בגיל 34 שבו שחקנים, בעיקר ישראלים, כבר מתחילים לחשב מסלול מחדש וחושבים על היום שאחרי הכדורגל, ליאור רפאלוב נמצא באחת התקופות הטובות בקריירה שלו. רק לפני קצת יותר משבוע, אחד מהמאמנים הטובים בעולם, ז'וזה מוריניו, התייחס לכוכב הישראלי במסיבת עיתונאים לפני המשחק של טוטנהאם מול אנטוורפן, כשאמר: "רפאלוב הוא שחקן אינטליגנטי, אלגנטי ומנוסה שנע נהדר ללא כדור". אך מה ש"המיוחד" ידע, כנראה, חלחל פחות לשחקנים שלו, כשהישראלי כבש את שער הניצחון על הקבוצה האנגלית בליגה האירופית.
רפאלוב, שומר על מעמדו ככוכב בכדורגל הבלגי, כשעד לפני שבוע ובעיקר בזכותו, אנטוורפן ניצבה בפסגת הליגה הבכירה במדינה, לראשונה מאז 1988. אתמול, הקשר המשיך בכושר המדהים שלו, והפעם הקורבן הייתה סטנדרד ליאז'. הישראלי נגח את שער היתרון של אנטוורפן, במה שהיה שער הליגה הרביעי שלו ב-12 המשחקים האחרונים, והשביעי העונה בסך הכל. לצערו זה לא הספיק, והמשחק הסתיים ב-1:1.
בבלגיה, בכל אופן, עושה רושם שרפאלוב זוכה להרבה יותר קרדיט מאשר בישראל. בעוד פעם אחר פעם, הוא לא נספר על ידי המאמן הלאומי וילי רוטנשטיינר, בעיתונות הבלגית מהללים אותו בלי הפסקה, ורק בשבוע שעבר הכותרת הראשית של HLN, אחד מאתרי הספורט הגדולים במדינה, קראה: "רפא בארץ הפלאות". בראיון בלעדי לערוץ הספורט, הכוכב הישראלי מספר על התקופה הנהדרת שבה הוא נמצא.
נתחיל עם אתמול, מתי פעם אחרונה כבשת שער בראש?
"אני באמת לא זוכר. בכל התקופה שלי בבלגיה זה אולי השער הראשון שלי עם הראש, ובמכבי חיפה היו עוד אחד או שניים מחמישה מטרים. אבל העיקר שכבשתי".
אתה בתקופה מדהימה, למרות העומס הבלתי רגיל
"הייתה לנו הכנה מאוד קשה כדי שנגיע מוכנים לתקופה הזו של כל כך הרבה משחקים. בשיחות שלי עם המאמן היה ברור שעם רוב שחקני ההרכב הוא ינסה לעשות רוטציה במשחקים האחרונים, אבל בסוף שיחקתי בכולם. זה לא נורמלי. כנראה שהמאמץ הגופני לפני העונה הוביל אותי ואותנו לשחק בצורה אינטנסיבית, וגם להציג כדורגל טוב".
ומה המטרות שלכם העונה?
"בשנתיים האחרונות סיימנו בין ארבע הגדולות, אז צריך לעשות קפיצת מדרגה נוספת ואנחנו מסוגלים לעשות את זה. העונה, לא יודע למה, המון קבוצות נמצאות בצמרת ובין מקומות 1 עד שמונה יש מרחק של משחק אחד. האצטדיונים הריקים עוזרים לקבוצות 'הקטנות' יותר, אנחנו קבוצה מאוד ביתית והקהל שלנו מלווה אותנו ולפעמים קבוצות שמגיעות אלינו נמצאות בפיגור כבר בדרך למשחק".
כשחקן, איך זה לשחק מול יציעים ריקים?
"מזעזע. אין מילה אחרת. מכל ההיבטים, אפילו בלחץ ובהכנה למשחק. כשאין קהל, ולמרות שיש שופט וידאו, זה משפיע על השיפוט. הקהל הוא גורם מאוד משמעותי במשחק, גם בלהרים שחקנים ליכולת טובה יותר. מצד שני, יותר קל לשחקנים של קבוצה קטנה שלא רגילה לשחק מול קהל".
שבעה שערים מתחילת העונה זה נתון לא רע בכלל
"אני מאוד שמח גם בפן האישי. היו לי פתיחות עונה טובות יותר מבחינת מספרים, אבל לא מבחינת איכות המשחק שלי. היום אני מרגיש שאני משפיע יותר על הקבוצה כולה ואני שמח מזה".
והיו גם את המחמאות ממוריניו לפני המשחק נגד טוטנהאם ואחריו
"כשאתה מקבל מחמאות ממאמן בסדר גודל כזה, שהוא אחד מהטובים בעולם, זה מחמיא וגורם לגאווה, בטח אחרי שבמשחק עצמו כבשתי שער ניצחון. היה לי רצון להוכיח שהדברים שהוא הדגיש נכונים. לא דיברנו אחרי המשחק, רק לחצנו ידיים. הוא היה עצבני מדי על ההפסד שלהם".
בסוף העונה תסיים את החוזה שלך באנטוורפן, תרצה להמשיך?
