"אשמח להגיע לנבחרת ישראל אם יזמנו אותי"

הזכייה בגביע בפולין, החיבור לארץ ("אולי בעתיד ארצה לשחק פה") והחלום על קאמבק למדים של ברצלונה. בן לדרמן, שחקנה הישראלי-אמריקאי של ראקוב צ'סטוכובה, השאיר מאחור את המשבר הגדול שהרחיק אותו מהכדורגל במשך שנה וחצי וכעת מסתכל קדימה

תגיות: בן לדרמן

א א א א ( שנה גודל )
תחילת כתבה

לא הרבה שחקני כדורגל היו מצליחים לשרוד את הדרך שעבר האמריקאי-ישראלי בן לדרמן בקריירה. מתחילת הדרך בארה"ב, המעבר לברצלונה עם המשפחה, ההשעיה מכדורגל לשנה וחצי במסגרת פרשת העברות הקטינים, החזרה לארה"ב ואז שוב ברצלונה, הניסיון הקצר בגנט ומשם להכח עמידר ר"ג ולמבחנים בבית"ר ירושלים ועד ראקוב צ'סטוכובה הפולנית כעת, וזה רק עד גיל 21.

אם הכל היה הולך כשורה, לדרמן היה נשאר בברצלונה, שם ניבאו לו עתיד מבטיח, ומתפתח במחלקת הנוער הטובה ביותר בעולם. אך למרות הכאב הגדול הוא לא נתן להרחקה מהכדורגל ומהחברים שלו לשבור אותו. הוא המשיך להילחם על הקריירה, וכעת מתחיל לממש חלק מהפוטנציאל. אמנם לא באחת הליגות הגדולות באירופה, אבל בכזו שדורגה השנה לפני ישראל בדירוג אופ"א.

רגע השיא של לדרמן הגיע ביום ראשון שעבר. הוא השלים זכייה בתואר ראשון בקריירה - הגביע הפולני, וגם פתח בהרכב בגמר. בסך הכל יש לו העונה 12 הופעות בליגה במדי ראקוב, שלוש מהן בהרכב, עוד ארבע בגביע (שתיים מהן בהרכב). לא מדובר בדבר של מה בכך עבור שחקן בן 21 באחת הקבוצות המובילות בפולין (מקום שני בליגה, זכייה בגביע). לאחרונה הוא גם זכה לזימון לנבחרת פולין הצעירה, שכן הוא מחזיק גם באזרחות מקומית.

בן לדרמן בתקופה בברצלונה. חולם לחזור
בן לדרמן בתקופה בברצלונה. חולם לחזור

"הכל טוב פה, אני מתקדם בצורה טובה", מספר לדרמן לערוץ הספורט על החיים בפולין, "אני מרגיש שאני יכול לתת יותר, אבל אני בדרך הנכונה. אני עושה את הכי טוב בכל פעם שאני עולה למגרש וזו הדרך היחידה להשתפר ולהגיע גבוה יותר. לא היה לנו הרבה זמן לחגוג את הגביע כי היה לנו עוד משחק ביום רביעי. נסענו לעוד מלון. חגגנו ארבע שעות באוטובוס".

"היו לי הרבה עליות וירידות, אבל הראש שלי היה באותו מקום", סיפר על הקשיים במהלך הקריירה, "ידעתי כל הזמן מה אני רוצה לעשות - לעבוד קשה. זו הדרך היחידה להגיע למטרה. צריך להיות חזק מנטאלי ובכל פעם שאתה מקבל הזדמנות, אסור לך לפספס. אני קרוב מאוד לסוכן שלי דודו. יש בינינו קשר טוב. אנחנו מדברים הרבה".

לדרמן גר כרגע לבד בפולין, בעוד ההורים שלו נמצאים בברצלונה. למרות שגדל והתחנך מחוץ לישראל, הוא מחובר לשורשים היהודים שלו ולארץ: "אני מבקר בישראל הרבה. הייתי בישראל לפני שנה, אולי בעתיד ארצה לשחק בישראל זו אופציה טובה, אבל נראה. אני לא חושב על העתיד, אלא רק על לתת הכל כשאני עולה על המגרש. מה שיקרה, יקרה".

החלום הגדול של לדרמן הוא עדיין לשחק בבארסה, ממנה היה חלק במשך שמונה שנים ("יש לי הרבה עבודה ודרך ארוכה כדי להגיע לשם. האליל שלי היה אנדרס אינייסטה ועכשיו הוא טיאגו אלקנטרה"), אבל עוד לפני כן הוא צריך להחליט באיזה נבחרת לשחק, אם יוזמן בעתיד לבוגרת: "עדיין לא קיבלתי את ההזדמנות, כשזה יקרה, אקבל החלטה. אני לא סוגר שום דלת. אם ווילי רוטנשטיינר יתקשר, אני מאשר לך להגיד שאני רוצה לשחק בנבחרת".

לצד מסי. בדרך הנכונה
לצד מסי. בדרך הנכונה
טיאגו. המודל לחיקוי החדש (Getty)
טיאגו. המודל לחיקוי החדש (Getty)
מעבר לתגובות