נועד לגדולות: השינוי שהביא זידאן לריאל
המעבר משחקן גדול למאמן מוערך עבר חלק יחסית לזינדין זידאן. לפני שנה וחצי "הבן המועדף" של פלורנטינו פרס קיבל את המפתחות, ומאז ריאל מדריד לא עוצרת. הצרפתי, שבכלל פחד לאמן, עומד בפני היסטוריה עם הבלאנקוס, ואפילו רונאלדו מציית לפקודות
מעטים זוכרים, אבל קאקה, הקשר הברזילאי הנפלא, שיחק ארבע שנים בריאל מדריד. 70 מיליון יורו שילמו ב-2009 הבלאנקוס למילאן כדי להביא את מי שנחשב אז לקשר הטוב בעולם ושזכה ב-2007 בכדור הזהב. אולם ארבע השנים של קאקה בסנטיאגו ברנבאו לא היו מזהירות. הוא עבר פציעות, איבד את מקומו בהרכב, והפך בחלק גדול מהזמן לשחקן ספסל. מדוע נזכרתי דווקא עכשיו בקאקה אתם שואלים? בגלל מה שהוא אמר לא מכבר על חברו הטוב זינדין זידאן.
"כשהיינו יחד בריאל מדריד, אני שחקן והוא כאיש צוות, שוחחנו הרבה. הוא סיפר לי שכאשר החליט לתלות את הנעליים ב-2006, הוא גם החליט שאין לו שום כוונה להיות מאמן. כל מה שהוא רצה זה להיות עם המשפחה, לטייל בעולם ולנוח, אחרי כל כך הרבה שנים של קריירה מפרכת ותובענית". הברזילאי המשיך: "אבל אחרי כמה שנים הוא התחיל להרגיש שהוא מתגעגע, למגרש, לריח של הדשא. ואז הוא אמר לעצמו, 'אולי כדאי בכל זאת ללמוד קצת על כדורגל', והחל את קורס המאמנים בצרפת. אחר כך קיבל את תפקיד המאמן בקבוצת המילואים של ריאל מדריד".
ארבע שנים זידאן נהנה מהחיים השלווים, אחרי הפרישה הסוערת ההיא, עם הנגיחה במפורסמת במרקו מטראצי בגמר מונדיאל 2006. רק ב-2010 הוא הסכים להצטרף לצוות של ז'וזה מוריניו כ"יועץ מיוחד". ב-2011 הוא כבר זכה לתואר של "המנהל הספורטיבי", ב-2013 מונה לעוזרו של קרלו אנצ'לוטי ושנה לאחר מכן קיבל את תפקיד מאמן קבוצת המילואים של ריאל. אבל בכל השנים הללו זידאן לא הרגיש שהוא בשל לאמן את הקבוצה הראשונה.
צריך לזכור, זידאן היה ונשאר בן טיפוחיו של הנשיא פלורנטינו פרס. הוא אומנם היה ה"גלקטיקו" השני של פלורנטינו, אחרי ההגעה הסנסציונית של לואיס פיגו. אולם ההשפעה של זידאן על ריאל מדריד הייתה גדולה יותר. ההילה סביבו תמיד הייתה מיוחדת יותר. שהרי זה האיש שכבש צמד בגמר המונדיאל, והבקיע את שער הניצחון המרהיב ביותר בתולדות ליגת האלופות – בניצחון של ריאל על לברקוזן ב-2002.
מבחינתו של פלורנטינו, זידאן היה תמיד "הבן המועדף". זו הסיבה שהוא נותר במערכת בכל השנים שאחרי הפרישה, גם כשלא היה לו באמת תפקיד ממשי. וזה אומר גם שכר מכובד מאוד. לנשיא היה חלום, להפוך את זידאן לפפ גווארדיולה שלו. הנשיא של ריאל לעולם לא יודה בכך שהוא לוקח רעיונות מהיריבה הגדולה, אבל כולם יודעים שזה קורה לא מעט.
כך למשל נרכש רוביניו כסוג של ניסיון להעתיק את ההצלחה של רונאלדיניו בבארסה. זה לא הצליח, אבל המהלך היה ברור. כמה שנים לאחר מכן ראה פלורנטינו את ההצלחה הפנומנלית של גוורדיולה בברצלונה ב-2009, וחשב לעצמו שזה רעיון לא רע: כוכב עבר וסמל בקבוצה. מאמן צעיר, אומנם חסר ניסיון, אבל עם טונות של כריזמה, שאחרי עונה אחת בקבוצת המילואים הוקפץ לקבוצה הראשונה ורושם הצלחה נדירה.
כשקרלו אנצ'לוטי פוטר בקיץ 2015, רצה פלורנטינו למנות את זידאן למאמן הראשי, אחרי עונה אחת בקבוצת המילואים, אך הוא סירב. הצרפתי עדיין לא הרגיש בשל לתפקיד כל כך מחייב. בלית ברירה מונה רפא בניטס, אולם זו התבררה טעות קשה. אחרי התבוסה הביתית 4:0 לברצלונה היה ברור שבניטס הולך הביתה. ב-4 בינואר 2016 הוכרז זידאן כמאמן ריאל מדריד. כוכב העבר חשש, אבל הבין שהפעם אין לו ברירה והוא לקח על עצמו את האתגר הגדול בחייו.
