עם נפילת שלטון הטאליבן לאחר מלחמת אפגניסטן ובלימת הניסיונות של הכוחות הפונדטמנטליסטים, לאט לאט חזרו החיים לסדרם באפגניסטן. אחד הדגשים ששמו לעצמם בהנהגה החדשה כחלק משיקום המדינה הוא טיפוח הספורט.
לפני כתשע שנים נפתחה הליגה האפגנית בכדורגל, שהחליפה את ''הליגה הקאבולית''. במסגרת הפורמט החדש, שמונה קבוצות התחרו ביניהן במסגרת של שני בתים לתחרות שנערכה כחודש. שנה לאחר מכן, במדינה החליטו לשווק את הליגה בערוצי הטלוויזיה ולכל קבוצה שובצו 18 שחקנים באמצעות תוכנית ריאליטי מקומית.
לצד ליגת הגברים, ובלחץ של ארגוני זכויות אדם, הוקמה גם ליגה לנשים. כדי להבין עד כמה מדובר היה מהפכני, צריך ללכת כמה שנים אחורה לתקופות בהן נשים וילדים הוצאו להורג באצטדיון הכדורגל הלאומי בבירת המדינה, קאבול, משום שעברו על חוקי הדת הקיצוניים שהוחלו בתקופת שלטון הטאליבן.
הזוועה באיצטדיון הלאומי הייתה כה גדולה שבשנת 2007 הקבלנים ששיפצו את האיצטדיון הסירו כשני מטרים של אדמה כדי להבטיח שלא ישחקו על שרידי גופות של אפגנים שהוצאו להורג.
כדי לשמור על הסדר ולמנוע מחאות של הפונדמנטליסטים, השחקניות היו מחויבות ללבוש חולצות ארוכות, חותלות מתחת למכנסיים הקצרים וחיג'אב בצבע שחור. ביציע היתה הפרדה בין גברים לנשים. למרות הניסיונות ליצור ליגת נשים עם מגבלות צניעות, העניין לא עבר חלק. בעונה הראשונה שחקניות הליגה טענו כי הוטרדו ואף היו איומים לירות על משרדי ההתאחדות באפגניסטן.
שנתיים לאחר הקמתה, ב-2017 הודיעה ההתאחדות על סגירת ליגת הנשים בעקבות היעדר תקציב אך זה לא הכין את כולם למה שהתרחש לאחר מכן. שחקניות נבחרת הנשים האשימו את נשיא ההתאחדות, קראמודין קארים, באונס והתעללות פיזית. הוא הכחיש בתוקף את ההאשמות, אך פיפ''א הודיעה שהיא אוסרת עליו לחזור לניהול כדורגל למשך כל ימי חייו, וזאת לאחר ששימש כנשיא ההתאחדות במדינה משנת 2004 ואף היה נחשב לאחד שדחף את ליגת הנשים קדימה.
בעקבות השערוריה, החל לחץ על הממשלה באפגניסטן לחזור ולהפעיל את ליגת הנשים, דבר שאכן קרה שנה מאוחר יותר ובשנתיים האחרונות הליגה פעלה כסדרה. ''עכשיו כשאני רואה את מגרש הכדורגל, אני מבינה שמדובר במקום שמביא שמחה לאנשים. הם באים לשמוח ולעודד את הקבוצות שהם אוהבים", אמרה אחת השחקניות רגע לפני גמר האליפות של עונת 2020 לתקשורת זרה שהגיעה לסקר את האירוע החגיגי.
כעת, לאחר שארגוני הטאליבן הצליחו לכבוש מחדש את הבירה קאבול, שחקניות הכדורגל והבכירים בהתאחדות שתמכו בהקמת ליגת הנשים מנסים לברוח מהמדינה ואף ביקשו מקלט בהודו. סוף עצוב לחלום על שוויון מגדרי.