ככה יעצרו את ברצלונה?
שחקני הבית עוזבים את קבוצת המילואים, אנשי המקצוע שהוכיחו את עצמם בלה מאסיה מוחלפים במקורבים להנהלה והתוצאות בהתאם. האם הפוליטיקה שמשתלטת על מחלקת הנוער תשפיע על השושלת הקטאלונית? אסף לירן על התהליך הרע שעוברת האימפריה
בווידאו: כך נראה יום בלה מאסיה
זה היה יום שבת בצהריים והשמש שטפה את מתחם האימונים של ברצלונה. 1,000 צופים כבר היו במגרש מספר 7 בעיר הספורטיבית על שם ז'ואן גאמפר והמשחק של בארסה בליגה לנוער עמד לצאת לדרך. "לי משחק?", שאלה אחת האוהדות ביציע הבטון שהכיל 2 דגלים של דרום קוריאה. "כן", הייתה התשובה, "הוא השחקן הנמוך עם החולצה מספר 9".
לי הוא לי סאונג וו, כישרון קוריאני שנחשב להבטחה הכי גדולה בלה מאסיה מאז ליאו מסי וגם הסיבה לכך שהיציע במגרש היה כמעט בתפוסה מלאה. "בדרך כלל לא מגיעים כל כך הרבה צופים למשחקים של קבוצת הנוער", סיפר אחד מעובדי המועדון, "אבל הם היו סקרנים לראות את לי". האמת? אפשר להבין אותם. בבארסה חיכו לרגע הזה הרבה זמן. 1,098 ימים ליתר דיוק. אלה היו 3 שנים שבהם ליהלום הכי גדול במחלקת הנוער של הקטאלונים אסור היה ללבוש את מדי הבלאוגראנה. לא במשחקים, ובחלק ניכר מהתקופה הזו – בעיקר בחודשים האחרונים – אפילו לא באימונים.
לי, שחקן התקפה מהיר מאוד ומכונת שערים, עשה לעצמו שם עוד במחלקת הנוער של בארסה כשכבש יותר ממסי בקבוצת הקדטים של המועדון וגם קיבל את הכינוי המחייב: "מסי הקוריאני". ההייפ סביבו היה מטורף, אבל ב-2013, כשהיה בן 15, כל זה חטף מכה רצינית. תלונה מגורם אנונימי הובילה לחקירה של פיפ"א, בארסה נענשה בעבירות על החתמת שחקנים מתחת לגיל 18, לי הושעה ובעקבותיו גם שחקנים נוספים. למעשה, הקוריאני שהגיע למועדון ב-2011, עומד במרכז הפרשה. הוא הסיבה לעונש שבארסה ספגה מפיפ"א. ממנו הכל התחיל.
העונש שקיבל את מירב תשומת הלב היה האיסור לרשום שחקנים בשני חלונות העברות רצופים, אבל הצעירים שבצירופם לבארסה בוצעו עבירות על חוקי פיפ"א, סבלו הרבה יותר מהקבוצה הראשונה של המועדון. האירופאים הושעו עד גיל 16, בעוד שהיתר נאלצו לחכות עד היותם בני 18. עבור לי המשמעות הייתה ברורה: לפניו היו 3 שנים בלי כדורגל תחרותי במסגרת קבוצתית. ובגיל הזה זה המון. מרבית המעורבים עזבו את בארסה – חלקם סובלים מהפרשה עד היום – אבל לי נשאר. ולפני שבועיים הסיוט שלו נגמר.
10 ימים אחרי שחגג את יום הולדתו ה-18 – וגם את סיום ההשעיה שלו, לי ערך את הבכורה בנוער של בארסה מול קורנייה (0:0). החלודה עדיין לא הוסרה לחלוטין אחרי 3 שנים עם כמות ספורה של משחקים תחרותיים (בנבחרות קוריאה הצעירות), אבל הוא הראה ניצוצות לעיני רוברט מורנו, עוזרו שלו לואיס אנריקה, ופרנסיסקו גארסיה פימיינטה, עוזר מאמן בארסה ב', בדרך – כנראה – לבכורה גם בקבוצת המילואים עוד במהלך העונה הזו. באיזשהו מקום זו סגירת מעגל מבחינת המועדון, אבל דווקא עכשיו, עם חזרת המושעים וסיום העונש של פיפ"א, משהו לא טוב עובר על בארסה ב'. בתוצאות, בקבלת ההחלטות ובעיקר בדרך.
