ב-9 באפריל 2002 כוח של גדוד נחשון נקלע לקרב במחנה הפליטים בג'נין, קרב שממנו לא חזרו 13חיילי מילואים. היחיד ששרד את התופת ההיא היה ראובן מגנג'י, אז מילואימניק בן 30, ששב עם פציעה ברגלו ובלי החברים שיצאו איתו למבצע "חומת מגן".
מגנג'י, שנורה ברגלו במהלך הקרב הקשה, עבר ניתוחים ושיקום ארוך שבסיומם מצא את עצמו בבית הלוחם, והדרך לסירה הזוגית בירקון היתה קצרה. 10 שנים עברו מאז אותו יום שנצרב בזיכרון הלאומי, אבל הכאב עדיין חד והעצב לא מרפה. את הנחמה הוא מצא בחיק המשפחה ובחתירה, וכשהוא במים, חותר לעבר המטרה, חוזרת אליו גם תחושת הביטחון שאבדה אי שם בג'נין.
המקל שמלווה אותו ביום יום נשאר בצד ומפנה את מקומו לסירה, שם הידיים עובדות חזק במקום הרגל שנפגעה בקרב. לפני שבע שנים הוא עשה היכרות עם החתירה ומאז לא עבר יום שבו לא צף על המים.
עם הזמן החתירה הפכה להרבה יותר מסתם תחביב או ריפוי בעיסוק. ב-2008 מגנג'י נכלל בסגל נבחרת ישראל למשחקים הפראלימפיים בבייג'ין ובקיץ הקרוב הוא יחתור שוב במים של לונדון, בתקווה לחזור הביתה עם מדליה ועם סגירת מעגל, עשור אחרי הטראומה.