"המטרה להיות אחד החריגים באולימפיאדה"

בקיץ האחרון יצא עמרי גנדלמן לאירופה לאחר שנרכש ממכבי נתניה בתמורה ללמעלה משני מיליון יורו ע"י גנט הבלגית. עד כה הקשר הישראלי נע בין הספסל להרכב ואתמול (שבת) הוא רשם את הופעת השיא שלו כאשר כבש צמד נהדר ב-2:2 מול ווסטרלו והעלה את מאזנו לארבעה שערים בכל המסגרות. היום הוא דיבר ב"חמש באוויר" על הדרך החדשה שלו כליגיונר. 

"הגעתי למועדון גדול בליגה הבלגית", התחיל גנדלמן, "ידעתי שלא מצפה לי הבטחה. התחרות קשה, האימונים קשים. הליגה מאוד חזקה ואינטנסיבית. בכל משחק אני מקבל בטחון ולומד את השיטה שלנו. אני שמח על אתמול ועל ההשתלבות שלי פה, אבל יש עוד הרבה מה להוכיח ולמה להראות. זו רק ההתחלה וזה כיף שיש רגעים יפים וטובים".

הקשר המשיך ודיבר על הרמה בליגה הבלגית: "זו ליגה מאוד אינטנסיבית, שחקנים עם נתונים פיזיים איכותיים. רק עכשיו מכרנו שחקן לליון. המשחקים קצביים והשחקנים איכותיים. המשחק רץ מרחבה לרחבה. גם משחק קצוות רץ ופתוח והכל יכול לקרות. אני מרגיש את זה גם בנתונים הפיזיים וגם אצל היריבות שאני פוגש. עד שאתה לא חווה את זה, אתה לא באמת יודע. אני עדיין לומד את זה ובכל משחק אני צובר יותר בטחון ולומד את השיטה ואת הליגה. אני עדיין לא איפה שאני רוצה להיות".

גנדלמן דיבר על היריבה בשלב הנוקאאוט בקונפרנס ליג, מכבי חיפה: "אנחנו עוד לא כ"כ מדברים על חיפה, אלא רק בהגרלה דיברנו על כך שנפגוש שוב קבוצה ישראלית. מבאס טיפה שזה לא בארץ. יש לנו עוד 2-3 משחקים עד המשחק הזה, כך שאנחנו לא כ"כ מתרכזים במשחקים האלו. בשנה שעברה הקבוצה הגיעה לרבע הגמר ועפה מול ווטסהאם, השנה אנחנו רוצים להגיע כמה שיותר רחוק בקונפרנס ליג. כמובן ששואלים אותי מה אני חושב ואני יודע כמה מכבי חיפה איכותית. אשמח לעזור אם ישאלו אותי. יש פה את הצוות הכי טוב ונעשה את ההכנה הכי טובה שיש. רפאלוב עשה פה דברים מטורפים. לזכות בנעל הזהב הבלגית, זה מטורף". 

על כך שלא זומן לנבחרת אמר: "בשביל כל שחקן זה הכבוד הכי גדול שיש. התבאסתי שלא זומנתי, אבל אני תמיד אחכה לקבל זימון כדי להוכיח את זה שאני ראוי להיות חלק מהנבחרת. יש לי מטרה - להיות אחד החריגים ולהיות עם נבחרת ישראל באולימפיאדה, יש לי צמרמורת כשאני שומע על זה. יש לי עוד מטרות העונה ואני מקווה שדרך זה אני אגיע לשם".

על המצב בארץ אמר: "אני חושב כל רגע על מה שקורה בארץ, על המשפחה והחברים שבכל החזיתות. לקום בבוקר ולשמוע דיווחים שגורמים לך להתחיל את היום בדאון. פה השגרה רגילה, אף אחד לא חי את זה. זה אתה עם עצמך, חוץ מחברה שלי. משתדלים כמה שיותר לשמור על אופטימיות. בשום מקום בעולם אתה לא מרגיש בטוח. בתחילת המלחמה השתדלתי כמה שפחות לצאת לרחובות, אבל עכשיו אני מסתובב ומרגיש בטוח". 

"היתה לי שיחה עם המרוקאים בקבוצה ביום שהתחיל כל הבלאגן. כל אחד מאמין במשהו אחר, היה חשוב להשמיע את הצד שלי. המערכת טיפלה בזה בצורה הכי טובה שיש. הם הכילו אותי, שאלו והתעניינו. הראו לי פה כמה אכפת להם וכמה הם דואגים לשלומי ולשלום המשפחה שלי. לא הרגשתי איזה איום, או משהו כמו מה שקרה לשגיב יחזקאל או עדן קארצב. אי אפשר לדעת מה יהיה. חשוב לעשות הסברה וכמה שיותר, אמשיך לעשות את זה. לא חושב שיש סיכוי שיקרה פה משהו כמו שגיב או עדן".

על העתיד אמר: "בסופו של דבר כל אחד רוצה לשחק בליגה בכירה. כרגע אני מסתכל איך אני מצליח בגנט, התחרות פה קשה. רק הגעתי ויש לי הרבה מה להוכיח. זה מועדון גדול בבלגיה ומאוד מעריכים אותו פה. השאיפה שלי היא לעשות כמה שיותר שנים באירופה ולהגשים את עצמי".