לפני פחות מרבע מאה היא שברה את השליטה של דינמו והיידוק, הניפה צלחת אליפות והציגה לעולם את איביצה אוליץ'. כיום, אחרי שנים של ניהול מעורר מחלוקת, חובות, אובדן הבית והתרסקות מקצועית, NK זאגרב מתכוננת לשחק בדרג השישי. היא עדיין קיימת, אבל כמעט כל מה שהפך אותה למועדון משמעותי כבר נשאר בעבר.
בקיץ 2002 היה קשה לדמיין איפה הסיפור הקסום יגמר. שחקני הקבוצה חגגו את האליפות הראשונה בתולדות המועדון בשיער צבוע בלבן, נסעו ברחובות העיר באוטובוס פתוח והניפו את הגביע לעיני אוהדים שהאמינו כי נולד כוח חדש בכדורגל הקרואטי. זו לא הייתה רק זכייה מפתיעה של אנדרדוג. זו הייתה שבירת סדר קיים.
בעשור הראשון שלאחר הקמת הליגה הקרואטית, האליפות הייתה נחלתן הבלעדית של דינמו זאגרב והיידוק ספליט. בעונת 2001/02 הופיעה NK זאגרב, שכונתה "המשוררים” והוכיחה שאפשר אחרת. כמעט 25 שנה לאחר מכן, אותו מועדון מופיע ברישומי ההתאחדות הקרואטית כקבוצה בליגה העירונית הראשונה של זאגרב, המהווה את הדרג השישי במדינה. זו אינה קבוצה חדשה שנושאת את אותו שם, וגם לא מועדון שקם מחדש לאחר פירוק. מדובר עדיין ב-NK זאגרב ההיסטורית, אלופת קרואטיה לשעבר, שנפלה כמעט עד התחתית של התחתית.
בניגוד לדינמו, המועדון הגדול והחזק של הבירה, NK זאגרב טיפחה במשך השנים דימוי אחר. פחות ממסדי, פחות עוצמתי מבחינה פוליטית וכלכלית, ולעיתים גם רומנטי יותר. הכינוי "המשוררים” נקשר למיקומו של האצטדיון ברחוב הנושא את שמו של המשורר הקרואטי סילביה סטרחימיר קרנצ'ביץ'.
המועדון לא היה אימפריה יוגוסלבית, אך הוא היה חלק מוכר מהנוף העירוני. אחרי עצמאות קרואטיה הוא היה ממייסדי הליגה הבכירה ב-1992 והשתייך אליה ברציפות במשך יותר משני עשורים. לצד הופעות בצמרת, התפתחה בו מסורת של קידום שחקנים צעירים ושל הענקת במה לכדורגלנים לפני המעבר למועדונים גדולים ועשירים יותר.
עונת החלומות
השיא הגיע בעונת 2001/02, תחת המאמן זלאטקו "ציצו” קראנצ'אר. זאגרב לא גנבה את האליפות במקרה ולא זכתה בה בזכות קריסה חד פעמית של יריבותיה. היא הייתה הקבוצה הטובה בליגה: כבשה 71 שערים, יותר מכל קבוצה אחרת, וספגה רק 24, הנתון הנמוך ביותר באותה עונה. בחוד שיחק איביצה אוליץ', אז חלוץ בן 22 שהחל להפוך לאחד השמות הבולטים בכדורגל הקרואטי. הוא כבש 21 שערי ליגה, סיים כמלך השערים ונבחר לשחקן העונה. לצדו בלט אדמיר הסנצ'יץ', שכבש 14 שערים, ובסגל היו גם שמות כמו אמיר ספאחיץ', פטר קרפאן, חרבויה שטרוק וקרונוסלב לוברק.
זאגרב סיימה את העונה שתי נקודות לפני היידוק ושמונה לפני דינמו. היא הפכה לקבוצה הראשונה בעידן הליגה הקרואטית העצמאית ששברה את השליטה של שתי הגדולות. במשך שנים היא נותרה היחידה שעשתה זאת. האליפות הייתה אמורה לשנות את מעמדו של המועדון. במקום זאת, במבט לאחור, היא הייתה הפסגה שממנה החלה הירידה.
כמו מועדוני אנדרדוג רבים שזוכים באליפות מפתיעה (לסטר 2016), זאגרב התקשתה לשמור על הסגל ועל התנופה. אוליץ' חצה את הכביש לדינמו, ולאחר מכן המשיך לצסק"א מוסקבה ולקריירה מפוארת בין היתר באיירן מינכן. שחקנים נוספים נמכרו או עזבו, והמועדון לא הצליח לבנות מנגנון כלכלי ומקצועי שיאפשר לו להישאר מועמד קבוע לתארים.
ובכל זאת, הקריסה לא הייתה מיידית. זאגרב עוד סיימה במקום השלישי בליגה בעונות 2004/05 ו-2006/07, והגיעה לחצי גמר הגביע הקרואטי בעונת 2007/08. בשורותיה שיחקו לאורך השנים מלכי שערים כמו דאבור ווגרינץ ואיבן קרסטנוביץ', ובהמשך גם לא אחר מאשר מריו מנדז'וקיץ' עבר במועדון לפני שהפך לאחד החלוצים הבכירים באירופה וכבש בשני גמרים של ליגת האלופות.
אלא שמתחת לפני השטח החלו להצטבר בעיות. תקופת שלטונו הארוכה של הנשיא דראז'ן מדיץ' הפכה למוקד של ביקורת מצד אוהדים, שחקנים ואנשי המועדון. הטענות נגעו לריכוזיות, לניהול הכספי, ליחס לאוהדים ולדרך שבה התקבלו החלטות. המועדון, שפעם ייצג עבור רבים אלטרנטיבה עירונית לדינמו, הלך והתרחק מחלק מהקהל שלו.
