"נהיה נאמנים לרוח הספורט ונתחרה מול כל המדינות במשחקים האולימפיים". המשפט האחרון נראה היה סתמי לחלוטין לו היה נאמר בידי כל אדם מן השורה, אך כאשר הדובר הוא בהראם אפשרזאדה, ראש המשלחת האיראנית ללונדון 2012, הם לפתע מקבלים משמעות אחרת. היסטורית.
אחרי שנים רבות שבהן ספורטאי איראני לא לחץ את ידו של ספורטאי ישראלי, האם אנחנו בפני סוף ההחרמה? עושה רושם שהתשובה חיובית. לפחות על פי דבריו של אפשרזאדה, שהוסיף: "בספורט, ובמיוחד באולימפיאדה, כולם צריכים להיות ביחד. ערכים כמו סולידריות וחברות באים לידי ביטוי באופן הבולט ביותר".
ראש המשלחת לא עצר, ואף הגדיל ואמר שהמשלחת שתגיע מאחת האויבות של מדינת ישראל "תכבד" את דקת הדומיה לזכר 11 הספורטאים הישראלים אשר נרצחו במשחקים האולמיפיים במינכן 1972, אם תהיה כזו. בכל אופן, כל אחת מאמירויתיו של אפשרזאדה הן חסרות תקדים לחלוטין, שכן בשנים האחרונות ספורטאים איראנים כלל לא עלו להתחרות מול יריבים מישראל.
בכל אופן, כעת כולנו נמתין לראות האם ההצהרות הללו אכן יעמדו במבחן המציאות והאם כאשר יבוא היום בו ספורטאי ישראלי וספורטאי איראני ייפגשו, דבריו של אפסדרזה אכן יחזיקו מים. ימים יגידו.
ראש המשלחת האיראנית ללונדון, שכוללת 54 ספורטאים במקצועות שונים כמובן, התייחס לאחר מכן ליחסים היחסית רעועים בין בריטניה למדינתו. גם בנושא הזה, היו לו מסרים חיוביים בלבד: "הכל כאן פשוט מצויין. פנטסטי. הדברים נורמליים לחלוטין".