בעיה בפס: לה מאסיה ממעטת לייצר כוכבים

כאוהדי כדורגל, יש הרבה דברים שכולנו יודעים בעל פה. מהזוכה האחרונה בליגת האלופות, דרך הקבוצות בהן משחקים ארלינג הולאנד או קיליאן אמבפה ועד לסיפור מאחורי שמו של אצטדיון 974 שאירח חלק מהמשחקים במונדיאל בקטאר. הרשימה עוד ארוכה, אבל אחד הדברים שבולטים בהעדרם הוא אקדמיות. ובצדק. רובן לא אמורות לעניין אותנו יותר מדי בתור אנשים שמתעסקים בכדורגל בוגרים.

השנים של אדוארדו קמאבינגה בראן, של חביצ'ה קרבצאחליה בדינמו טביליסי או של לואיס דיאס באתלטיקו ג'וניור הקולומביאנית הן לא יותר מאנקדוטה, ברוב המקרים. יוצאת מן הכלל היא האקדמיה שכולנו מכירים, "לה מאסיה". האקדמיה של ברצלונה במשך שנים הייתה הטובה בעולם. כולנו דיברנו על ההצלחה של הקטאלנים בגידול שחקנים, ובצדק.

האקדמיה של ברצלונה גידלה את אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה (ליאו מסי), את צ'אבי, את אנדרס אינייסטה ועוד. בגמר ליגת האלופות ב-2009 הקטאלנים פתחו עם 7 בוגרי אקדמיה בהרכב, בגמר ב-2011 הם פתחו עם 6. הקבוצה, אולי הגדולה בתולדות הכדורגל, אומנה ע"י פפ גווארדיולה, שעבד עם חלקם בברצלונה ב'. זה היה אחד הסיפורים הרומנטיים ביותר והיפים ביותר בתולדות הכדורגל. יורשו של פפ, טיטו וילאנובה, העלה הרכב עם 11 בוגרי אקדמיה בניצחון 0:4 על לבאנטה ב-2012. הישג רומנטי ומדהים כאחד, שקשה לשחזר גם בפוטבול מנג'ר.

פאסט פורוורד ל-2023. ברצלונה הודחה בפעם השנייה ברציפות מליגת האלופות בשלב הבתים, אך נמצאת במצב טוב בליגה הספרדית עם פער של שלוש נקודות על ריאל מדריד, אלופת ספרד ואירופה המכהנת, באמצע העונה. הקטאלנים הרשימו עם 0:1 מול אתלטיקו מדריד, אך כיום עם שלושה שחקני בית בלבד בהרכב: גאבי, אלחנדרו בלאדה וסרחיו בוסקטס (שהיה חלק מהקבוצה של 2009 ו-2011). מול הקולצ'נרוס גם אנסו פאטי פתח, אך במקום רוברט לבנדובסקי המושעה.

מועדון גדול שמסתמך על כיסים גדולים
בארסה עדיין קבוצה ענקית. היא השתקמה בצורה מרשימה לאחר עזיבתו הפתאומית של ליאו מסי, בעזרת מהלכים כלכליים מבריקים ושנויים במחלוקת. המועדון, שהיה ועודנו במצב כלכלי מורכב, הוציא 98 מיליון יורו על שחקנים בקיץ האחרון בקיזוז מכירות, 146 מיליון יורו ב-2019/20 ו-148 מיליון ב-2017/18. בחלק מהעונות שבתווך, הקבוצה הרוויחה ממכירות או שלא הוציאה סכומים משמעותיים, אבל המגמה ברורה. ברצלונה מוציאה המון כסף, ולא מגיעה לאותם ההישגים מהשנים הקודמות.

האקדמיה של ברצלונה עדיין מייצרת שחקנים מצוינים. גאבי המבטיח הוא הבולט שבהם, אך הוא עדיין לא כוכב. אלחנדרו בלאדה נראה לא רע בכלל ומשתלט על עמדת המגן במקום ג'ורדי אלבה, בוגר אקדמיה נוסף. מעבר לשניהם יש את פאטי, שחקן מוכשר מאוד שלא מצליח להשאר בריא לאורך זמן ומרגיש כאילו הוא דורך במקום מאז עונת הפריצה. נדמה שלאחרונה ברצלונה איבדה את מקומה כפס הייצור של סופרסטארים בינלאומיים.

שחקנים אחרים שיצאו מהמועדון פשוט לא התרוממו. ג'רארד דאולופאו לא הרשים בברצלונה, וכך גם אלחנדרו גרימאלדו או אדאמה טראורה. גם בשנים היפות היו פרוספקטים מבטיחים מברצלונה שפשוט לא התרוממו, כמו בויאן קרקיץ', ג'ובאני דוס סנטוס או גיא אסולין.

איבוד הזהות?
ברצלונה, כמו כל מועדון כדורגל, רוצה לנצח במשחקים. תחלופת המאמנים הגבוהה בקבוצה בשנים האחרונות, והעובדה שרובם לא גדלו במועדון כמו פפ גווארדיולה, השפיעה. מועדון כמו ברצלונה יכול וצריך להתחרות כל שנה על האליפות, ולשלם "שכר לימוד" לקשרים בני 18 או 19 ימנע את זה ממנה.

