תחיית המתים: השחקנים שהפכו ללהיט היבשת

נהגו לבקר אותם, לצקצק בכל פעולה שלילית או לתהות איך הם הגיעו לתהום. אמרו שהם גמרו את הסוס, שחקנים של עונה אחת או שתיים במקרה הטוב ושאין להם מה למכור יותר ברמות הגבוהות. תחילת עונת 2018/19 בליגות הבכירות באירופה התאפיינה לה בשחקנים ששבו לכושר מצוין אחרי תקופה קשה ומובילים בגאון את הקבוצות שלהם.

חלק שינו אווירה, קבוצה או חזרו לליגה מוכרת וכמה פשוט קיבלו את הבטחון שהיו צריכים או מצאו את התפקיד המושלם עבורם. רגע לפני עוד מחזור שיוצא לדרך, סיפורם של ששת השחקנים שהוכיחו שהיה מוקדם להספיד אותם.

פאקו אלקאסר
לפני: 30 מיליון יורו שילמה ברצלונה לוולנסיה על מי שהיה החלוץ הבולט ביותר שלה פוסט עזיבת רוברטו סולדאדו. כמובן שלאלקאסר לא היה מיועד מקום בהרכב של הבלאוגראנה, אבל גם כשקיבל את ההזדמנות מלואיס אנריקה וארנסטו ואלוורדה שובץ לעיתים באגף או שנכנס לקראת סוף המשחק ולא סיפק את הסחורה. בשתי עונות בבארסה כבש 15 שערים בכל המסגרות, בקצב נוראי של גול בכל 152 דקות. ממש לא מספיק עבור מי שהיה אמור להיות חלוץ העתיד של הכדורגל הספרדי. הקטאלונים זכו בשלושה תארים מאז הגיע ובאף אחד מהם לא היה לו חלק פעיל.

והעונה: אלקאסר נהנה ממעבר חלק לגרמניה וירש את מיצ'י באטשוואי ופייר אמריק אובמיאנג בצורה מדהימה. עם תשעה שערים בשמונה הופעות בכל המסגרות הפך לפני ההצלחה של בורוסיה דורטמונד עד כה עם שער בכל 44 דקות והדובדבן שבקצפת כמובן שער הניצחון בקלאסיקר על באיירן מינכן. בדיוק אתמול (שישי), השוורצגלבן הפכו את ההשאלה לרכישה, שילמו את אופציית 21 מיליון היורו לברצלונה והחתימו את הכוכב על חוזה עד 2023. "אני לא חושב שאיבדתי שנתיים מהקריירה שלי, צמחתי ככדורגלן ואדם", אמר בראיון ל"מארקה". רק שימשיך כך.

דניאל סטארידג'
לפני: אוהדי היריבות לעגו ואמרו שהוא לא כובש שערים בגלל שהוא פוחד להיפצע בחגיגה ואפשר להבין את זה. 567 ימים מתוך כמעט שש השנים, סטארידג' פספס בגלל פציעות, והנוראית שבהן הגיעה דווקא אחרי עונת השיא ב-2013/14. החלוץ רקד פחות ופחות, כבש 17 שערי ליגה בלבד בארבע עונות (גול בכל 172 דקות) ואפילו בילה חצי עונת השאלה בווסט ברומיץ' שירדה לצ'מפיונשיפ מבלי שהבקיע אפילו פעם אחת בשש הופעות.

והעונה: לשיטת הלחץ של יורגן קלופ הוא פחות מתאים וסגנית אלופת אירופה למדה להסתדר יפה בלעדיו, אבל סטארידג' הביא משהו שלא היה לה כבר הרבה מאוד זמן - תרומה משמעותית מהספסל. שני שערים יש לו עד כה בליגה למרות שפתח פעם אחת בשבע הופעות (שער בכל 66 דקות) והכיבוש המרהיב שלו בסטמפורד ברידג' השאיר את ליברפול בלתי מנוצחת. גם באלופות הוא כבר הספיק לחגוג כשמצא את הרשת מול פאריס סן ז'רמן.

ג'רביניו
לפני: שתי העונות הנוראיות בארסנל הותירו את חותמן, והחלוץ הנהדר נדחק אט אט החוצה גם מרומא בה רשם עונה אחת מוצלחת (2013/14) מתוך שתיים וחצי. במדי הג'יאלרוסי, ג'רביניו כבש 26 שערים ב-88 הופעות בכל המסגרות (גול כל 267.5 דקות) ובינואר 2016 הוא עשה את מה שרבים מהכוכבים הדועכים עשו לפניו - עבר לליגה הסינית (הבאיי פורטונה), בה העמיד מאזן עלוב של ארבעה שערים ב-29 משחקים בשתי עונות וחצי.

