הליגות, בשקט יחסי, חוזרות לחיינו. אחרי מונדיאל מוצלח אנחנו רואים יותר ויותר שחקנים מצליחים להשפיע ברחבי אירופה במסגרות השונות, ויחד איתם החזרנו, שנה שלישית ברצף, את מעקב הליגיונרים. בואו נתחיל.
ליגיונר השבוע: אוסקר גלוך (אייאקס)שלושער מול וויבודינה בגומלין הסיבוב השני של הקונפרנס ליג.
נתחיל במנת פרופורציות. אייאקס ניצחה 1:4 במשחק הראשון, גם בו גלוך כבש, מול קבוצה שכנראה חלשה יותר ממה שמחכה לה בליגה ההולנדית. ראינו משחקים גדולים מאוסקר גם בשנה שעברה ותקופות של חוסר יציבות, בטח בקבוצה שהחליפה מאמן פעמיים.
בכל זאת, משהו בגלוך 26/27 נראה אחרת. זה לא רק השלושער השני בקריירה או עצם העובדה שהוא הבקיע שלושה שערים ב-18 דקות, אלא המיקום. בשונה מהעמדות השונות אצל הייטינחה או המאמן הזמני פרד גרים, אוסקר משחק הכי קרוב שאפשר למספר 10.
בתור הקשר הקדמי ב-4:3:3 אנחנו רואים את גלוך בפועל יותר קרוב לחלוץ, בזמן שהוא לא צריך ללחוץ באמת בהגנה (במה שהוביל לביקורת השונה של מאמניו). העזיבה המסתמנת של מיקה חודטס לפריז סן ז'רמן וההגעה של יוליאן ברנדט עשויה להוביל לכך שהוא יפתח כקיצוני שמאלי, אך בפועל סביר שנראה אותו משחק באותה עמדה.
אוסקר לא צריך להיות שחקן שרודף אחרי מגנים, גם בהשוואה לקשרים אחרים. מצב בו הוא מקבל את החופש לנוע מעמדת הקשר השמאלי לרחבה, לצד יורי רגר שמחפה עליו הגנתית, נותן לו את החופש והביטחון שהוא היה צריך.
מיצ'ל, שמונה בקיץ האחרון, הפך את סאביניו לאחד משחקני הכנף הטובים בספרד. ג'ירונה של השניים העפילה לליגת האלופות, בין היתר באמצעות תפקיד חופשי לברזילאי שקיבל הזדמנות לשחק קרוב יותר לחלוץ הפיזי ארטם דובביק, לנצל את הכישורים באחד על אחד ולסיים עונה אישית נהדרת עם תשעה שערים ועשרה בישולים, עונה שהקפיצה אותו למנצ'סטר סיטי.
גלוך שחקן שונה מסאביניו. הוא מעט יותר איטי ומוסר טוב יותר, אבל תבניות ההתקפה משני המשחקים הראשונים העידו שמיצ'ל מציב אותו בתפקיד דומה, בתור מי שמקבל חופש לנוע בהתקפה ולייצר פעולות שמובילות למספרים.
מוקדם לדעת האם זה יקרה גם מול קבוצות טובות מוויבודינה, למשל אלקמאר ופ.ס.וו איינדהובן. מוקדם לדעת האם זאת לא התלהבות של תחילת עונה והאם אייאקס תצליח לייצב את הספינה, אבל תבניות ההתקפה (וההחתמה של ברנדט) מעודדות מאוד. במקרה בו חודטס עוזב, גלוך אולי השחקן הכי טוב באייאקס וראינו את זה גם בשנה שעברה. ברגע שהוא מקבל חופש אמיתי, מה שלא החזיק לאורך זמן ב-2025/26? שחקן אחר.
הליגיונר המפתיע: דור תורג'מן (ניו אינגלנד)
שער מול מונטריאול
ננסה להתמקד בכדורגל. תורג'מן הבקיע במשחק השני ברציפות, הפעם מול מונטריאול בקנדה בזמן שהקהל צועק "מוות לישראל". השער עצמו נראה כמו שער קלאסי של תורג'מן, מהסוג שראינו במכבי ת"א - שילוב בין כוח מתפרץ וחוכמת משחק שמאפשרת לו לזהות שטח פנוי ברחבה ולכבוש.
תורג'מן בעט שש פעמים לשער מול מונטריאול, לעומת 2.2 בעיטות לשער למשחק לאורך העונה. הן מול הקנדים והן מול אטלנטה היו לו שתי בעיטות למסגרת, לעומת 0.6 למשחק קודם לכן.
כתבנו כאן בעבר על כך שתורג'מן הפך לשחקן שלם יותר בניו אינגלנד, כשהוא היה עם שני שערים ושישה בישולים עד למשחקיו האחרונים. אנחנו רואים אותו נע אחורה, מפעיל שחקנים ומניע כדור. במשחקים האחרונים אנחנו רואים גם את הסקורר ממכבי ת"א, במה שמרגיש כמו "חזרה למקורות" ואולי החתיכה האחרונה בפאזל של תורג'מן, מהחלוצים המבטיחים שצמחו בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. ברגע שהוא מרגיש כזה בנוח לתרום להתקפה, סביר שנראה יותר שערים.
הליגיונר שבסימן שאלה: מנור סולומון (טוטנהאם)
ווסטהאם מעוניינת בסולומון, כפי שפרסמתי לראשונה באתר אותו אתם קוראים כעת. על הנייר זה מעבר טוב מאוד, כשהוא יגיע אם וכאשר על תקן שחקן מוביל בקבוצה גדולה שקיבלה ישראלים בצורה טובה בעבר, לא דבר של מה בכך בהתחשב במה שראינו בוויאריאל למשל, ועל תקן מושיע.
מצד שני, בהתחשב ביכולת המעודדת בקדם העונה, האם הליגה השנייה באנגליה קטנה עליו? ווסטהאם מועדון פרמייר ליג לכל דבר, אבל כזה שישחק 46 משחקים ויסע העונה לפרסטון, בריסטול וקרדיף. סולומון כבר העלה קבוצה ליגה, ומצב בו הוא עולה ולא נשאר בתוכניות לשנה העוקבת עלול להפוך אותו לקבלן עליות אנגלי. לא סטיגמה אידיאלית.
היכולת בקדם העונה מעידה על כך שבתסריט מסוים יש לו מקום בטוטנהאם. סולומון נלחם על כל דקה, מבשל, נראה חד ובעיקר משתלב ברעיונות של רוברטו דה זרבי. גם אם יש שמות גדולים לפניו בהיררכיה, זאת אולי ההזדמנות הכי טובה שלו. מצד שני, משחקי ידידות לא מעידים בהכרח על מה שיהיה בעונה עצמה, בטח בקבוצות גדולות כמו טוטנהאם. המחזורים הראשונים עלולים לספר סיפור אחר לגמרי.
לכן העתיד של סולומון מרתק, כשסימני השאלה סביבו וסביב ענאן חלאיילי צפויים להיות מה שיעסיק אותנו עד סוף החלון. ווסטהאם תציע לו מקום בהרכב ואולי גם מקום בפרמייר ליג בשנה הבאה. יציבות כזאת, שלא בטוח שתהיה בטוטנהאם בשנים הבאות, אולי חשובה יותר ממעבר.