האולימפיאדות הגדולות אי פעם. ובמקום הראשון: ברצלונה 1992

המשחקים הראשונים אחרי המלחמה הקרה שינו את המפה האולימפית וגם הפכו את העיר ברצלונה לאחד ממוקדי התיירות החמים בתבל. נציגי ברית המועצות לשעבר, פרט למדינות הבלטיות, הגיעו יחד במשלחת מאוחדת, גרמניה הופיעה תחת דגל אחד וגם מרבית יוצאות יוגוסלביה עמדו בפני עצמן. בטקס הפתיחה ירה קשת מקומי חץ בוער גבוה מעל ללפיד האולימפי, שנדלק באורח פלא בעזרת מצת אלקטרוני חבוי, ונפילת מסך הברזל הסירה את המכשולים בפני הספורט.

חלומות באספניה
בדרך כלל האתלטיקה מושכת את מרבית תשומת הלב. בדרך כלל הבריכה מרתקת אליה את חובבי הספורט שהתפזרו בארבע השנים החולפות. בדרך כלל צץ גיבור אחד שמותיר את חותמו על המשחקים. לכל מי שצפה בטקס הפתיחה של משחקי 1992 היה ברור שהבמה שייכת לשחקני נבחרת ארצות הברית בכדורסל.

לא סתם קראו לה נבחרת החלומות. זו הייתה הפעם הראשונה בה שחקני NBA הורשו להשתתף בטורניר האולימפי, ואחריה הכדורסל לא היה עוד אותו משחק. אל תטעו, דרים טים הייתה רק אחת ולא תהיה עוד אחת כזאת. מג'יק ג'ונסון היה כוכב הספורט המדובר בתבל אחרי הודעת פרישה דרמטית, קאמבק מופלא לאולסטאר והתייצבות תחת הדגל האמריקאי למשחקים. מייקל ג'ורדן השלים אליפות שניה ברציפות, לארי בירד הגדול התגייס, צ'ארלס בארקלי הגיע חדור מוטיבציה וגם ענקים כמו קארל מאלון, קלייד דרקסלר, דייויד רובינסון, פטריק יואינג ואחרים באו להוכיח שארה"ב נותרה האימפריה היחידה בנוף.

זו הייתה נבחרת במימדים שלא היו קודם, עם עומק בכל עמדה ויכולות שלא מהעולם הזה. וכולם ידעו זאת, במיוחד אחרי שאת המשחק הראשון סיימה בניצחון בפער 68 נקודות. את הבית המוקדם היא סיימה בתוצאה ממוצעת של 70:115.8 לערב, וזה במשחקים של 40 דקות. אחרי שפירקה את ליטא הצעירה של סאבוניס, מרצ'וליוניס, קורטינאייטיס וקרנישובאס בחצי הגמר, התייצבה קרואטיה המבריקה מול הבחורים של צ'אק דיילי. פטרוביץ', קוקוץ' וחבריהם אפילו הספיקו להוביל קצת ברבע הראשון, לפני שפיפן, בארקלי וג'ורדן לחצו על הדוושה והדרים טים טסה ל-85:117 בגמר. התמונה של מג'יק ג'ונסון עטוף בדגל הפסים והכוכבים מניף ידיו לאחר שקיבל מדליית הזהב הפכה לסמל של המופע הכי נוצץ אי פעם בתיאטרון האולימפי.

חשוב התרגיל
היו לא מעט שמות גדולים אצל הנשים במשך השנים, אבל המתעמל הגדול ביותר היה זה שהשתלט על המשחקים האולימפיים בברצלונה. ויטאלי שרבו, בחור בן 20 יליד מינסק, ייזכר כנציג המוצלח ביותר של המשלחת המאוחדת שהרכיבו יוצאי ברית המועצות. את מה שהוא עשה בפלאו דלס אספורטס בשבוע האחרון של יולי 1992 קשה לשכוח.

כבר באליפויות עולם ואירופה שקדמו למשחקים האולימפיים התבסס שרבו כאחד הגדולים ביותר, אבל גם כמתעמל לא יציב. בברצלונה ויטאלי הצעיר הוכיח שהוא הגדול מכולם. הוא ניצח זהב במקבילים, במתח, בטבעות, בסוס הסמוכות ובקרב-רב והשלים 6 מדליות זהב עם הזכיה בתואר הקבוצתי. רק מייקל פלפס ומארק ספיץ זכו ביותר מדליות מוזהבות אישיות במהדורה אחת של משחקים בין הגברים.

