הכי רחוק מניימאר: על המורשת של קאקה

2007 הייתה השנה של קאקה. הוא הוביל את מילאן לזכייה בליגת האלופות (עם בישול לשער השני שהשלים נקמה קטנה בליברפול עם איסטנבול 2005), המשיך עם הרוסונרי לזכייה בסופרקאפ האירופי ובגביע העולם לקבוצות וגרף את שני התארים האישיים החשובים של התקופה: שחקן השנה של פיפ"א וכדור הזהב. אחריו, החלו ימי השליטה של ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. הפנומנים של הדור הנוכחי השתלטו על כדור הזהב ל-10 השנים הבאות עד שהגיע לוקה מודריץ'.

למעשה, קאקה, שאישר כי יגיע ליטול חלק במשחק השלום בסמי עופר ב-29 באוקטובר, הוא שחקן ההתקפה האחרון שסיפק שנה באיכויות של הארגנטינאי והפורטוגלי. השליטה שלהם בכדורגל העולמי כל כך אבסולוטית, עד שלעתים נראה שהם פשוט מאפילים על כל כישרון עולה. יש שיגידו שקאקה כנראה חי בתקופה הנכונה, יש שיגידו שהיו חסרים לו אלמנטים כדי להיזכר כאחד הגדולים ששיחקו את המשחק. דבר אחד בטוח, הוא היה ועודנו כוכב מסוג אחר. כל כך שונה מהשחקנים המוחצנים והמיוחצנים של עידן הרשתות החברתיות. ניימאר למשל.

בינואר 2009, כמעט הפך קאקה לשחקן הראשון שדמי ההעברה תמורתו חוצים את רף 100 מיליון היורו. זו הייתה מנצ'סטר סיטי. "ישבתי בבית והטלפון צלצל. זה היה אבא שלי והוא נשמע נרגש. הוא אמר לי שסיטי הגישה למילאן הצעת ענק ולפני שהגבתי, הוסיף שמילאן מוכנה להסכים. בכלל לא ידעתי שסיטי מעוניינת בי. הם סגרו עם מילאן ואז שאלו מה אני חושב", סיפר קאקה לימים. מילאן לא הייתה יכולה לסרב להצעה הדמיונית. קאקה כן.

הוא חשב על ההצעה, אבל זו גרמה לו להרגיש רע: "זה נראה כמו אתגר מרגש, פרק חדש בשבילי, אבל זה בא משום מקום. הרגשתי מבולבל ומעורער רגשית. הסיטואציה הפכה אותי. בזמן המגעים, שיחקתי נגד פיורנטינה ולא יכולתי להתרכז במשחק. אוהדי מילאן שרו לי: 'אל תמכור את עצמך'". קאקה המעורער פנה לעזרה. הוא התייעץ עם לאונרדו ועם בני משפחתו והחליט להקשיב להצעה. אביו טס למנצ'סטר להיפגש עם מארק יוז וראשי המועדון. הסכום שהיה על השולחן הימם את כולם: 500 אלף ליש"ט לשבוע.

לקאקה היה טוב בצד האדום של מילאנו. אם מילאן הייתה מסרבת, קאקה לא היה "מתפרץ לחדר ההנהלה ודורש את ההעברה". הוא אפילו לא היה שוקל את המעבר. זה מה שהופך אותו לכל כך שונה. הרבה שחקנים היו קופצים על ההזדמנות להיכנס לספרי ההיסטוריה של ההעברות. לימים כריסטיאנו וניימאר עסקו בסכומים ששולמו תמורתם באובססיביות.

את קאקה זה לא עניין. המו"מ נכפה עליו, והיו לו שאלות אחרות. מי עוד יהיה חלק מהפרויקט? מה המטרות? המספרים לא היו בעיה, אבל קאקה לא היה שקט. בזמן שישב בביתו, התפלל וחשב, מאות אוהדי מילאן התגודדו ברחוב בו גר ותמכו בו. כשהגיע הטלפון מאביו בו נדרש לתת תשובה סופית, ענה: "אבא, תגיד הם שזה לא יקרה עכשיו ונראה מה יהיה בעתיד. אני נשאר במילאן, זו ההחלטה הסופית שלי".

ההמשך ידוע. קאקה יצא אל החלון וסימן לאוהדים אני נשאר, חצי שנה מאוחר יותר הוא נמכר לריאל מדריד בסכום נמוך יותר של 67 מיליון יורו. לא היה לו קל כשתקופה קצרה אחריו הגיע למועדון אחד בשם כריסטיאנו. גם הפציעות השפיעו על ההצלחה במדריד. קשה שלא לדמיין את קאקה כפנים של הפרויקט העתידי במנצ'סטר סיטי, במקום בו נמצא למשל סרחיו אגוארו היום. אבל קאקה לא מתחרט: "כסף מעולם לא היה בראש סדר העדיפויות שלי. אני גאה בקריירה שלי... אתה צריך להיות רגוע ולקבל החלטות בשקט. מצאתי את השלווה שאפשרה לי להגיד 'לא תודה' לסיטי".

