מירצ`ה לוצ`סקו הלך לעולמו בגיל 80

סוף דרכה של אגדה: מאמן הכדורגל הרומני נפרד לאחר שהתמוטט באימון

מערכת אתר ערוץ הספורט
Getting your Trinity Audio player ready...
(Photo by Alex Nicodim/NurPhoto via Getty Images)
(Photo by Alex Nicodim/NurPhoto via Getty Images)
שנה גודל פונט א א א א
סופה של אגדה: מאמן הכדורגל הרומני מירצ'ה לוצ'סקו הלך לעולמו הערב (שלישי), כשהוא בן 80. שבוע לאחר שהתמוטט באימון והיה במצב קשה, לוצ'סקו נפרד מן העולם - כשהוא מותיר אחריו מורשת ארוכה, כשחקן וכמאמן.

לוצ'סקו, יליד בוקרשט, שיחק רוב חייו בקבוצה הגדולה של העיר - דינמו. הוא שיחק במדיה כשחקן כנף בין 1963 ל-1977 (למעט שנתיים השאלה בסטינטה בוקרשט, הקטנה יותר), עוד חמש שנים בצ'ורבינול עד שפרש לראשונה בשנת 1982.
בשנת 1990, כשאימן את דינמו, חזר להופעה אחת אחרונה כשחקן - בשל העובדה שהקבוצה התייצבה ללא שחקנים רבים שזומנו לסגל הרומני לקראת המונדיאל. זו היתה הופעתו האחרונה והסופית ככדורגלן, לפני שפנה לאימון. הוא רשם 64 הופעות ותשעה שערים כשחקן נבחרת רומניה, כולל הופעה כקפטן במונדיאל 1970 במקסיקו.

את קריירת האימון שלו החל לוצ'סקו עוד כשחקן, כששימש מאמן/שחקן בצ'ורבינול בין 1979 ל-1982. בשנת 1981 הוא מונה, במקביל וכבר כשהיה בן 36 למאמן נבחרת רומניה - איתה הוא הצליח להעפיל ליורו 1984, והיה קרוב מאוד להעפיל גם למונדיאל 1986. לוצ'סקו גם היה הראשון ששיתף שחקן בשם גיאורגי חאג'י, שעלה לשחק לראשונה במשחקו האחרון כמאמן והיה בן 20.

לאחר מכן, הוא עבר לאמן את דינמו בוקרשט עוד חמש שנים, כשהתחנה הבאה שלו היתה איטליה - שם אימן בפיזה, בברשיה, איתה עלה לליגה הבכירה באיטליה ב-1992 וברג'יאנה.

אחרי סיבוב קצר במולדת במדי ראפיד בוקרשט, הוא חזר לאיטליה בשנת 1998 כמאמנה של אינטר - שם אימן שחקנים כמו רונאלדו הברזילאי, רוברטו באג'יו, אנדראה פירלו, חאבייר זאנטי ואיוון זאמורנו. הוא הגיע עם אינטר לרבע גמר ליגת האלופות, שם הודח ע"י מנצ'סטר יונייטד שזכתה בגביע, אבל סיים את דרכו בחודש מרץ לאחר עימותים מתוקשרים עם הכוכב, רונאלדו.

אחרי עוד סיבוב בראפיד, הוא נכנס בשנת 2000 לנעליו של פתיח טרים בגלאטסראיי, איתה גם זכה בסופר קאפ האירופי אחרי ניצחון על ריאל מדריד.  לאחר מכן המשיך גם לבשיקטאש, אימן 12 שנה בשחטאר דונייצק (כולל זכייה בתשע אליפויות אוקראינה ופעם אחת בגביע אופ"א 2009). אחר כך אימן שנתיים את נבחרת טורקיה, שלוש שנים את דינמו קייב ובשנתיים האחרונות לחייו סגר מעגל בנבחרת הלאומית, עד שבוע לפני מותו בנסיבות מצערות.