ההצלחה במשחקים הפכה את שרבו לאישיות מוכרת. המתעמל הבלארוסי הופיע בקליפ של להקת B-52's, אבל באותה תקופה דירתו נפרצה, בתו נחטפה והוא החליט לעבור לארצות הברית. אשתו הצליחה לשרוד תאונת דרכים מחרידה ולאחר שכבר הפסיק להתאמן והעלה 15 ק"ג בזמן שסעד אותה, חזר לספורט ועד לסיום הקריירה זכה בארבע מדליות ארד אולימפיות נוספות. אלה הצטרפו לסך של 11 זכיות באליפות העולם ו-9 זכיות באליפות אירופה. ענק בגובה 169 סנטימטרים.

העדפה למקורבים
היו הרבה אירועים משמעותיים, אבל כשמדברים על תחרות זכורה וחשובה אי אפשר להתעלם מהגורם המקומי. המשחקים בבירת חבל קטלוניה היו ההזדמנות הראשונה עבור נשים לזכות במדליה אולימפית בג'ודו. הם היו גם הצ'אנס לו חיכתה ישראל 40 שנה במדבר הספורטיבי.

לא הייתה במה סמלית מזאת. ברצלונה, 500 שנה אחרי גירוש ספרד. משחקים אולמפיים, 20 שנה אחרי טבח הי"א במינכן. חצי גמר, ניצחון על אלופת העולם הבלתי מנוצחת מגרמניה. יעל ארד עלתה לגמר מול קתרין פלורי בידיעה שהיא זו שהביאה מדליה אולימפית ראשונה לישראל. חצי שנה קודם לכן ניצחה הישראלית במפגש ביניהן בחצי הגמר בפאריס, הפעם הן לא צברו נקודות. שופט צד אחד הצביע על יעל, השני על קתרין והשופטת המרכזית העניקה את הניצחון לצרפתיה.

על הפודיום האולימפי התייצבה לראשונה ישראלית ומדליית הכסף על צווארה. דגלי כחול-לבן הונפו ביציע, אבל ארד הזילה דמעות. אולי האכזבה על פספוס הזהב, אולי ההתרגשות. מיד לאחר מכן, במסיבת עיתונאים מול נציגים מכל העולם, היא הקדישה את המדליה ל-11 חברי המשלחת הישראלית שנרצחו במינכן 1972. בחזרה ארצה חיכו לה ולאורן סמדג'ה, שזכה בארד, אלפים בשדה התעופה. היא לא שכחה ללכת ולהניח פרחים, כפי שהבטיחה לפני המשחקים, על האנדרטה לזכרם של הי"א.

ראויים לציון
אתלטיקה – קווין יאנג שבר את שיאו בן 9 השנים של אדווין מוזס בריצת 400 מ' משוכות. קארל לואיס זכה בזהב בקפיצה למרחק (8.67 מ') תוך שהוא מנצח בפער של 3 סנטימטרים בלבד את מייק פאוול, הקופץ ששבר שנה קודם לכן את שיאו המיתולוגי של בוב בימון ממקסיקו 1968.

שחייה – כריסטינה אגרסגי ההונגריה זכתה בשלוש מדליות זהב אישיות, אלכסנדר פופוב לקח דאבל ספרינטים ב-50 מ' ו-100 מ' חופשי.

כדורגל – הנבחרת המארחת ספרד, בשורותיה שיחקו גווארדיולה, אמאביסקה, קיקו, לואיס אנריקה, קאניסארס, סולוסאבאל ואחרים, זכתה במדליית הזהב עם ניצחון 2:3 בגמר על פולין.

טניס – ג'ניפר קפריאטי (ארה"ב) בת ה-16 הדהימה כשניצחה בחצי הגמר את אראנצ'ה סאנצ'ס-ויקאריו המקומית (2 בעולם) וגברה על האלופה האולימפית המכהנת שטפי גראף בגמר בדרך למדליית הזהב.

הרמת משקולות – נעים סולימנוגלו, המכונה "הרקולס הקטן" (1.47 מ'), זכה במדליית זהב שניה ברציפות מתוך 3 במשקל עד 60 ק"ג.