הרבה מאוד אנשים, גם אוהדים וגם פרשנים, העריכו כי זידאן לא יצליח. נכון, הוא היה שחקן ענק, אחד הגדולים בכל הזמנים, אבל להיות מאמן בריאל מדריד זו אופרה שונה לחלוטין. איך הוא יתמודד עם השחקנים הגדולים, עם כמויות האגו האדירות בחדר ההלבשה, עם לחץ התקשורת ודעת הקהל, כשכל הפסד או תיקו נחשב לאסון?
זידאן גם קיבל את ריאל במצב קשה, כשהפער בטבלה בינה לבין ברצלונה גדול למדי. במשחקו הראשון ריאל הביסה את לה קורוניה 0:5. בקלאסיקו הראשון שלו ריאל ניצחה את בארסה 1:2 בקאמפ נואו – מה שהיה הפסד ראשון של בארסה אחרי 39 משחקים. למרות פיניש מרשים, ריאל סיימה את העונה שעברה במקום השני, אולם רק נקודה אחרי בארסה. אבל על האכזבה בליגה חיפתה הזכייה בליגת האלופות, עם ניצחון דרמטי בפנדלים על אתלטיקו מדריד.
גם כשהתחילה העונה הנוכחית היו ספקות באשר ליכולותיו של זידאן, בעיקר בתחום הטקטי. היה ברור שהוא הצליח להשתלט על חדר ההלבשה, הרבה בזכות הכריזמה שלו והשם הגדול שלו. יחד עם זאת, כריזמה בלבד לא מספיקה כדי להיות מאמן גדול. לאט לאט במהלך העונה התברר ש"זיזו" הוא מאמן מצויין, בכל התחומים. זה בא לידי ביטוי ביכולת שלוט לנהל את הסגל, לערוך רוטציות מרחיקות לכת, להשתמש כמעט בכל שחקני הסגל: צעירים, ותיקים, כוכבים ו-"רוקיז".
כריסטיאנו רונאלדו, הכוכב הכי גדול, זה שרוצה לשחק תמיד ועושה פרצופים כשמחליפים אותו בדקה ה-88 במצב של 0:5, קיבל את המדיניות החדשה. זידאן שיכנע אותו שזה רק לטובתו. רונאלדו אומנם הבקיע פחות, 25 שערי ליגה לעומת 35 לפני שנה ו-48 לפני שנתיים, אבל הוא שיחק פחות, כדי לשמור על הכוחות. העונה הוא היה על המגרש 2,544 דקות לעומת 3,185 ו-3,099 בשתי העונות הקודמות. זה כ-20 אחוז פחות. וזה לא נובע מפציעות, אלא מתוך מחשבה על שמירה על הכוחות במשחקי ההכרעה של העונה. ועובדה: רונאלדו כבש 14 שערים ב-9 משחקיו האחרונים, כולל 5 שערים מול באיירן מינכן ברבע גמר הצ'מפיונס ו-3 שערים מול אתלטיקו מדריד בחצי הגמר.
לזידאן היה גם מזל כאשר גארת' בייל נפצע. מי שקיבל את ההזדמנות היה איסקו, שהשתלט על מרכז המגרש ונתן כמה תצוגות מופלאות. לא בטוח שאיסקו היה משחק אם בייל היה כשיר. כי בכל זאת גם לפלורנטינו יש מה להגיד. אולם המזל הולך עם הטובים, וזידאן ידע לבנות את המערך מחדש, כשנתן לאיסקו את החופש לנהל את המשחק מאחור. ריאל, שהתרגלה לשחק במערך של 3-3-4, עברה לפתע למערך גמיש הרבה יותר של 2-4-4 ולפעמים אפילו 1-3-2-4. זידאן הוכיח גמישות מחשבתית גם ברמה הטקטית וגם ברמת ניהול הסגל.
חמש שנים ריאל מדריד לא זכתה באליפות, נצח במושגים של המועדון המצליח ביותר בספרד, ועכשיו זידאן יכול להוליך את הבלאנקוס להישג שלא קרה כבר 59 שנה – זכייה באליפות ובגביע אירופה לאלופות באותה עונה. בעוד קצת פחות משבועיים זיזו יתייצב מול יובנטוס, קבוצתו לשעבר, עמה הפסיד כשחקן בשני גמרים (1997 מול דורטמונד ו-1998 מול...ריאל מדריד), וינסה להיות המאמן הראשון שזוכה בליגת האלופות שנתיים ברציפות.
אולם כרגע זידאן לא חושב על הגמר בקארדיף, כי מבחינתו הזכייה באליפות היא הדבר החשוב ביותר. אתמול אחרי הניצחון על מלאגה הוא אמר כי "זה הרגע הגדול ביותר בקריירה הספורטיבית שלי". כן, עבור הצרפתי האליפות הזו של ריאל יותר גדולה מהזכייה עם צרפת בגביע העולם. "הליגה הספרדית היא הקשה וגם היפה ביותר בעולם", הוא הסביר.
אז כן, 15 חודשים בלבד אחרי שהסכים לקבל את הג'וב שממנו כל כך חשש, זינדין זידאן נמצא על גג העולם, מוכיח לכולם, ובעיקר לעצמו, שהוא מאמן מעולה. ועושה רושם שזו רק ההתחלה.