זה היה יכול להסביר את הדעיכה של לה מאסיה, אבל הבעיה היא שהשחקנים שיוצאים ממנה פשוט לא מספיק טובים. ריקי פוץ' ואילאיש מוריבה, למשל, היו חלק מהבוגרת ולא היו מספיק טובים או מחויבים בשביל להחזיק מעמד לאורך זמן. המאמן הנוכחי של הקבוצה, צ'אבי, בעיני רבים "פפ החדש" וממשיך דרכו של גווארדיולה, וגם הוא לא מעניק הזדמנויות יוצאות דופן לשחקני בית.

אנחנו חיים בעידן בו שחקנים פורצים בגיל צעיר. השחקנים שיוצאים מברצלונה לא מספיק בשלים, בטח בהשוואה לשמות כמו אנסו פרננדס, אורליאן טשואמני או טרנט אלכסנדר-ארנולד, שהפכו לשחקנים בולטים ברמה עולמית בגיל צעיר מאוד. בעידן בו נדרש יותר ויותר משחקנים, דריבל טוב ויכולת מסירה במרכז המגרש לא מספיקים ואנחנו לא רואים שחקנים מתפתחים לכוכבים עולמיים בתוך המועדון. לכן ברצלונה רוכשת במאות מיליונים בכל קיץ.

המשבר הכלכלי שהיה בברצלונה לא פסח גם על מחלקת הנוער. המגזין "4-4-2" הקדיש לכך כתבה מקיפה ב-2020, ומאז לא עלו צעירים משמעותיים לבוגרים (כשנזכיר, פעם נוספת, את הגעתו של פדרי ממחלקת הנוער של לאס פלמאס ולא מהאקדמיה). מאמן נוער שעבד בקבוצה בעבר אמר לעיתון, בזמנו, ש"ברצלונה איבדה את המשמעות של לה מאסיה. התיאוריות של יוהאן קרויף ופפ גווארדיולה נעלמו. בעבר הם גידלו את השחקנים כקבוצה ושיחקו באותה השיטה של ההרכב הראשון".

ג'ורדי קווינו מ"אל פאיס" הספרדי הסכים איתו: "ברצלונה איבדה כיוון ברגע שההנהלה שינתה את הגישה של קודמיה". חזרתו של הנשיא ז'ואן לאפורטה, מי ששימש כנשיא הקבוצה בין 2003 ל-2010 ושב אליה ב-2021, היא צעד גדול בכיוון הנכון. לכן יש סיכוי לא רע שלה מאסיה תחזור להיות האקדמיה הטובה בעולם בשנים הבאות, גם אם מאז בוסקטס יצאו ממנה מעט מאוד שחקנים משמעותיים.

שחקן הקבוצה לשעבר ג'ום לופיס הוסיף ש"לה מאסיה הפכה לעסק. הם איבדו את הנשמה". במובן הזה, האקדמיה הקטאלנית מזכירה יותר את מה שקורה בצ'לסי, קבוצה שבאופן מסורתי מחתימה שחקנים צעירים, משאילה אותם ואז מוכרת ברווח. הנוער הוא רק הנספח לקבוצה הראשית, ובמקרה הטוב שחקן או שניים מגיעים בשנה לבוגרים. החיבור בין העדר הדרך, האינטרס הכלכלי ושיטת המשחק שמרגישה מעט מנותקת אולי הוביל לקריסה של האקדמיה.

זה הכדורגל
יכול להיות שלה מאסיה לא תחזור אף פעם להיות מה שהיתה. הכדורגל הופך לעשיר יותר וכוכבים גדלים מהר יותר, כך ששחקנים כמו מארק קוקורייה - היום בצ'לסי - לא קיבלו הזדמנויות בברצלונה. יכול להיות שהצמיחה של מסי, צ'אבי ואינייסטה ביחד הייתה צירוף מקרים מוצלח.

גם כשיש כישרון על הנייר, כמו למשל בקבוצה שזכתה בליגת האלופות לנוער ב-2018, זה לא תורגם בבוגרים. באותה שנה ריקי פוץ' (היום בלוס אנג'לס), אוסקר מינגסה (סלטה ויגו), חואן מירנדה (ריאל בטיס), אלכס קולאדו (מושאל לאלצ'ה, 2 הופעות בבוגרים של ברצלונה) וקרלס פרז (מושאל לסלטה מרומא) הובילו את בארסה. פחות מחמש שנים לאחר מכן, אין עתיד לאף אחד מהם במועדון הבוגר.

כי הכדורגל אחר. המעבר מהנוער לבוגרים שונה, וברצלונה כבר שנים לא משחקת באיזה סגנון אחיד מגיל 9 ועד לקבוצה הבוגרת. יכול להיות שקבוצות כמו בורוסיה דורטמונד (בה עברו ארלינג הולאנד וג'וד בלינגהאם), מונאקו (קיליאן אמבפה, פאביניו, אורליאן טשואמני) ואחרות הן פסי ייצור טובים יותר מלה מאסיה.

יכול להיות שהאקדמיה של ברצלונה תחזור לעצמה עם נשיא כמו לאפורטה ומאמן בוגרים כמו צ'אבי, אבל מה שבטוח זה שהיא כבר לא מה שהייתה. אם פעם לה מאסיה הייתה הלב הפועם של המועדון המצליח בעולם, היום האקדמיה של ברצלונה הפכה לסתם עוד פס ייצור, ולא בטוח שאיכותי במיוחד.