פעם היינו: על השידוך בין זלאטן למילאן

הוא מתואר כמתנה הכי טובה שאוהדי מילאן היו יכולים לקבל לכריסמס. מעטים הם הכדורגלנים שאוהבים את עצמם לפחות באותה מידת אהבה שמחזיר להם הקהל, בזמן שהתקשורת משתפת פעולה ומעלה אותם לדרגות של משיח, מלך או קיסר. זלאטן איברהימוביץ' הוא באמת גאון כדורגל וטיפוס מיוחד. כשעזב את לוס אנג'לס גלאקסי, הוא העז להשוות את עצמו לג'וזפה גריבאלדי - מי שייזכר לנצח כמצביא הדגול שהביא לאיחודה של איטליה במאה ה-19. בסן סירו, משימתו של חלוץ נבחרת שבדיה לשעבר, החוזר לסיבוב הופעות אחרון בהחלט באירופה, תהיה צנועה בהרבה. לדבריו הוא "יעשה הכל כדי לשנות את פני העונה של מילאן". האם כוחו עדיין במותניו?

נתחיל מההתחלה. 42 שערים ב-61 משחקי ליגה הבקיע זלאטן בקדנציה בת השנתיים שלו במילאן, אותה הוביל לאליפות האחרונה שלה ב-2011 בתקופת הדמדומים של סילביו ברלוסקוני. לדברי הענק השבדי אז היו הרוסונרי "מסוגלים לזכות בהכל". שנה לאחר מכן הוא עזב יחד עם הבלם טיאגו סילבה את מועדון הפאר בעקבות הצורך של ההנהלה לאזן את הספרים וכניעתה למעצמות החדשות, כמו פ.ס.ז'. במקביל לכך שזלאטן קיבע את מעמדו כאחד הווינרים הגדולים ביבשת - 13 אליפויות בחמש ליגות שונות (שתיים בוטלו עקב הקאלצ'יופולי), הרוסונרי התקרבו בצעדי ענק לעבר שקיעתם עם החלפת שלושה בעלים, שבעה מאמנים, השגת תואר אחד זניח (סופר קאפ ב-2016) ושתי הופעות בלבד בליגת האלופות.

בזמן שיעלה על מדי ב' במתחם האימונים במילאנלו, יתקל זלאטן במציאות ששונה ב-180 מעלות ממה שהכיר בקדנציה הראשונה, כשהיה בשיא אונו. מילאן הגדולה מצויה באחד המשברים הקשים ביותר שפקדו אותה בשנים האחרונות, כשבמאזנה רק 21 נקודות ליגה אחרי 17 מחזורים והיא מדורגת במקום ה-11 העלוב, בעוד הקו האדום (7 נקודות) קרוב הרבה יותר מאשר התכנית המקורית להגיע לליגת האלופות דרך המקום הרביעי (14 נקודות). ערב חג המולד, ספגה הקבוצה 5:0 מחפיר מאטאלנטה - התבוסה הקשה ביותר שנחתה על המועדון במאה ה-20. ועוד משהו חשוב: מילאן היא אחת מחמש קבוצות ההתקפה הגרועות ביותר בסריה A, לאחר שמצאה את הרשת רק 16 פעמים.

לתוך הוואקום הזה נכנס זלאטן, שאמור לשפץ את מניין השערים ולהחדיר ביטחון בהתקפה שאיבדה את הכיוון. לפי ההערכות המוקדמות, החלוץ השבדי אמור לשמש כמספר 9, כמו פעם, והוא צפוי לדחוק את קשישטוף פיונטק ורפאל ליאו מההרכב, ולשמש כאיש שאליו ילכו כל הכדורים במערך של 4-3-3. החלוץ הפולני, שפתח את העונה שעברה בסערה בגנואה והמשיך להפציץ בסן סירו, נתקע בקיר וסיפק עד כה ארבעה שערי ליגה בלבד, שניים מהנקודה הלבנה. הרכש הצעיר מליל לא מקבל יותר מדי קרדיט בינתיים, והצליח להכניע רק שוער סריה A אחד העונה.