במבט לאחור, קאקה לא חזר לעצמו אחרי שעזב את מילאן בקיץ 2009. גם המפגש עם ז'וזה מוריניו וכריסטיאנו במדריד לא עשה לו טוב לקריירה. "הבעיה שלי במדריד היה הייתה הפציעות ואז המאמן. ביליתי שלוש שנים בלשכנע את מוריניו שאני צריך לקבל יותר הזדמנויות, אבל זו הייתה החלטה שלו ולא משהו בשליטתי. בשנה הראשונה הייתה לי בעיה בירך ואחר כך עברתי ניתוח בשריר, הייתי בחוץ חצי שנה ואז הגיע מוריניו. תמיד הייתי מקצוען והיום אני יכול להגיד בשמחה שהדלתות בריאל מדריד פתוחות בפניי. פלורנטינו אמר שהייתי אחד השחקנים הכי מקצוענים בתולדות המועדון".

יש משהו מאוד סמלי בעובדה ששני אנשים שאוהבים לשים את עצמם בפרונט דחקו את בחור צנוע ומאמין כמו קאקה לשולי אור הזרקורים. משהו שמסמל את "הדרישות" מכדורגלן בעידן הרשתות החברתיות. קאקה הוא אדם דתי ומאמין. בתקופות קשות בחייו, למשל כשתאונה בבריכת השחייה כמעט חיסלה לו את הקריירה בגיל 18, שם את מבטחו ביושב במרומים. "אני שייך לישו", אמר לא אחת. הוא לא חי את החיים הנוצצים של הכדורגלן הטיפוסי. הוא לא שם את עצמו מעל אף אחד. באיטליה נהגו לומר עליו ש"הוא באמת בחור נחמד בעולם של חארות".

אבל כמו שלא התחרט על שדחה את סיטי ופספס הזדמנות להיות הכוכב שיוביל אותה לשנים, כך לא בזבז זמן בכעסים על מוריניו. "נסעתי למנצ'סטר להשתתף באירוע ושהינו באותו מלון. דיברנו שעתיים. הוא בדיוק מה שאתם רואים בטלוויזיה. בחור סופר חכם וסופר מוכן". רונאלדו? "נגיש לכולם בחדר ההלבשה. אדם נהדר שתמיד עזר לי ועודד אותי שכשהיה יכול. מעולם לא הייתה לי בעיה עם אף אחד במהלך הקריירה שלי".

אי אפשר לדמיין כמעט שום כוכב ברזילאי מוציא משפט כזה מהפה. בטח לא ניימאר, שהפך את עצמו לאחד השנואים בעולם. גם רונאלדו החלוץ וכמובן רונאלדיניו סיפקו שערוריות תורניות. קאקה הוא אולי הסופרסטאר הצנוע האחרון. סיפור אגדה שונה עם סוף בעייתי. דווקא קרלו אנצ'לוטי, שטיפח אותו במילאן, היה האיש שאמר לו שלא יקבל דקות במדריד ואפשר לו לחזור לעונה בסן סירו כדי שלא יחמיץ את מונדיאל 2014. משם עשה סיבוב קצר בקבוצת נעוריו סאו פאולו ופרש כדמות נעצרת אחרי שלוש עונות באורלנדו סיטי מה-MLS.

הוא השאיר אחריו זיכרון של הבחור הנחמד. סופר מקצוען. הגאון שהיה יכול להגיע טיפה יותר רחוק. האיש שלרגע היה הטוב בעולם, רגע לפני העלייה של מסי וכריסטיאנו. זינדין זידאן אמר עליו בעבר שהוא "חתיכה נדירה של כישרון", פלה הגדיר אותו כ"שחקן מושלם ומודל לחיקוי מחוץ למגרש". מבקריו טענו מנגד: "בשיאו, הוא גרם לכדורגל להיראות מאוד פשוט, אבל אם לקחו ממנו את השטחים וגרמו לו להאט, הוא הפך פחות פחות אפקטיבי. הוא חסר את גורם ההפתעה שמאפיין גאונים טהורים".

אולי התרגלנו יותר מדי לחיי האינסטגרם הזוהרים של הכוכבים עד ששכחנו קצת להעריך את הבחורים הטובים והרציניים. אולי אנחנו מכורים לווירטואוזים, אבל קאקה השאיר אחריו משהו נצחי שיילך איתו תמיד. הוא לא יצר לעצמו שונאים כי תמיד הסתדר עם כולם. הוא השאיר חותם והפך לאגדה בכל מקום בו שיחק אולי להוציא את מדריד. כשאין לאיש מילה רעה להגיד עלייך, אוטומטית תיזכר כאגדה. זהו קאקה. שחקן מסוג אחר.