הקרע היה עמוק כל כך, שב-2015 הוקם בעיר מועדון נפרד בשם זאגרב 041. המועדון החדש נבנה על עקרונות של בעלות חברים וקבלת החלטות דמוקרטית, והוצג בידי מייסדיו כהמשך לרוח שאוהדים חשו כי אבדה ב-NK זאגרב המקורית. חשוב להדגיש: זאגרב 041 אינה אותה ישות משפטית ואינה מחזיקה באליפות של 2002, אלא מועדון אוהדים נפרד.
ואז החל כדור שלג. בתום עונת 2012/13 ירדה NK זאגרב מהליגה הבכירה לראשונה מאז הקמת הליגה הקרואטית. היא חזרה מיד לאחר שזכתה בליגת המשנה, ואף שרדה עונה נוספת, אבל הירידה של 2016 סימנה את תחילת ההתרסקות האמיתית. מכאן התהליך היה מהיר וכואב: מהליגה השנייה לשלישית, מהליגה הארצית למסגרות האזוריות, ובהמשך לליגות החובבניות.
הפער בין ההיסטוריה לבין המציאות הלך והפך קיצוני. מועדון שייצג את קרואטיה במוקדמות ליגת האלופות מצא את עצמו משחק מול קבוצות מעיירות קטנות ומועדונים שכונתיים, לעיתים לעיני מספר מצומצם של צופים. בעונת 2025/26 השתתפה הקבוצה במסגרת אזורית המהווה את הדרג החמישי. תוצאותיה במהלך העונה המחישו את מצבה: רצף הפסדים, קושי בכיבוש שערים ומאבק בתחתית. רישומי ההתאחדות לעונת 2026/27 משייכים אותה לליגה העירונית הראשונה של זאגרב (ליגה שישית).
לקריסה המקצועית התלווה גם אובדן של אחד הסמלים החשובים ביותר של המועדון: אצטדיון קרנצ'ביצ'בה. במשך עשרות שנים היה המקום הבית של NK זאגרב. שם נרשמו ניצחונות גדולים, שם נחגגה האליפות ושם נבנתה הזהות של "המשוררים”. עם החרפת הסכסוך בין הנהלת המועדון לעירייה, חדלה הקבוצה להשתמש באצטדיון באופן קבוע ועברה למתחם אחר. המעבר היה הרבה יותר משינוי כתובת. קרנצ'ביצ'בה נמצא בלב העיר ומזוהה עם הכדורגל של זאגרב. המתחם החלופי קטן וצנוע יותר, והפך לסמל למרחק שעבר המועדון ממעמדו הקודם.
אוליץ` מול תמיר כהן (GETTY)
האירוניה כואבת במיוחד: האצטדיון ההיסטורי עובר בשנים האחרונות בנייה מחדש ונועד לשמש את לוקומוטיבה, ובהמשך גם כבית זמני לדינמו בזמן הקמת אצטדיון חדש במקסימיר. המועדון ששמו היה מזוהה עם קרנצ'ביצ'בה אינו חלק מרכזי מהעתיד המתוכנן של המתקן.
המשבר הגיע גם לבית המשפט. ב-2024 ביקשה עיריית זאגרב לפתוח בהליך חדלות פירעון נגד המועדון, בטענה לחוב כולל של כ-521 אלף אירו. לפי העירייה, החוב הורכב מכ-475 אלף אירו קרן ומכ-46 אלף אירו ריבית, בגין שימוש במתחם הכדורגל ברחוב וסלאצ'קה ללא תשלום לאחר סיום הסכם השכירות. בינואר 2025 פורסם כי בית המשפט המסחרי פתח בהליך חדלות פירעון בעניינו של המועדון. עם זאת, בניגוד למה שהמונח "פשיטת רגל” עשוי לרמוז, NK זאגרב לא נעלמה: קבוצותיה המשיכו להשתתף בתחרויות, האתר הרשמי נותר פעיל וההתאחדות הקרואטית עדיין מציגה אותה כמועדון רשום עם קבוצת בוגרים ומחלקות צעירות.
נכון לאוגוסט 2026, המקורות הפומביים שנמצאו אינם מספקים תמונה משפטית מלאה ועדכנית של כל ההליכים והחובות. לכן יהיה לא מדויק לקבוע שהמשבר נפתר. מה שאפשר לקבוע בוודאות הוא שהמועדון לא פורק ושהפעילות הספורטיבית שלו נמשכת. השאלה האם NK זאגרב עדיין קיימת דורשת תשובה כפולה. מבחינה רשמית, התשובה היא כן. יש מועדון פעיל, יש רישום בהתאחדות, יש קבוצת בוגרים ויש קבוצות נוער. השם, הסמל וההיסטוריה של אלופת 2002 לא נמחקו. אבל מועדון כדורגל הוא יותר מרישום משפטי.
האליפות של 2002 נותרה אחת העונות הרומנטיות בתולדות הכדורגל הקרואטי. היא הציגה חלוץ צעיר בשם איביצה אוליץ', העניקה לזלאטקו קראנצ'אר הישג היסטורי והכניסה את "המשוררים” לספרי ההיסטוריה. אלא שההיסטוריה אינה מגינה מפני טעויות ניהוליות, חובות ואובדן אמון. תוך פחות מרבע מאה ירדה NK זאגרב מהפסגה הלאומית לליגה עירונית. היא לא מתה, אבל היא נאבקת על משהו בסיסי יותר מאליפות: על היכולת להפוך שוב למועדון בעל עתיד, ולא רק לשם גדול מן העבר.