לה מאסיה? רכש
כל מי ששיחק פעם במנג'ר מכיר את זה: אתה מקבל קבוצה חדשה, הכסף שמוקצה לרכש קטן מדי ויש בסגל שחקנים שאתה לא רוצה, אז אתה מנסה להיפטר מהם במטרה לפנות מקום ולהגדיל את התקציב. בבארסה ב', שעוברת מהפכה מדי שנה מעצם היותה קבוצת מילואים, רצו לעשות את זה כבר בקיץ האחרון, אבל לא היו יכולים לבצע את אותם שינויים בעקבות העונש של פיפ"א. הוא נגמר בחלון ההעברות הנוכחי ואז החל מסע רכש שלא היה מבייש גם את הפועל ת"א. העניין הוא שבליגה השלישית בספרד, בה משחקת בארסה ב', החוק אומר שכל קבוצה יכולה לרשום עד 22 שחקנים בסגל. אם מישהו מגיע, שחקן אחר צריך לעזוב.
הנטישה ההמונית שהחלה עם פתיחת חלון ההעברות והקצינה בתקופה האחרונה, הובילה לכך שכיום יש בבארסה ב' פחות מ-10 שחקני בית, וזה נתון מדהים. רק 42% מהסגל הם כאלה שעברו בלה מאסיה. רק 4 כאלה פתחו בהרכב במשחק הליגה הלפני אחרון מול פובלה דה מאפומט, ואחד מהם – החלוץ הקמרוני, ז'אן מארי דונגו, כבר הספיק לעזוב מאז. במחזור האחרון, בדרבי מול אספניול ב', היו רק 3 שחקני בית ב-11. בארסה ב', כדאי לזכור, אמורה לספק שחקנים לקבוצה הראשונה, אבל היום זה נראה רחוק מתמיד. כמחצית מהסגל שפתח את העונה בקבוצת המילואים הם שחקנים שכבר עזבו או עומדים לעזוב, ומאז הקיץ בארסה התירה את החוזים של לא פחות מ-8 שחקנים. זה, אגב, בלי לקחת בחשבון את סרג'י גווארדיולה, חלוץ שחתם ושוחרר מבארסה שעתיים וחצי אחרי שהוצג בגלל שהתגלו בחשבון הטוויטר שלו ציוצים נגד המועדון וקטאלוניה.
השחקן המרכזי שבארסה נפרדה ממנו הוא אלחנדרו גרימאלדו, מגן שמאלי מוכשר שערך בכורה בקבוצת המילואים כבר כשהיה בן 15 ומונה לקפטן רק בקיץ, בגיל 20. המועדון לא רצה להיפרד ממנו, אבל לא הותיר לו הרבה ברירות אחרי שבאופן מפתיע, לא קיבל הזדמנויות מלואיס אנריקה ובסופו של דבר נמכר לבנפיקה בסכום מצחיק של 1.5 מיליון יורו. בנוסף אליו, עזבו גם 2 קמרונים שהגיעו לבארסה בגיל 13 כחלק משיתוף פעולה עם סמואל אטו: דונגו שהיה כובש בכמויות בלה מאסיה והתקשה לעמוד בציפיות, ופאבריס אונדואה, שלא קיבל אף הזדמנות בקבוצת המילואים גם כשהיה השוער הפותח של נבחרת קמרון. הבוגרת.
אבל אם הפרידה מגרימאלדו, דונגו ואונדואה הייתה צפויה, ויתור על שני שחקנים נוספים היה בגדר הפתעה גדולה. מדובר על דויד באבונסקי - קשר שזומן לאימוני הקבוצה הראשונה עוד בימי פפ גווארדיולה וערך בכורה בנבחרת הבוגרת של מקדוניה בגיל 19 - ובעיקר על אייטור קנטלאפיידרה. בעונה הזו, שבה בארסה ב' נאבקת בתחתית הליגה השלישית, אליה ירדה רק העונה, הקיצוני בן ה-19 היה משחקני ההתקפה הבודדים שסיפקו את הסחורה. הוא היה מלך השערים של הקבוצה (4), אבל זה לא מנע מבארסה להתיר את החוזה – פשוט לוותר עליו, חודשיים וחצי בלבד אחרי שלואיס אנריקה נתן לו לערוך בכורה בקבוצה הראשונה.
כשמאמן בארסה התבקש להתייחס לשחרור של אייטור לפני משחק הליגה מול אתלטיק בילבאו, הוא אמר: "לא אני מקבל את ההחלטות האלה". אלא שפפ סגורה, המנהל המקצועי של בארסה ב' וקבוצות הנוער במועדון, אמר רק יומיים לפני כן שלואיס אנריקה אישר את השחרור של אייטור ושל כל שאר השחקנים שהחוזה שלהם הותר. "הופתעתי מההחלטה של בארסה", סיפר אייטור, "הם אמרו לי שאני צריך לעזוב כדי שהם יוכלו לרשום את שחקני הרכש החדשים".