"אנחנו נמצאים במו"מ עם אנטוורפן כדי לחתום על חוזה לעונה נוספת, יש עוד כמה דברים שכרגע על הפרק. כרגע אני מתרכז אך ורק בקבוצה שלי ובהצלחה שלה. יש פגרת נבחרות, ננוח קצת ונקבל את ההחלטות על הצד הטוב ביותר בשבועות הקרובים".
ואם כבר הזכרת את פגרת הנבחרות, במקום להיות עם נבחרת ישראל, אתה בחופש. יש לך הסבר לזה?
"הגורמים הרלוונטים דיברו בעניין שלי. הם לא רואים בי שחקן הרכב ומכבדים אותי מכדי שאהיה שחקן ספסל. זו שאלה מאוד מעניינת אם מגיע לי להיות ב-11 של הנבחרת. אני מכבד את ההחלטה של הצוות המקצועי, אם אני מסכים איתה או לא, זה כבר משהו אחר, אבל אין לי מה לעשות בעניין".
אתה מבין את הפרשנים והאוהדים שלא כל כך מבינים למה אתה לא שם?
"אני מבין אותם, אבל בסופו של יום יש מאמן והוא מחליט. אם הם רואים לנכון שיש שחקנים טובים יותר על עמדה כזו או אחרת, מה אתה רוצה שאני אעשה? אתעצבן? אני לא בשלב בקריירה של לכעוס ולעשות פרצופים. לצאת בכותרות ולצאת נגד? אני גם לא שם".
אתה לא חושב שאתה ראוי להיות שחקן הרכב?
"אם המאמן לא רואה אותי כשחקן הרכב, מה אני אעשה? זה כבר לא מעניין מה אני חושב, אני לא רוצה להיתקע על דברים".
וזה לא מרגיז אותך?
"זה מרגיז מאוד, אני בתקופה מדהימה. במשחקי נבחרת אין עניין של גיל, יש משימה נקודתית שאליה צריך לקחת את השחקנים שבכושר הכי טוב באותו רגע. ככה אני רואה את הדברים בקשר למשחקי נבחרות, אבל אנחנו לא רואים עין בעין כנראה".
רוטנשטיינר התקשר אליך?
"אנדי הרצוג הגיע אליי בינואר, לפני המשחקים של ליגת האומות שהיו אמורים להיות לפני הקורונה. הוא כיבד אותי והייתה לנו שיחה מאוד טובה. עם וילי מעולם לא דיברתי, לא איתו ולא עם אלון (חזן). הם לא יצרו איתי קשר. אני משתדל להתעסק בטוב, גם אם משהו לא לטעמי".
ומה לגבי הקריירה, אתה חושב לפרוש בחו"ל?
"את רוב הקריירה החשובה שלי עשיתי בבלגיה, היא הפכה להיות הבית השני שלי. רוב הדברים החשובים שהשגתי היו בעקבות ההצלחה פה. בכל מקום בבלגיה אני מרגיש את ההערכה הרבה כלפיי - מהתקשורת, מהאוהדים, גם של קלאב ברוז' וגם של אנטוורפן. זה לא ממש גורם לי לרצות לעזוב ולחזור לארץ. הילדים שלי נולדו פה ולא מכירים משהו אחר. תמיד כיף לחזור לחופשה בישראל, אבל בסופו של יום מרכז החיים שלהם נמצא כאן. הגנים, בתי הספר והעסק שלנו, הכל פה".
ועד מתי אתה חושב שתמשיך לשחק כדורגל?
"אין הרבה שחקנים עם יכולות פיזיות כמו של זלאטן איברהימוביץ', ועזוב לרגע את זה שהוא בן 39. בשנים האחרונות, הקריירה של כדורגלנים נמשכת מעל לגיל 36, ובאופן כללי הקריירה התארכה אם תשווה את זה לכמה עשורים אחורה. פעם היו פורשים אחרי גיל 33, והיום יש הרבה שחקנים שעושים בגיל הזה דברים יפים".
אז מה חסר לך?
"השגתי הכל בבלגיה, אבל אני רוצה להגיע עם אנטוורפן עד הסוף ולקחת אליפות אחרי שזכינו בגביע. זה יהיה דבר אדיר לעיר".
בינואר יתקיים בבלגיה טקס ה-Golden Shoe, הפרס שמוענק לשחקן המצטיין בליגה בעונה החולפת, מה לדעתך הסיכוי שלך לזכות?
"מדברים על זה שיש לי הזדמנות לזכות, זה טקס מאוד מפואר. אני עוד לא יודע איך זה יתנהל בגלל הקורונה, אבל אם זה יקרה, זה יהיה כבוד גדול עבורי לזכות בתואר הזה".
ומה עם הליגה שלנו? אתה עוקב אחרי מכבי חיפה?
"פחות לצערי. אין לי כל כך הרבה זמן וזה תמיד חופף למשחקים שלי או למשחקים של הקבוצות שכאן. אם יש משחק בליגה הבלגית במקביל לליגה הישראלית, אני אעדיף לראות את המשחקים פה. אבל אני עוקב אחרי תוצאות ומחזיק אצבעות למכבי חיפה שתזכה באליפות השנה. הם פתחו טוב את העונה, אבל הדרך עוד ארוכה מאוד. אם הם ישמרו על יציבות ויעשו רצף של תוצאות טובות, הם יכולים ללכת עד הסוף".