"הם כמו בפלייסטיישן"

למשחק כזה אני בא בטבעיות. לא מתכנן. מולך מגיעים שחקנים עם יכולת טכנית מדהימה ומערך קבוצתי. כמו בכל משחק, אתה יודע שהם יגיעו מולך למצבים בטוחים, ולא משנה אם זה ביום טוב או ביום רע שלהם. מבחינתי, הדברים לאורך כל הקריירה באים בטבעיות. אני לא מסתכל על מסי או על וייה במשחק, זה לא מעניין אותי. אני חי בסרט 90 דקות, מסתכל על כל מהלך.

• הבלוג של דודו אוואט: בכל שבוע ב"לה ליגה", 5LIVE+

אחוזי המצבים מאוד גבוהים, אבל אין פחד, כי ככה זה נגד ברצלונה. כל אחד אומר 'מאיורקה מול ברצלונה, איזו תבוסה זו אתם יכולים לספוג'. התסריט לא תמיד נראה טוב, לפעמים בדקה השלישית אתה חושב שאתה הולך לקבל רביעיה, אבל לפעמים אתה מנצח בסוף. לפני המשחק אני חושב: איך אפשר לנצח את בארסה, או להשיג תיקו בקאמפ נואו? זה נראה לכולם בלתי אפשרי, אבל זה מה שיפה בכדורגל. גם אחרי שאתה מצליח אתה אומר לעצמך: 'איך זה אפשרי?', אבל יוצא גאה.

שואלים אותי איך זה לפני המשחק. רק לראות את האיצטדיון ריק בלי אוהדים, העיתונאים מסדרים מצלמות, טיפה סדרנים ותאורה - זה מדהים. איזה כיף לשחק במועדון כזה. אתה יוצא למגרש וזה מחמם את הלב לראות את כל הקהל. אני בטוח ששחקני ברצלונה מתייחסים בשיא הרצינות. זה מצמרר. עשינו להם חיים קשים בסיבוב הראשון עם 1:1. הפער בפסגה הוא רק חמש נקודות והם לא יכולים להרשות לעצמם מעידה. מצפה לנו משחק קשה. מהלחץ אנחנו יכולים לעשות פה תוצאה גדולה. יאללה נו, שייגמר, שייגמר.

יש לברצלונה את ההתקפה הכי מהירה. אין כזה דבר שפחות משלושה-ארבעה מגיעים מולך לרחבה. הדאבל פס, המהירות, המסירות בשטח של מטר. אני אומר לעצמי: 'כל שניה יכולים להגיע מולי. אסור לאבד ריכוז לשניה'. בכל הליגה אסור לאבד ריכוז, נגדם יותר. אסור לך להסתכל עליהם בכלל. אתה לא יכול לסגור את השחקנים האלה, ככה או ככה הם יגיעו למצבים. אנחנו קומפקטיים, סוגרים, מחפים האחד על השני. אסור לאבד כדורים ב-30 המטרים הקרובים לשער. חייבים לסיים התקפות. שהכדור ייצא, בעיטה לשער, קרן, כל דבר. רק אסור שהכדור ייאבד.

יותר מדאיג אותי לשחק נגד ריאל סוסיאדד או בילבאו, כי מבחינת מוטיבציה וריכוז בדרך כלל כולם רוצים להגיע ולנצח את הקבוצות הגדולות. באופן כללי אני שומר על יציבות לאורך שנים במשחקים הגדולים וזה זוכה לסיקור יותר מורחב.

לגבי היכולת של ברצלונה, בבית לא חיים את זה, רואים את זה בטלוויזיה. זה נראה גדול ואני נאלץ לעבוד קשה. אני יכול להבין שאומרים שהם משחקים כמו פלייסטיישן, אנחנו בעצמנו אומרים בקבוצה שזה פלייסטיישן. אני מרטיב את השיער, שם את החולצה ועולה לשחק. אין משהו מיוחד שאני עושה לקראת משחק כזה. אני רק מקווה שאוכל לא להרוס להם, אלא לבנות עבורי ועבור הקבוצה שלי.