הקיצוני שכבר מצא לעצמו קבוצה – ויאריאל ב' – לא היה האחרון לעזוב את בארסה ב' כדי לפנות מקום בסגל. עד סיום חלון ההעברות צפויים עוד שינויים רבים בקבוצת המילואים הקטאלונית, אבל כבר עכשיו הוויתור על שני שחקנים גרם לביקורות נגד המועדון, בעיקר בגלל הדרך שבה זה נעשה. הראשון מביניהם הוא הבלם הקמרוני, מאקי בנייאק, עליו נאסר להתאמן עם חבריו מהרגע שחזר מחופשת חג המולד. הוא נאלץ להתאמן לבדו ובארסה רצתה להתיר את חוזהו, עליו הוא חתום עד 2017, אך הייתה מוכנה לשלם לו שכר רק לחצי שנה. הוא לא היה מוכן לכך ודרש לקבל משכורת למשך שנה בטענה שיתקשה למצוא קבוצה אחרי שסבל מפציעות ולא קיבל הזדמנות העונה בבארסה ב'. בסופו של דבר הצדדים לא הגיעו לסיכום ובנייאק מתכוון לפנות לפיפ"א ולפתוח בהליכים נגד המועדון.
השחקן השני שעומד לעזוב את המועדון בקרוב באופן לא ממש מכובד הוא חוסה סוארס, שהיה השוער הפותח של בארסה ב' בחצי השני של העונה שעברה, הצטרף לקבוצה הראשונה במשחקי ההכנה שלה בקיץ וגם ערך בכורה לא רשמית. בסוף חודש ספטמבר הוא נפצע באימון בצורה קשה, נותח ומושבת עד אפריל, אבל זה לא מפריע לבארסה לרצות להתיר גם את החוזה שלו באמצע תהליך ההחלמה. כמו עם בנייאק, גם סוארס לא ממש מתלהב מהתנאים של המועדון בתמורה לחיסול החוזה שלו ובין הצדדים עדיין מתנהל מו"מ.
מסתפקים בבינוניות
סימני שאלה גדולים מרחפים מעל ההחלטות שבארסה קיבלה בנוגע לשחקנים ששוחררו, לא רק בגלל איך שזה נעשה – לפחות בחלק מהמקרים – אלא גם בגלל מי שאמורים לתפוס את מקומם ולהציל את קבוצת המילואים מירידת ליגה שנייה ברציפות. אם השוער יוקין אסקיאטה (19), המגן השמאלי מויסס דלגאדו (21), הקשר צ'מי (20) והחלוץ דני רומרה (20) נראים כמו חיזוק נקודתי שהיה דרוש, אז רוברט גונסאלבס (19), קשר התקפי ברזילאי, הגיע מפלומיננזה עם משקל עודף ואחרי שסבל מפציעות רבות. 3 שחקני הרכש הנוספים – הקשר האחורי פאלי (22), הקיצוני אלברטו פראה (25) והחלוץ סלבה צ'מורו (25) – לא ממש נראים כמו חיזוק בהשוואה לשחקנים שאותם הם החליפו, שלא לדבר על הקפצה לקבוצה הראשונה בעתיד.
"ההחתמות האלה דומות לאלה שעשו פפ גווארדיולה ולואיס אנריקה בבארסה ב' בין 2007 ל-2011", טען ז'אומה מארסט, שדר בערוץ הטלוויזיה של המועדון ועיתונאי שמסקר את מחלקת הנוער. מצד שני, מארסט עובד אצל נשיא בארסה, ז'וזפ מריה ברתומאו, שבתקופת כהונתם שלו ושל קודמו בתפקיד, סנדרו רוסל, חלה הדעיכה של לה מאסיה, כך שלא סביר לשמוע אותו מבקר את אותן החלטות. שנית, בארסה ב' שפפ קיבל שונה מאוד מהנוכחית. אז, ב-2007, היו במועדון שחקנים פחות טובים ולה מאסיה לא הייתה מודל לחיקוי כמו בשנים האחרונות.
מי שנותן זווית נוספת לאיך הדברים נראים הוא אייטור, שדיבר בצורה פתוחה על בארסה ב' אחרי שעזב. "הקבוצה לא נמצאת בכיוון הנכון", הוא אמר, "זה נראה שרק השחקנים אשמים בתוצאות. יש להם חלק בזה, אבל לשחרר כל כך הרבה שחקנים זו לא הדרך וזה גם לא תואם את הערכים של המועדון". כשנשאל על מאמנו בבארסה ב' – קשר העבר של בארסה, ג'רארד לופס – אמר אייטור: "אני לא יודע מה לומר עליו. הוא מאמן טוב, אבל זה הודות לצוות המקצועי שלו בראשות גארסיה פימיינטה".
