האם גארת' בייל וחאמס רודריגס שיחקו את משחקם האחרון בריאל מדריד? ככל הנראה, התשובה היא חיובית. ה"מארקה" הספרדי טען היום (שישי) כי השניים נמצאים "עם שתי הרגליים מחוץ לברנבאו", וכי בתרחיש (הסביר לגמרי) שלא ישחקו עוד כדורגל העונה בספרד, ייתכן מאוד והרומן שלהם עם הבלאנקוס נגמר בקול ענות חלושה.
160 מיליון יורו שילמה ריאל, במצטבר, על שני השחקנים בהפרש של שנה: הוולשי בקיץ 2014, הקולומביאני ב-2015. מי שהיו אמורים להיות הגיבוי לדמות האלפא של כריסטיאנו רונאלדו, בסופו של דבר נותרו רק בצילו של הפורטוגלי. וזה לא בהכרח התחיל רע: העונה הראשונה של בייל (אז עוד צעיר ונמרץ) היתה פנטסטית, והסתיימה עם 22 שערים בכל המסגרות וגביע אירופה לאלופות (כולל שער של הוולשי בגמר בליסבון נגד אתלטיקו). גם חאמס, שהגיע עטור תהילה עם נעל הזהב מהמונדיאל בברזיל, הרשים בהתחלה עם 17 ב-46 הופעות.
אלא שהפתיחה המבטיחה לא העידה על ההמשך. שני השחקנים, שהגיעו תחת קרלו אנצ'לוטי, התקשו להסתגל למציאות החדשה - ובעיקר לאדם שיגדיר אותה, זינדין זידאן. בייל נדחק לחלוטין אחורה בסגל (שחקנים כמו איסקו או לוקאס ואסקס לחלוטין הועדפו על פניו), וחאמס עד כדי כך נמחק - שהוא פשוט הושאל לבאיירן מינכן. הנתונים שלהם בעונה הנוכחית כמעט עצובים: 3 שערים ב-18 הופעות לבייל, שער אחד ב-13 הופעות לרודריגס. רונאלדו התרחק, והשניים לא הצליחו למצוא את המקום שלהם גם בריאל החדשה.
אז לאן עכשיו? שניהם, לפחות במציאות שלפני הקורונה, כיוונו את פניהם לאנגליה: אין יום שבו אין ספקולציה חדשה שקשרה את הוולשי למנצ'סטר יונייטד, למרות שבדרך עומד החוזה שלו: מדובר בחוזה יוקרתי במיוחד, שאמור להימשך עוד שנתיים ועוד לא נמצאה קבוצה שתסכים לשלם עליו את הסכום.
וחאמס? הוא הוזכר לא פעם כמי שיתאחד מחדש עם האיש שהביא אותו לבירת ספרד, קרלו אנצ'לוטי, באברטון. את ההשקעה הכלכלית ברור שאף אחד לא יחזיר, בטח לא במציאות של אחרי הקורונה. ההבטחה הגדולה, בסופו של דבר, התפזרה ברוח.