ארבע שנים ברציפות שבאיטליה יש אלופה אחת בלתי מעורערת - יובנטוס. אתמול (שבת) הגברת הזקנה הבטיחה את האליפות ה-4 ברציפות אחרי 0:1 קטן על סמפדוריה. אבל, למרות שהתואר נשאר בטורינו, בגברת הזקנה לא ממהרים לחגוג, בכל זאת יש עוד שתי משימות על הראש: גמר הגביע האיטלקי, וכמובן חצי גמר ליגת האלופות נגד ריאל מדריד.
אחרי שקונטה, המאמן הקודם של יובנטוס, עזב, ובמקומו מונה מסימיליאנו אלגרי, מעטים האמינו שהמאמן, שלא התקבל בצורה יפה ביובה, יצליח לשחזר את ההצלחה של קודמו. לא רק שאלגרי הצליח לזכות באליפות נוספת, מאמן יובנטוס עדיין יכול לזכות בטרבל היסטורי. הסיבה להצלחה של יובה, כך טוען אנדראה פירלו, היא פשוטה.
"הסוד להצלחה שלנו זה הגישה של יובנטוס בשנים האחרונות: מסרבים לוותר ושואפים כמה שיותר גבוה", כך תיאר פירלו את המתכון להצלחה של הגברת הזקנה. "זו הייתה המטרה שלנו מתחילת העונה. הצלחנו להגשים אותה 4 מחזורים לסיום העונה ואנחנו מאושרים מכך. עכשיו אני מגיע רגוע למשחק בשלישי נגד ריאל מדריד".
באופן כללי, ריאל מדריד היא חלק בלתי נפרד מהחגיגות של אלופת איטליה. הבלאנקוס והביאנקורי יפגשו בשלישי לחלק הראשון של חצי גמר ליגת האלופות, ולכן שחקני יובה עדיין לא באמת יכולים לחגוג: "אנחנו חייבים להתרכז במשחק הקרוב נגד ריאל", כך אמר ארתורו וידאל, כובש שער הניצחון עבור יובה. "ביטחון זה המפתח בשלבים האלה של העונה. אנחנו רוצים להעפיל לגמר ליגת האלופות וצריכים להתרכז בזה. כל מה שקורה כאן זה חלום, אחרי שנעבור את ריאל נחגוג במשך שנה".
ומה יש למאמן המאושר, מסימיליאנו אלגרי, להגיד? אחרי שהביא את האליפות ה-31 של יובנטוס, אלגרי מצטנע: "כשהחלפתי את קונטה לא רציתי לערוך יותר מדי שינויים. רציתי לתת לקבוצה שזכתה כבר בשלוש אליפויות להמשיך לעשות את מה שהיא יודעת הכי טוב. בהדרגה, הטמעתי את הסגנון שלי בקבוצה. העונה שלנו עדיין לא נגמרה, יש את ליגת האלופות ויש לנו הזדמנות לזכות בגביע ה-10 בתולדות המועדון".
כמו שחקניו, גם אלגרי יודע שאסור לנוח על זרי הדפנה כי כבר בשלישי הבלאנקוס מחכים להם: "ריאל מדריד היא אלופת אירופה המכהנת, יש לנו סיכוי אבל אנחנו צריכים גם טיפת מזל. אף אחד לא ציפה שנגיע לחצי הגמר אבל אנחנו יכולים ללכת גם עד הסוף. זכיה בליגת האלופות זה חלום".
אחרי עוד תואר אליפות, היה זה דווקא ג'יאנלואיג'י בופון הותיק שהחזיר את יובנטוס לקרקע: "הרשנו לעצמנו לחגוג ל-10 דקות בלבד. המחשבות על ריאל מדריד מילאו לנו את הראש אבל אי אפשר היה לעצור את פרץ השמחה. יש לאליפות הזאת משמעות מיוחדת עבורי, מגיל מסויים אתה מתחיל לחשוב: 'אולי זה התואר האחרון שלי'. האליפות הזאת היא דוגמה לרוח של המועדון הזה ולרעב האדיר שלנו. כשהתחלף המאמן, אף אחד, כולל השחקנים, לא ידע מה תהיה ההשפעה על המועדון אבל הצלחנו ביחד לייצר כאן משהו מיוחד".