והעונה: ג'רביניו החליט שנמאס לו להתבזבז במזרח, שב לליגה בה בלט לאחרונה היישר לפארמה השאפתנית שקמה מהקרשים. בינתיים זה נראה מעולה עם ארבעה שערים בשמונה הופעות ליגה, כולל אחד מטורף מול קליארי, בו שרף שלושת רבעי מגרש, זרק את רגנאר קלאבן ושלח בעיטה לקורה ופנימה. בגיל 31, הווינגר מחוף השנהב שוב כאן.

אנדרה סילבה
לפני: עם הטייטל "חלוץ העתיד של הכדורגל הפורטוגלי", הגיע סילבה לכסף הסיני של מילאן בקיץ 2017 עם המון ציפיות. בפועל, הוא פתח בשלושה משחקי ליגה בלבד מתוך ה-24 בהם שותף ומצא את הרשת רק פעמיים. וינצ'נזו מונטלה לא ספר אותו והעדיף את ניקולה קאליניץ', ג'נארו גאטוזו שבא אחריו נתן את המפתוח לפטריק קוטרונה הלוהט, וההצטרפות של גונסאלו היגוואין בקיץ גרמה לו להעדיף לעזוב לסביליה מאשר להילחם על דקות בפרויקט של הרוסונרי שמתקשה להתרומם.

והעונה: עם שני שערים בלבד פחות מליאו מסי ולואיס סוארס, אנדרה סילבה נמצא חזק מאוד בקרב על הפיצ'יצ'י ואולי אפילו על נעל הזהב. כבר במשחק הראשון שלו במדי סביליה הוא הרשית שלושער מול ראיו והוסיף גם צמד ענק מול ריאל מדריד ב-0:3. הרוחיבלנקוס רצים בצמרת הליגה הספרדית הרבה בזכות שיתוף הפעולה שלו עם וויסאם בן יידר, אם כי חווה ירידה קלה לאחרונה ולא כבש בארבעת משחקי הליגה האחרונים. יהפוך לפורטוגלי הדומיננטי בלה ליגה?

אנדרה שורלה
לפני: מישהו זוכר שמדובר באלוף עולם שכבש צמד ב-1:7 על ברזיל? מי שהיה אחת התקוות בחלק הקדמי של נבחרת גרמניה, מצא את עצמו מתדרדר מדחי לדחי. ז'וזה מוריניו הראה לו את הדלת החוצה, למרות תקופה סבירה בצ'לסי בה כבש 11 שערים ב-44 הופעות ליגה ואחרי עונה טובה של תשעה כיבושים וחמישה בישול בוולפסבורג, עשה את המעבר הגרוע ביותר בקריירה שלו - בורוסיה דורטמונד. שתי עונות עמוסות בפציעות ושלושה שערים בלבד הספיקו לשוורצגלבן, פולהאם של סלבישה יוקאנוביץ', ששבה לפרמיירליג קפצה על המציאה ושורלה טס בחזרה ללונדון.

והעונה: פולהאם סובלת מפתיחת עונה נוראית ונמצאת בתחתית הליגה האנגלית עם ניצחון אחד ותשעה הפסדים, אבל אפשר להגיד ששורלה הוא נקודת האור שלה. עם ארבעה כיבושים ב-12 משחקי ליגה (כבר יותר ממה שכבש בשנתיים שלמות בדורטמונד) הווינגר בן ה-27 שוב מחייך, מתרכז בלהציל את הקוטג'רס ומקווה לשוב לנבחרת גרמניה ולהעיר את ההתקפה שלה.

לוק שואו
לפני: עמדת המגן השמאלי בעייתית מאוד בכדורגל העולמי ומי שהיה אמור להיות אחד הבכירים בה, לפחות באנגליה, הוא שואו. 37.5 מיליון יורו שילמה מנצ'סטר יונייטד לסאות'המפטון על המגן הצעיר ב-2014, אבל סבל משלל פציעות כשהקשה שבהן הגיעה בספטמבר 2015, אז תוקל בחריפות על ידי הקטור מורנו בליגת האלופות ושבר את רגלו. את עונת 2015/16 הוא גמר וחזר למגרשים רק באמצע העונה שעברה, בה הציג יכולת קטסטרופלית וחווה את נחת זרועו של ז'וזה מוריניו, שביקר אותו ללא הרף ואפילו החליף אותו במחצית המשחק בו ניצחה יונייטד 0:2 את ברייטון בגביע.

והעונה: מדובר בשחקן הלא התקפי היחידי שנכנס לרשימה ובצדק מוחלט. שואו קיבל הזדמנות שנייה ממוריניו בשל פציעתו של הרכש החדש דיוגו דאלוט, לקח אותה בשתי ידיים והוא אחד השחקנים הבולטים של יונייטד בעונה הקשה שלה. החותמת הסופית לשביעות הרצון של השדים האדומים הגיעה בחודש שעבר, אז חתם על חוזה חדש ומשודרג עד 2023. על הדרך, הוא גם כבש את שער הפרמיירליג הראשון שלו בקריירה