עין הנמר: התחייה המחודשת של רדאמל פלקאו

זה קרה בשעת ערב מאוחרת. ביום האחרון של חלון ההעברות המטורלל שידענו, צצה ידיעה באחד מהאתרים הספרדים על כך שרדאמל פלקאו, הוא ולא אחר, סיכם את תנאיו לשנתיים ב...ראיו וייקאנו. תחילה הסיפור נשמע יותר מדי טוב מכדי לקחת אותו ברצינות, כעוד ברווז עיתונאי של הקיץ. כמה שעות לאחר מכן ואפילו האוהדים הכי פסימיים של ראיו החלו כבר להבין שזה באמת קורה. אגדת הכדורגל מקולומביה נחתה ימים ספורים לאחר מכן בדרום מדריד.

הסיפור הכי מפתיע של הקיץ כותב את עצמו כל שבוע מחדש. 10 דקות ו-24 שניות בלבד עברו על השעון, עד שפלקאו מצא את שערו הראשון בליגה הספרדית, מאז יוני 2013. אל טיגרה כבש את השלישי מול חטאפה (0:3) וכבר נישק את הסמל על החולצה, כשהקהל לא מפסיק לעודד ולקרוא בשמו של המלך החדש. שלושה ימים לאחר מכן בסן מאמס, הנמר טרף את האריות של בילבאו עם שער ניצחון עמוק בתוך תוספת הזמן (1:2) לאחר ששוב עלה כמחליף. ביום ראשון האחרון, החלוץ האימתני כבר פתח לראשונה בהרכב, כבש את השלישי שלו בשלושה משחקים והעניק לראיו 1:3 על קאדיס.

אחרי שבעה מחזורים, ראיו וייקאנו, הקבוצה הקטנה ביותר בלה ליגה, מוצאת את עצמה במקום החמישי בטבלה עם 13 שערי זכות (שניה בכיבושים רק לריאל מדריד) ו-13 נקודות (בערך שליש ממה שצריך כדי לשרוד). לא תמצאו אחד שבאמת ובתמים סבור שהקבוצה של אנדוני איראולה תסיים עם כרטיס לאירופה בסיום העונה, אבל עבור מי שהעפילה בקושי דרך הפלייאוף לליגה הבכירה וסומנה כיורדת ודאית, ההשתלבות המהירה של פלקאו וקצב צבירת הנקודות המרשים, נוסך הרבה ביטחון ואופטימיות להמשך עונה מרגשת ובלתי צפויה.

פלקאו כבר בן 35 ואינו נושא את רעמת השיער המפורסמת, שהיתה לסמל המסחרי שלו כאשר הפציץ 70 שערים ב-91 משחקים בכל המסגרות בשנתיים קסומות באתלטיקו מדריד (2011-2013), לה עזר לזכות בגביע המלך ובליגה האירופית, כשהוא מסמן את עלייתה לגדולה ספרדית ועולמית. מי שנחשב אז לאחד החלוצים הטובים בתבל, לא הצליח לשמור על הסטטוס הזה אחרי המעבר לכסף של מונאקו. הוא ידע פציעות קשות שלקחו את הקריירה שלו כמה צעדים לאחור, לא התאקלם בהשאלות במנצ'סטר יונייטד ובצ'לסי, חזר לקבוצה הצרפתית עימה זכה באליפות ונדד לטורקיה.

בשנתיים שלו בגלאטסראיי שמר פלקאו על ממוצע יפה, אלא ששיחק בקושי 33 משחקי ליגה (וחורר 19 פעמים את הרשת). הסיבה בגינה עזב איננה קשורה ליכולת, אלא לכך שהקבוצה מאיסטנבול כבר לא היתה יכולה לשלם לו את המשכורת בעקבות משבר הקורונה והחליטה לבטל את החוזה שלו. בסוף אוגוסט, מאריו סוארס, קשר ראיו, ששיחק עם פלקאו בשנות הזוהר באתלטיקו, הרים טלפון לחבר הקולומביאני והציע לו לחזור שוב למדריד. הנשיא הבלתי פופולארי של המועדון, ראול מרטין פרסה, שנמצא בסכסוך מתמשך עם אוהדי הקבוצה, התלהב מהרעיון להנחית כוכב מזדקן בחינם - והעסקה יצאה לפועל.

עם כל הכבוד לראיו, המוטיבציה של פלקאו להגיע למועדון הצנוע איננה מסתכמת רק בגיאוגרפיה וברצון המשפחה לחיות שוב במדריד הנוחה. אל טיגרה, שבחר בחולצה מספר 3 בה שיחק אביו המנוח ראדמל גארסיה, ייחל להגיע למקום שיעניק לו במה מספיק מרכזית על מנת לחזור להוות פקטור בנבחרת קולומביה ולייצג את המדינה בגביע העולם בקטאר 2022. אובדן כושר המשחק גרם לו להחמיץ את טורניר הקופה אמריקה שנערך בקיץ ובשנתיים האחרונות, פלקאו לא השכיל לעלות ב-11 בשום משחק של נבחרתו. בכושר שהוא נמצא כרגע, הדבר בהחלט עשוי להשתנות, אם רק ישמור על קו הבריאות.

המבוגרים יותר מבין אוהדי ראיו זוכרים את הפעם האחרונה שבה שחקן בסדר גודל כזה נחת במועדון הפצפון ונטול היומרות. זה היה הוגו סאנצ'ס, אגדת ריאל מדריד ונבחרת מקסיקו, שהצטרף לווייקאנו ב-1993. חלוץ העבר הרשית 16 שערים באותה עונה, אך לא הצליח למנוע מהקבוצה לנשור לליגה השניה. אם פלקאו, שהבטיח להעניק לאוהדים "שערים ושמחה רבה", ימשיך בקצב הזה, הוא אפילו מסוגל להתעלות על המקסיקני, ולעזור לראיו לשרוד.

שמו של פלקאו הולך לפניו, רק לא רק בגלל אישיותו הצנועה והביצועים על מגרשי הכדורגל. החלוץ הקולומביאני חמוש בגדוד של עשרות מיליוני מעריצים ברשתות החברתיות ונחשב לשחקן השני הכי פופלארי בליגה הספרדית בטוויטר (מעל 17 מיליון עוקבים) אחרי ג'רארד פיקה מברצלונה. בתקופה שבה לה ליגה מאבדת באופן מצער את טובי כוכביה, ליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו וניימאר בראש הרשימה, לא יזיק לה להזרים דם חדש-ישן מסוגו של פלקאו. גם בגילו המתקדם, בקבוצה שכונתית ואחרי לא מעט טיפולים, הוא מצליח לרגש מיליוני אוהדים. וזה אינו דבר של מה בכך.