל למשחקי מבחן, בעוד שבלשינה במקום ה-13 עם 24 נקודות, שלוש בלבד יותר מבאטה. המשמעות היא שגורלה של קבוצת הפאר עדיין בידיה באופן חלקי, אבל היא תצטרך להתחיל לנצח ולקוות למעידות של היריבות.
גם לוח המשחקים לא בדיוק מאיר לה פנים. בשבת הקרובה תארח את טורפדו ז'ודינו, שנמצאת במקום השמיני. לאחר מכן תצא למשחק חוץ מול גומל, שמדורגת בצמרת העליונה של הטבלה, ותסיים את העונה בבית מול איסלוץ', שנמצאת במקום השני ונאבקת על האליפות. שלושה משחקים מול קבוצות שאינן נאבקות בתחתית, ולפחות אחת מהן עשויה להגיע למחזור האחרון כשהיא חייבת נקודות במאבק על התואר.
בשביל לשרוד ללא משחקי מבחן, באטה תצטרך לעקוף לפחות שתי קבוצות. גם המקום ה-14 לא יבטיח לה דבר, אלא רק הזדמנות נוספת להציל את העונה במפגש מול יריבה מהליגה השנייה.
אז איך זה קרה? הידרדרות של באטה החלה ב-2018, עם מותו של אנטולי קפסקי, האיש שבנה את המועדון והפך אותו לאימפריה. תחת ניהולו נהנתה הקבוצה מיציבות מקצועית, יכולת לאתר שחקנים צעירים ולמכור אותם ברווח, ובעיקר מהכנסות משמעותיות מההשתתפות במפעלים האירופיים.
לאחר מותו עבר הניהול לבנו, אנדריי קפסקי, ובמקביל החלו חילופי מאמנים תכופים. באטה איבדה בהדרגה את היתרון המקצועי שלה על היריבות המקומיות, והכישלונות החוזרים במוקדמות המפעלים האירופיים פגעו במקור הכנסה מרכזי. ללא הכסף הגדול מאירופה, המועדון התקשה לשמר את שחקניו המובילים ולמשוך מחליפים באותה רמה.
המצב החמיר בשנים האחרונות גם בשל קשיים כלכליים והתערבות גוברת של הרשויות בבלארוס בענייני המועדון. ב-2023 נתקלה באטה בקשיים בקבלת תמיכה מגופים ממשלתיים, ובמקביל נאלצה להסתמך יותר על שחקנים צעירים וחסרי ניסיון. ב-2024 כבר עמד לרשותה תקציב ממוצע בלבד ביחס לליגה המקומית, רחוק מאוד ממעמדה הכלכלי בשנות השיא.
ביוני 2026 הודה אנדריי קפסקי כי המועדון סיים את השנתיים הקודמות בהפסדים משמעותיים וכי הוא מתמודד עם גירעון תקציבי מתמשך, אך הדגיש שאינו נמצא על סף פשיטת רגל. כך, בתוך פחות מעשור, הפכה הקבוצה העשירה והחזקה בבלארוס למועדון שנאבק לא רק על הישגים, אלא גם על יציבות כלכלית ועל מקומו בליגה הבכירה.