גארסיה פימיינטה הוא עוזרו של ג'רארד, ובקיץ הוא בכלל היה אמור להיות המאמן הראשי. הוא נחשב למאמן מוערך בלה מאסיה ובעונה שעברה הדריך את קבוצת הנוער, אבל כשצצה האפשרות לקבל את הג'וב בקבוצת המילואים, הוא נפל קורבן לפוליטיקה הבארסאית ובסופו של דבר שוכנע להישאר כעוזר. כמו שאוסקר גארסיה לא מונה למאמן בארסה ב' ב-2011 וראה את התפקיד הולך לאוסביו סקריסטאן – מקורבו של אנדוני זוביזארטה, אז המנהל המקצועי במועדון – כך ברתומאו דחף את ג'רארד, חברו, לתפקיד על חשבון גארסיה פימיינטה. בניגוד לאחרון, שאימן בלה מאסיה במשך שנים והדריך שחקנים כמו ליאו מסי, ג'רארד פיקה, ססק פברגאס, תיאגו אלקנטארה ואחרים, לג'רארד לא היה ניסיון באימון קבוצות צעירות/מילואים עד הקיץ, ועד עתה הבחירה בו התבררה ככישלון. בארסה פשוט לא למדה לקח.
אלה לא המקרים היחידים שבהם הפוליטיקה של בארסה ומשחקי הכח השפיעו על הקבוצות הצעירות במועדון ופגעו בשחקנים שלהן. בנוסף לבחירות באוסביו שפוטר לפני כשנה בעונת הירידה לליגה השלישית, ובג'רארד שהוביל את קבוצת המילואים לתחתית, בשנים האחרונות אנשי מקצוע מצליחים רבים במחלקת הנוער הועזבו לטובת תחליפים פחות טובים. זה קרה כשעל כיסא הנשיא יושבים רוסל או ברתומאו, שניסו להטביע את חותמם על לה מאסיה בדרכם ולא ממש הצליחו. לאחרונה, יש לציין, בארסה ב' מתאוששת עם 2 ניצחונות רצופים, אבל הדרך לא ממש מבשרת טובות. "זו לא נראית כמו קבוצה של בארסה", טען ז'וזפ קאפדווילה, שמסקר את מחלקת הנוער עבור עיתון "ספורט".
3 ימים אחרי שמסי – השחקן הטוב ביותר שהצמיחה מחלקת הנוער של בארסה - זכה בכדור הזהב החמישי שלו, ברתומאו הציג את תוכנית 5 השנים של המועדון ללה מאסיה. בארסה אף קידמה אותה עם וידאו שבו הופיע הכיתוב: "אנחנו מאמינים בעבודה של כל שחקן", רק שברקע הופיע בנייאק, השחקן שפוטר דה פקטו מבארסה. בקטע אחר בסרטון הופיע הטקסט: "אנחנו מאמינים שהמאמן הוא הכח המניע את ההתפתחות", וגם זה די אירוני לאור הבחירות שנעשו בלה מאסיה בשנים האחרונות. למעשה, מאז 2011, כשלואיס אנריקה עזב, לא היה בבארסה ב' מאמן מספיק טוב ומעט מאוד שחקנים, אם בכלל, התפתחו ב-4.5 השנים האלה באופן שתאם את הציפיות. שהיה אמור להכין אותם לקבוצה הראשונה.
זה לא שחסרים היום בבארסה שחקנים צעירים ומוכשרים שיכולים להגיע לקבוצה הראשונה. סרג'י סאמפר (21), הקפטן הנוכחי של קבוצת המילואים וקשר שארסן ונגר התעניין בו לא פעם ולא פעמיים, הוא כזה ויש גם את ווילפריד קאפטום (19), פליימייקר קמרוני שמזכיר את תיאגו, וגם את לי סאונג וו, אבל גם ג'רארד דאולופאו ואדאמה טראורה היו כישרונות גדולים שעזבו אחרי שלואיס אנריקה החליט לוותר עליהם. השאלה הגדולה היא האם הבחירה של לי להישאר בבארסה גם אחרי 3 שנים כמעט נטולות כדורגל, תשתלם. כמו שלה מאסיה מנוהלת בשנים האחרונות, בכלל לא בטוח שהתשובה היא "כן".