במובן הזה, למילאן וסטפנו פיולי, מאמנה השני העונה של המילאנזים, אין יותר מדי מה להפסיד. זלאטן חוזר בגיל 38 במטרה ברורה להעשיר את ההתקפה התקועה. בשנתיים האחרונות בגלאקסי הוא הרשית 53 פעמים ב-58 משחקים. למרות גילו המופלג, החלוץ האימתני שיחק בממוצע כמעט 90 דקות למשחק ב-MLS. מצד שני, צריך לזכור שחודשיים שלמים הוא לא נגע בכדור, וייתכן כי יידרש עוד זמן הסתגלות לליגה הרבה יותר תובענית ורצינית מהנופש ותחושת העליונות שכה נהנה מהן בהוליווד. לא מזמן, זלאטן העיד על עצמו, בהגזמה האופיינות לו, כי הוא "מסוגל לשחק עד גיל 50", אם רק ימצא את הארגון המתאים לעבוד עימו. נו, באמת.

משחקנים, דרך מאמנים ומנהלי עבר, כולם מחבקים את המתנה החדשה שהגיעה באריזה שמורה מעבר לים. פאביו קאפלו, שאי אפשר לחשוד בו כמי שאינו רוצה בהצלחת מילאן, אמר ראיון לגאזטה דלו ספורט: "אני חושב שמדובר ברכישה טובה למילאן. לזלאטן יש את הניסיון והאופי. הוא יכול להעניק אקסטרה מוטיבציה, לא רק על הדשא, ולהפוך את האחרים לטובים יותר סביבו. הוא ווינר שמגיע כדי לנצח ויש לו יותר איכות מכל שחקן אחר בקבוצה הנוכחית". כך קבע בנחרצות מאמנו לשעבר ביובנטוס, בהתעלם לחלוטין מהקדנציה האירופית הפחות מוצלחת של זלאטן במנצ'סטר יונייטד, שנתיים אחורה בזמן. בפועל, ספק גדול אם ההחלטה לשוב למילאן תשרת את שני הצדדים.

בעיניי, להיסטוריה יש הרבה משמעות במקרה הזה. אותו קאפלו היה המאמן שהחזיר את רוד חוליט מסמפדוריה לסן סירו בקיץ 1994, אחרי הזכיה המונומנטלית בליגת האלופות. ההולנדי הגדול, אז בן 32, לא הצדיק את הציפיות ממנו ואחרי שמונה הופעת בחצי עונה מאכזבת, חזר לקבוצה מגנואה. הקשר האגדי הוא לא היחיד שניסה את מזלו במילאן בפרק ב' של הקריירה. אחריו הגיעו גם רוברטו דונאדוני, אנדריי שבצ'נקו, קאקה (שני זוכי כדור הזהב), קווין פרינס בואטנג ומאריו באלוטלי. אף אחד מהם לא חזר להזכיר את היכולת שאפיינה אותו בפרק א'. זלאטן הוא השביעי ב-25 השנים האחרונות ששב ללבוש את מדי הרוסונרי ויקווה לשנות את הסטטיסטיקה העגומה.

החוזה של זלאטן הוא לעונה וחצי, כך שבתרחיש הגרוע, גם אם לא יביא את התוצאות המיידיות, יוכל להנות מעונת פרישה (?) מלאה ב-2020/21. ברור כי גם במקרה של פיאסקו מהדהד, אף אחד גם לא יעז לקחת מזלאטן את התרומה העצומה שלו למילאן, לכדורגל האיטלקי והעולמי בעשרות השנים שהוא מכבד אותנו בנוכחותו. אך נראה כי הזיווג בין הווינר הגדול, המזדקן, שכבר הרחק משיאו, עם הלוזרית הגדולה, מילאן, שעברה המפואר הרבה מאחוריה, מרגיש יותר כמו טריק ביחסי ציבור וספין ספורטיבי מאשר ניסיון אמיתי לגאול את הקבוצה מיסורייה. הדבר הכי נורא שיכול לקרות לזלאטן הוא לגלות, שעם כל ההייפ והתהילה, הוא יהפוך למותג פג תוקף, ובעיר שמתיימרת להיות בירת האופנה העולמית, זה תסריט די מביך.