אחרי שנה סוערת בבית"ר ירושלים, בוריס קליימן מתרגל לשקט בקפריסין. השוער בן ה-28 יצא בקיץ בפעם הראשונה לחו"ל וחתם בפראלימני. התוצאות לא מדהימות (שני ניצחונות בתשעה מחזורים, מקום 9 מ-12 קבוצות), אבל הוא בטוח שמדובר בצעד קדימה בקריירה שלו.
"יש אווירה טובה באימונים ובעיקר שקט", הוא מספר, "זה גורם לך להתרכז אך ורק בכדורגל. אם מדברים עליך, אתה לא מבין, שזה הכי טוב. אתה מתרכז שם בעיקר ולא ברעשי רקע ומסביב. פעם אחת כתבו עליי ושאלתי מה כתבו, אבל בגדול אני משתדל שלא. זו קבוצה חדשה לגמרי. הביאו 18-19 שחקנים חדשים וזה לוקח זמן".
למרות הסוף הצורם, לקליימן יש זכרונות טובים מבית"ר: "נהניתי מאוד. אנשים זוכרים את הדברים הלא טובים, אני זוכר את הטוב. עזבתי בטוב עם הקהל, השחקנים וכולם. אני שומע מאנשים שמשחקים שם עדיין שמשה חוגג שינה שם הכל מא' ועד ת'. גם שם, כמו אצלנו, זו קבוצה חדשה וצריכים לתת לזה זמן סבלנות".
רק דבר אחד מציק לו. ההתעלמות שהוא זוכה לה מהצוות המקצועי בנבחרת: "אני בטוח שאם היו רואים תקצירים ועוקבים אחריי, אז היו מזמינים אותי. לא אמרתי שאני צריך לשחק, אלא אמרתי שאני חושב שאני צריך להיות בנבחרת". על עתידו הוא מוסיף: "הייתי רוצה להישאר פה בקבוצה בטופ שש. יש לי חוזה לעוד שנה עם אופציה, יש דיבורים ואני מקווה שהדברים יצאו לפועל. אני רוצה לשחק כמה שנים בחו"ל ואז לחזור לארץ".